המחקר, שנערך באוניברסיטת לידס הבריטית, ובו השתתפו 126בנים ובנות בגיל 4, מצא שכאשר מציגים בפני הילדים דמויות מצוירות זהות, אך בעלות מאפיינים שונים, ושואלים אותם עם מי היו רוצים להתחבר, הדמות השמנה נדחית שוב ושוב. הדמות שהוצגה לילדים כונתה 'אלפי' והוצגה בשלוש גרסאות: ה'נורמלי', השמן, והנכה בכיסא הגלגלים. הילדים העדיפו תמיד את אלפי הנורמטיבי ואת אלפי הנכה על אלפי השמן.
הסיפור שסופר לילדים על ידי העומד בראש המחקר, הפרופסור אנדרו היל, תיאר קבוצת ילדים שהחתול השובב שלהם נתקע על עץ גבוה ולא הצליח לרדת. בכל פעם שסופר הסיפור הדמות הראשית הוחלפה בגרסה אחרת של אלפי, והילדים נדרשו לתת חוות דעת עליה. הילדים הסכימו שסביר שסיכוייו של אלפי השמן להציל את החתול נמוכים יותר, שהוא פחות מאושר ופחות מצליח, תלמיד פחות טוב וסביר שלא מזמינים אותו לחברים. גם לאלפי הנכה ניכו בני הארבע נקודות, אבל הרבה פחות: רק ילדים בודדים, 3 אחוזים, אמרו שהיו רוצים להיות חברים של אלפי השמן. גרסה נשית של הסיפור הביאה את אותן התוצאות.
הכל מתחיל בבית
תוצאות המחקר, שהוא הראשון להראות סטיגמות נגד שמנים בילדים צעירים כל כך, הוצגו בקונגרס האירופי השנתי להשמנת יתר הנערך בליברפול. "המחקר מוכיח כי מודעות הילדים לסטיגמות החברתיות היא עצומה, אפילו בגיל צעיר כזה, והעניין שלהם בדימוי הגוף הוא גדול מכפי שהאמנו", אומר פרופסור היל.
"כבר בגיל ארבע הילדים מגיעים מהבית עם אסוציאציות שליליות להשמנה, הנוגעות מבחינתם גם להצלחה בלימודים וגם להצלחה חברתית. האפליה הופנתה גם כלפי הילד בכיסא הגלגלים, אך במידה פחותה מאוד. למגדר האישי של הילד לא הייתה כל השפעה על התוצאות, וגם לא למין הילד שבספר. כל זה מתאים לעדויות הורים שחשים שילדם חווה בידוד חברתי כבר בגיל חמש, ויש לפקוח עיניים לבריונות על רקע זה כבר בגני הילדים. ההשפעה מגיעה מכל מקום: מהטלוויזיה, מהבית, ממקומות בהם נהוג לגחך על השמנים ולצחוק על חשבונם".
"החינוך מתחיל קודם כל בבית," אומרת יועצת ההורים הדר מירון, "וחשוב שנלמד את ילדינו לא לפחד מהשונה ולא להימנע ממנו. כולנו יודעים, ורובנו זוכרים על בשרנו עד כמה ילדים יכולים להיות אכזריים. מעבר לזה, אין לנו דרך אמיתית לשלוט במסרים שמגיעים מחבריהם של הילדים ומהטלוויזיה, ודאי לא במידה שתנטרל את התפתחות הסטיגמות הללו. מה שכן, מאוד כדאי לשים לב למה שקורה בגן הילדים, ואם רואים או מרגישים שאחד הילדים מופלה מסיבה זו או אחרת, לגרום לילד שלהם להיפתח דווקא אליו. בגילאים אלה ההורים עוד יכולים להיות מאוד מעורבים, להזמין אליהם את הילד הנתפס כשונה ולתת לילדם צידה לחיים וכלים כיצד לעמוד חברתית לצד החלש. זו הזדמנות ללמד אותם משהו חשוב. במידה והילד הפרטי הוא זה המופלה לרעה, אין מה להתבייש, וכדאי לערב את הגורמים הרלוונטיים. אלה גילאים קריטיים, וחוויות שליליות עשויות לעצב את הנפש המתפתחת לשנים רבות