ההחלטה מתי לשלוח את הילד לראשונה לגן או למשפחתון היא ממש לא פשוטה – מעבר לחששות בנוגע להתאקלמות שלו ולניתוק מההורים, ישנה הדאגה מכל החיידקים והוירוסים שמביאים איתם הזאטוטים ומרסס לכל עבר בכל התעטשות או שיעול. אם מצרפים לכך את העובדה שהחורף הגיע למחוזותינו, אפשר להבין את דאגת ההורים. האם יש משהו שאפשר לעשות בנידון?
הילדים חולים - אך מתחסנים
האמת היא שאין יותר מדי מה לעשות, מלבד להתכונן נפשית לכך שמעבר להסתגלות הראשונית של הילד למסגרת, תצטרכו גם אתם להסתגל: אתם עומדים לפנות לא מעט מזמנכם הפנוי והלא פנוי לטיפול בילד קודח מחום, מטפטף או מנוקד בפריחות שונות ומשונות. אם יש משהו חיובי בכל העניין, זה שילדכם בונה כך מערכת חיסונית חזקה. מחקר שהתפרסם לאחרונה אף הוכיח כי ילדים שהולכים לגן בגילאים צעירים יותר אמנם חולים הרבה יותר בשנותיהם הראשונות מאלה שנשארים בבית עם אמא, אבל חולים הרבה פחות מחבריהם כשהם מגיעים לגילאי 8 ומעלה.
להגנת הגננות אפשר לומר שקשה מאוד למנוע מעבר של מחלות מילד לילד, בעיקר בגילאים בהם הילדים דוחפים כל דבר לפה וישנו שיתוף מלא בכל הצעצועים והחפצים. אם הגיע ילד חולה לגן, יהיה קשה מאוד לצפות ממנו שישמור את חיידקיו לעצמו.
"אנחנו הרופאים קוראים לתופעה הזאת בצחוק 'גניתיס'", אומר ד"ר זאב חורב, רכז רפואת ילדים בשירותי בריאות כללית. "זה קורה כשילד בא מסביבה מסוימת לסביבה חדשה ונחשף למה שכל הילדים האחרים מביאים איתם מהבית. כל ילד מכבד את החבר'ה בחיידקים ומתכבד בעצמו, וכך עד שהמצב מתאזן. זה בדרך כלל יארך מספר חודשים, וחשוב שההורים יבינו שזה לא אומר שיש להם ילד חולני. זה הליך רגיל, ככה כולם. כל הורה בטוח שהילד שלו הוא הכי חולה בעולם, וגם זה טבעי".
מה עושים כשהילד משתעל או משלשל?
ארגנו בעזרת הד"ר חורב רשימה של תסמינים שכיחים הצפויים להופיע אצל הקטנים שלכם לאחר הביקור בגן, לצד דרך ההתמודדות הטובה ביותר.
התסמין: חום. "חום גוף תקין של ילדים הוא עד 37.5 מעלות. כל מה שמעל זה נחשב לחום גבוה, ומעיד לרוב על מחלה כלשהי בגוף. עד 38.5 מעלות ההמלצה היא לא להביא לירידת החום, אל אם כן ישנם תסמינים נוספים של אי נוחות, וזה תלוי במצב הילד. מעל 38.5 מעלות אני נוטה לתת לילדים תרופה להורדת החום. כשמופיע החום הגבוה על ההורה להיות קשוב ולחפש סימנים אחרים כמו תיאבון הילד, יכולת התגובה שלו, שמחה. אלה סימנים שההורים יודעים למצוא טוב יותר מהרופאים".
האם ללכת לרופא? "חום גבוה כשלעצמו אינו מצב חירום. ביממה הראשונה והשנייה בדרך כלל לא מוצאים שום דבר בבדיקת רופא, ואין טעם ללכת למרפאה. ההורים צריכים להימנע משליחת הילד לגן, להביא לירידת החום במקרה הצורך ולצפות בו בסביבה הנוחה לו ביותר. אם הילד חם יותר מ-48 שעות, כדאי ללכת להיבדק".
התסמין: שלשולים והקאות. "חיידקי המעיים השונים מתרבים בקלות בסביבת הגן, בעיקר בתקופת החורף. סכנת התייבשות היא הסכנה הגדולה ביותר שאורבת לילד משלשל ומקיא שאין לו תיאבון. חלק מהווירוסים קבועים לאורך כל השנה וחלקם עונתיים".
