אנחנו מנסים לשמור על ילדינו הכי טוב שאפשר, אבל בעידן הרשתות החברתיות נראה שהמשימה קשה יותר מבעבר. הרשת מזמינה אליה סכנות רבות, ביניהן פדופיליה, ומעצרם הבוקר של כ-30 פדופילים רק ממחישה את גודל הסכנה. חשוב מאוד לחנך את הילדים לגלישה בטוחה, אבל בסופו של דבר הם רק ילדים ולא תמיד יודעים להפעיל שיקול דעת נכון כמו שלנו המבוגרים. כאן נכנסים לתמונה ההורים שצריכים להשגיח מקרוב-רחוק על הפעילות שלהם באינטרנט ולשים לב לסימנים שיכולים להתריע על כך שהם בסכנה.
"אתם חייבים לדעת איפה הילד גולש"
"לדעת איפה הילד גולש זה בדיוק כמו לשאול אותו לאן אתה הולך כשהוא יוצא בערב מהבית", אומרת ציפי גון גרוס, פסיכולוגית קלינית-חינוכית. "זאת חובתנו כהורים לדעת איפה הילד מטייל, בין אם זה כשהוא חוזר בארבע בבוקר מבילוי ובין אם מדובר באתרים ברשת. חשוב לזכור שמה שקרה לילד אופיר נחום בן ה-16, שהתפתה להיפגש עם בחורה מרמאללה ונרצח, היה יכול לקרות לכל צעיר אחר שלא נזהר".
לימור הררי, הממונה על אתיקה ומוגנות ברשת במינהל המדע והטכנולוגיה של משרד החינוך מספרת שכבר כיום קיימת תכניות שונות מטעם משרד החינוך שמטרתם לצייד את הילדים בכלים המתאימים לגלישה בטוחה ברשת. "בשנה שעברה הוצאו חוזרי מנכ"ל לפיהם בכל מוסד חינוך יקום 'צוות חיים ברשת'. הצוות יתווה את הפעילויות החינוכיות לגלישה בטוחה במסגרת שיעורי כישורי חיים בכיתות א' עד יב'. בנוסף, קיימות פעילויות שיא אחידות בכל הארץ: בחודש פברואר למשל מתקיים השבוע הלאומי לגלישה בטוחה, במהלכו הילדים עוברים שיעורים מקוונים והדרכות על ידי מומחים בתחום אבטחת המידע".
אבל החינוך בבית הספר אינו מספיק, וגם עלינו ההורים לפקח ולשמור על ילדינו ברשת. איך עושים זאת? גון-גרוס והררי מציעות כמה טיפים:
1. כשמדובר בילדים עד גיל ההתבגרות, המחשב צריך להיות במרכז הבית ולא בחדרו מאחורי דלת נעולה.
2. אל תפחדו מהילדים שלכם. מותר להציץ בצ'אטים ובאתרים בהם הם גולשים, גם אם זה מעליב אותם.
3. צרו הסכם עם הילד לפיו מותר לו לגלוש בצ'אטים או רשתות חברתית, רק תוך הסכמה שההורה ייכנס מדי פעם ויעקוב אחר ההתכתבויות. ניתן להיכנס מדי כמה ימים לפייסבוק ביחד עם הילד ולעבור על ההתכתבויות, הפרופיל ורשימת החברים. אם ישנם חברים חשודים או בגילאים מבוגרים יותר, תשאלו שאלות והסבירו את הסכנות הכרוכות ביצירת קשר עם מבוגרים או אנשים שלא מכירים באופן אישי.
4. לפעמים, הילדים חכמים יותר מאיתנו וימחקו הודעות שנראות חשודות. כאן נכנסת חשיבות ההסברה. הבנת הסכנות שמביאה האנונימיות ברשת, תסייע לילד להבין שאסור לענות לאנשים שלא מכירים או לשלוח להם תמונות.
5. עזרו לילדיכם להגדיר את הגדרות הפרטיות שלהם ברשת. גם בטאבלטים ובאייפונים למיניהם.
6. הגלישה ברשתות החברתיות מותרת מגיל 13 ולכן מומלץ להקפיד על כך.
7. כשהנושא עולה בחדשות או בכל צורה אחרת, שאלו את ילדיכם האם הם נתקלו במקרים של פורנוגרפיה ברשת, של הטרדות שונות או של בריונות ברשת.
8. סקרים מראים שילדים חשים פחות בנוח לפנות להוריהם בבעיות שונות ונוטים יותר לשתף חברים. מומלץ להציב בפני הילד אופציות חלופיות לאנשים שניתן לפנות אליהם: כמו דוד או אח גדול.
9. יש לתדרך את הילד ולהסביר לו שאם חבר סיפר לו על פנייה יוצאת דופן מצד אדם שהוא לא מכיר או בעיה דומה, עליו לספר על כך. זאת לא הלשנה, אלא דיווח שיעזור לו.
