האם ילדים יכולים להבין מושגים כמו דמוקרטיה ובחירות? או ללמוד מה תפקידו של נשיא ושל ראש ממשלה בישראל? מתברר שאם רק מתאימים את ההסבר לגיל הילד, אפשר להעביר לכל אחד שיעור קטן אזרחות ולחנך אותו למעורבות ולרגישות חברתית מגיל צעיר מאוד.
"הערכים הכי מרכזיים של החיים שלנו תלויים בהבנה של משמעות המושג דמוקרטיה", אומרת ד"ר צביה גרינפילד, אשת חינוך המתמחה בפילוסופיה פוליטית ומקימת מכון "מפנה" לחינוך לשלום, סובלנות ודמוקרטיה בחברה הדתית. "הדמוקרטיה מאפשרת לנו לחיות יחד כחברה, היא לא מובנת מאליה וחשוב לחשוף את הילדים למושג הזה מגיל צעיר. בעיניי זה חשוב כמו ללמד את הילד ללכת. כל ילד צריך לדעת שכל אדם הוא עולם ומלואו, ולהבין את המשמעות של לתת כבוד ולייחס משמעות וחשיבות לכל אדם".
בחירות: מכנסיים או שמלה?
אז מתי אפשר להתחיל ללמד ילדים על המושגים הללו? לדברי דרורית אמיתי-דרור, יועצת מומחית לגיל הרך, אפשר להתחיל ללמד ילד על בחירות אחרי גיל שנתיים, כאשר הוא מבין את המשמעות של המושג בחירה.
"בחירה זה בעצם התנאי הראשון להתפתחות של עצמאות ואוטונומיה", היא אומרת. "בסביבות גיל שנתיים הילד מתחיל להרגיש שיש לו בחירה לומר 'לא', ובהמשך הוא מפתח דעה ורצון משלו, צורך להתנגד, ויש לו בחירה בין לשתף פעולה ולא לשתף פעולה. רק אז הוא מתחיל להפנים את החוויה של הבחירות, ואפשר ללמד אותו מה זה אומר לבחור את המנהיגים במדינה".
אמיתי-דרור מספקת כמה תשובות אפשריות שניתן לתת לילדים בגילאי שלוש-ארבע בתקופת הבחירות, כשהם תוהים על כל המהומה, ושואלים על מושגים כמו בחירות ומדינה.
מה זה בחירות?
בגיל צעיר הרעיון הוא להמחיש לילד מה זה אומר לבחור, על ידי כך שנעמיד בפניו אופציות לבחירה בנושאים שמקובלים עלינו. למשל, לתת לו לבחור איזה בגד הוא רוצה ללבוש לגן וגם אם הוא בוחר שני גרביים מסוג שונה, אפשר לנסות להציע לו משהו אחר, אבל צריך לכבד את הבחירה שלו. אפשר להמחיש בחירות גם באמצעות החלטות שקשורות לסדר היום במשפחה, למשל: לעשות הצבעה על מה אוכלים לארוחת ערב ביום חמישי. לאחר שנערכת ההצבעה, אומרים לילד: כמו שבחרנו לאכול חביתה, ככה עכשיו אנשים במדינה בוחרים מה הם רוצים שיקרה בנושאים מסוימים.
מה זה מנהיג במדינה דמוקרטית?
אפשר לשלב סיפור או ספר על מלך או שליט כמו 'עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור' של אפרים סידון– סיפורים שבהם יש מלך או שליט שהחליט שכל הנתינים צריכים לעשות כרצונו, ואז לומר לילד – הנה, ככה זה כשיש איש אחד והוא עושה וקובע הכל; הוא עושה מה שהוא רוצה ואף אחד לא מאושר. אצלנו אנחנו בוחרים את השלטון כי אנחנו רוצים להתאים אותו למה שאנחנו רוצים. בסיפור 'המלך ואני', לדוגמה, אפשר להבהיר שהנה, אותו המלך הצליח לראות את הדברים כמו שהעם רוצה ולהתאים את עצמו לעם וככה זה צריך להיות.