האם ללכת לרופא? "לרוב אין סיבה ללכת לרופא – יש המון וירוסים הגורמים לכך, והם בדרך כלל יחלפו מעצמם בתוך מספר ימים. חשוב לדאוג שהילד שותה מספיק. אם הוא לא מצליח להחזיק את הנוזלים בבטן ומקיא, יש לעבור לכמות קטנה של מים כל רבע שעה כדי למנוע התייבשות, ולפנות לקבלת עזרה ראשונה. במרבית המקרים זה מספיק".
התסמין: בכי, חוסר שקט, הילד מושך באוזניים. "דלקות אוזניים נפוצות מאוד בגילאים הצעירים עקב זיהומים בתעלה שבין הגרון לחלל האוזן. הכאבים יכולים לגרום לילד סבל. אלה מסוג הדברים שאי אפשר לראות מבחוץ, אלא אם כן הילד מתלונן על כך ספציפית".
האם ללכת לרופא? "לא צריך להניח שכל צינון, חוסר שקט או בכי הוא דלקת אוזניים. אם הילד אינו שקט ובוכה בלי הפסקה, וידוע שיש לו נטייה ללקות בדלקות אוזניים בתדירות גבוהה, כדאי ללכת להיבדק בהקדם".
התסמין: נזלת, גודש, שיעול. "צינון היא אחת ממחלות הילדים הנפוצות ביותר, ומדובר בזיהום ויראלי של מערכת הנשימה העליונה. בכל שנה יש גם את השפעות העונתיות. חיסון נגד שפעת יכול למנוע הרבה מחלות חורף מהסוג הזה".
האם ללכת לרופא? "עם צינון פשוט אין סיבה ללכת לרופא, רק לנוח ולהקפיד על שתייה מרובה. עם זאת, דלקות גודש רב בדרכי הנשימה יכול ליצור סיבוך ודלקות. אם הילד בוכה ומתלונן כל הזמן, יש ללכת להיבדק".
התסמין: פריחה. "פריחה על הגוף היא לרוב סימן נוסף למחלה ויראלית. ברוב המקרים אלה לא חיידקים, והבעיה עם הפריחות היא בעיקרה אסתטית. כשהמחלה חולפת – חולפות גם הפריחות. את הילד זה לא ממש מטריד".
האם ללכת לרופא? "אם ישנו צירוף של תסמינים אחרים, כמו חום גבוה הנמשך יותר מ-48 שעות ותלונות של הילד, כדאי ללכת להיבדק. הפריחה עצמה, במקרים שנגרמה מווירוס, אינה מגרדת. פריחה מגרדת מקורה לרוב באלרגיה, ואת זה כדאי לבדוק בנפרד".
ד"ר חורב מדגיש כי ישנם מקרים בהם אין התלבטות. "אם הילד מתקשה בנשימה או נראה שהוא נמצא במצב מעורפל ולא מגיב – זהו מצב חירום ויש לגשת מיד לקבלת טיפול רפואי".
מה אפשר לעשות כדי שהילד יחלה פחות?
• חשוב לא לשלוח את הילד לגן עד שהוא בריא לחלוטין.
• יש להקפיד על היגיינת הילד – רחצת ידיים ופנים ושטיפה טובה של פירות וירקות. מזון לא שטוף היטב או שנשמר בתנאים לא טובים יכול לפתח בקטריות מסוכנות.
• חשוב שהילד יאכל תפריט בריא ומלא, ולשים דגש על צריכת פירות וירקות טריים, דגנים מלאים, קטניות, בשר, דגים, ממתיקים טבעיים כמו דבש וסילאן ושומנים טובים כמו שמן זית ואבוקדו.
• כדאי להמעיט בצריכת מאכלים שמחלישים את המערכת החיסונית, כמו מוצרי חלב, צבעי מאכל, חומרים משמרים, אוכל מעובד וסוכר לבן.
• יש לשים לב שהילד שותה כמויות מספקות של מים, גם בחורף.
• חשוב להקפיד לחסן את הילד בזמן ולא לוותר על החיסונים נגד שפעת, בעיקר בגילאים שבין 6 חודשים לשלוש שנים. עבור ילדים מעל גיל שנתיים ישנו תרסיס לאף שאינו מכאיב.