ומתי צריכה להידלק נורה אדומה שעשויה להעיד כי הילד נמצא בסכנה?
1. בילוי ממושך מול המחשב, מבלי לספר מה הוא עושה.
2. שינויים בהתנהגות, כמו הסתגרות ממושכת או ביטויי עצבנות ותוקפנות, בתגובה לשאלות ההורים.
3. מצב בו הילד ממהר למזער את חלון המסך ברגע שההורה נכנס לחדר או מתקרב למחשב.
"במקרים כאלה צריך להקדיש יותר תשומת לב לנושא, ולנסות לשנות את השיח לשיח אמפטי ותומך יותר ולא לפצוח באיומים כמו: 'אני אקח לך את המחשב'", אומרת הררי. "דברו אל הילד בגובה העיניים, שתפו אותו מה הן החששות שלכם וספרו לו על אירועים שהתרחשו בעבר והסתיימו לא טוב".
איך מזהים פרופיל פיקטיבי בפייסבוק?
כיום גם קיימות סדנאות מיוחדות לתדרוך הורים לגלישה בטוחה של ילדיהם. את אחת הסדנאות הללו במכללה לניו מדיה מעביר מייקל אמיר, מרצה בכיר במכללה המתמחה ברשתות החברתיות.
"חשוב מאוד לא לאסור על הילדים להיות בפייסבוק או לחסום את המחשב בבית", אמיר מסביר. "ילד שלא גולש במחשב בבית יוכל לגלוש במקומות אחרים. מצב בו הילד גולש ומסתיר מההורים גרוע הרבה יותר".
בעידן של שיווק ברשתות החברתית, הרשת מוצפת בפרופיל פיקטיביים. אז איך מזהים פרופיל כזה? "תסבירו לילדים שאם פונה אליהם אדם עם תמונה אטרקטיבית, יש לשמור את התמונה, להיכנס ל'גוגל תמונות' ולגרור אותה לתוך החיפוש. האתר יראה להם האם תמונה כזאת קיימת כבר ברשת ואם כן מהיכן נלקחה. לעיתים תמצאו שהתמונה לקוחה מאתר של דוגמנים ודוגמניות בעולם. דרך נוספת להבין אם מדובר בפרופיל פקטיבי היא כאשר יש למשתמש חברים גברים או נשים בלבד, אין פעילות בפרופיל והחשבון נפתח רק לאחרונה. פרופילים כאלה צריכים לעורר חשד".
בנוסף, אמיר מסביר כי "יש מן השערה שברגע שהגדרנו פרטיות בפייסבוק, אנחנו מוגנים. אדם שרוצה להסתכל לכם בפרופיל ימצא את הדרך ולכן צריך להסביר לילדים לא להעלות מידע פרטי כמו מספר הטלפון האישי, אינפורמציה מדוייקת על איפה הם נמצאים בכל רגע, מתי הם יוצאים לבד מהבית ומתי ההורים לא נמצאים. הרי פדופיל, כמו שתפסו במשטרה, לא צריך לקבוע פגישה, מספיק שיידע מתי הילד חוזר לבד מבית הספר".
ואם הטיפים לא מספיקים, בשוק קיימות כיום תוכנות ואפליקציות רבות שיכולות לסייע לכם לפקח על פעילות ילדיכם. האפליקציה "רמזור", למשל, עוקבת אחר הילד בפייסבוק ומתריעה בפני ההורה במקרים של פעילויות חשודות כמו שימוש במילים פוגעניות, סטטוסים עוינים כלפיו, חברים בפער גילאים גדול, חברות עם אדם זר, שיחות על אלכוהול, מין וסמים ועוד. אלפיקציה אחרת, "יונייטד פרנטס", מנטרת את הפעילות של הילד ברשת, בעיקר בצ'אטים ובפייסבוק, ויודעת לזהות מצבים מסוכנים ולמסור את המידע להורה. כמו כן, ספקיות האינטרנט השונות מציעות שירותי גלישה בטוחה בתשלום. התכונות שלהן משתנות בין ספקית אחת לאחרת, אך רובן זהות באופיין ויכולות לחסום גלישה בחדרי צ'אט, באתרים מסויימים, באתרים בעלי תוכן מיני ועוד.
"גם לי יש ילד בן 16", מסבירה הררי. "והדבר החשוב ביותר הוא לתת לילד תחושה שאתם מעורבים ושיש מישהו ששומר עליו. גם כשהילדים מתרעמים על כך שאנחנו שואלים שאלות, לא נכון לחשוב על זה בתור הצקה. בסופו של דבר, הילד רוצים שההורים יהיו מעורבים, וצריך את תחושת האכפתיות שלנו".