מה זה קלפי ואיך מתנהל תהליך הבחירות?
מה פירושן של זכויות וחובות של אזרחים במדינה?
בגיל הזה זה קצת מוקדם כדי להבין מה הן זכויות וחובות במדינה, ואפשר להסתפק בחשיבות הבחירות. למשל, אם הוא רואה שהוא בחר לאכול משהו לארוחת ערב, ועוד שניים בחרו אותו הדבר, אותה הצעה התקבלה. זה מלמד אותו שאם הוא ייקח חלק במשהו, אם הוא יהיה מעורב, הוא ישפיע. זה נותן לו כוח.
איך מסבירים שידורי תעמולה שבהם יש אלימות מילולית וצעקות?
למרות שאין כאן מסר מסוכן כי גם למשדרי התעמולה יש גבולות, צריך לחשוב האם בכלל כדאי לחשוף ילדים למסרים שכאלה, מאחר שלא בטוח שלילד יש יכולת לעבד אותם בצורה טובה. אם הוא כבר נחשף אליהם אפשר לומר לו שכל אחד רוצה לשכנע את השני שהוא צודק, ושלפעמים אפשר קצת לריב בגלל זה. הם קצת רבים בגלל זה.
ד"ר גרינפילד מוסיפה שאפשר לומר שאנשים צועקים כי הם מתווכחים על דברים חשובים וזה מאוד מסעיר אותם.
דמוקרטיה: מותר להתווכח
ד"ר גרינפלד מציעה תשובות לילדים בגילאי שמונה-תשע שמתעניינים בבחירות:
מה זה דמוקרטיה?
כאשר חברה מתארגנת ומחליטה מה עומד על סדר היום שלה ומה המטרות שהיא מבקשות להשיג. בדמוקרטיה צריך לקבל את דעת הרוב, אסור לפגוע באחרים, ובכלל - לכל אחד מאיתנו מותר לממש את המטרות שלו בתנאי שהוא לא פוגע באחרים.
חשוב להסביר ששום דבר לא נעשה בכוח, שהשלטון עובר מאדם לאדם מתוך הסכמה. אם הילדים שואלים על שליטים ומלכים, צריך להסביר שבעבר היה גם שלטון של מלוכה, ויש חברות שמתוך כבוד ואהבה להיסטוריה שלהן, שימרו את מוסד המלוכה.
מה יקרה אם ייבחר ראש ממשלה אחר, שלא אתם בחרתם אותו?
צריך להסביר לילד שבדמוקרטיה מנסים להגיע להסכמות של כמה שיותר אנשים, וגם אם לא קיבלו את דעתך, אתה צריך להסכים לכך. זו הסיבה לכך שהבחירות נערכות מדי כמה שנים, וזאת הזדמנות לציבור לבדוק האם הם היו מרוצים מהשלטון הקיים או שהם רוצים להחליף אותו.
למה כולם מתווכחים ומעליבים זה את זה?
אנחנו מנסים להחליט החלטות בעניינים מאוד חשובים, ויש כל מיני אנשים וכל מיני דעות, כך שכולנו מנסים הגיע להסכמה. לכל אחד יש זכות להשמיע את דעתו כי כל אדם הוא עולם ומלואו. דמוקרטיה באה לידי ביטוי בכל מיני דרכים, ואחת מהן היא חופש הביטוי. לכולם יש זכות להתווכח על כך ולנסות לשכנע את הצד השני.
למה צריך תעמולת בחירות?
כי דמוקרטיה מתבססת על הסכמה ולא על כוח. תמיד עדיף לנסות לשכנע אנשים מאשר לאלץ אותם לעשות דברים בניגוד לרצונם.
צפו בנשיא המדינה שמעון פרס מעביר שיעור באזרחות
