מתחילים בשיחה
התחילו בשיחה נעימה עם הילד, מומלץ להכין מראש שוקו ועוגיות לכיבוד. בשיחה הקשיבו לרצונותיו וכישוריו, שתפו אותו בדעתכם ובחוויות שלכם מהעבר, השאירו לו מקום להתייעצות, וכמובן, תעודדו ותדגישו בפניו את החוזקות שבו.
בבחירת חוג חשוב שההחלטה תהיה משותפת להורה ולילד. מומלץ לקחת בחשבון את נטיותיו הטבעיות והכישורים הטבועים בו. כך למשל, ילד שמתחבר לפעילות מוטורית במרחב, קרוב לוודאי יעדיף חוג ג'ימבורי לעומת חוג ציור הדורש ריכוז וישיבה במקום אחד לאורך זמן.
חשוב שתהיה התאמה בין דרגת הקושי והגיל למסוגלות הילד. יש לשמור על איזון בין חוג "קל מדי" שיוביל לשעמום ורצון לפרוש, לבין חוג בדרגת קושי גבוהה מדי שעלול להוביל לתסכול וחווית כשלון שעלולה ללוות את הילד בעתיד.
חופש הבחירה
לעיתים, אנו כהורים, נוטים "להלביש" על הילד את שייחלנו לעצמנו בילדות ולא הצלחנו להגשים. חשוב שנדע לעשות הפרדה בין שאיפות לא ממומשות שלנו, לבין רצונות הילד. בדקו עם עצמכם של מי החלום, אם הוא שלכם - אף פעם לא מאוחר מדי, אל תוותרו על החלומות שלכם, רק זכרו כי הם שייכים לכם.
כמו כן, חשוב לתת לילד את האפשרות לבחור, אך צריך לזכור כי הצפה או מגוון גדול מדי של אפשרויות עלולים לבלבל אותו. לכן, על ההורים לצמצם עבורו את אפשרויות הבחירה - מומלץ לבחור בעצמכם ארבע אפשרויות שמתאימות, להציג אותן בפניו ולתת לו לבחור מתוכן.
תחרותיות: מתסכלת או מצמיחה?
בחוגים רבים, בעיקר חוגי ספורט, ישנו אלמנט של תחרותיות. חוגים אלו מדגישים תוצאה על חשבון תהליך, ותפקידנו כהורים הוא להעביר מסר שמטרת ההשתתפות בחוג היא ליהנות, זו הזדמנות לפגוש חברים חדשים, לרכוש ידע חדש ולהתנסות בחוויות מגוונות. חוג הוא לא מירוץ הישגים.
עניין התחרותיות עולה רבות ואף מביא להתמודדויות עם קשיים ומשברים. ייתכן שעם הגיעו לחוג, יגלה הילד כי ילדים אחרים מצליחים בקלות מטלות הדורשות ממנו מאמץ רב, דבר שעלול לעורר אצלו תסכול. תפקיד ההורים במקרה זה הוא לעודד אותו תוך התייחסות לעוצמותיו ולנקודות החוזק האישיות שלו. חשוב להעביר לו את המסר שאף אחד מאיתנו לא מושלם, וכי גם אנחנו טובים יותר בתחומים מסוימים ופחות בתחומים אחרים. אם נשתף ונספר לילד על חוג בו השתתפנו בילדותנו או אפילו בבגרותנו וגילינו בו קושי, נכניס אותו לעולמנו ונראה לו כי גם אנו חווים קשיים לצד חוויות הנאה למרות שאיננו הטובים ביותר.
יחד עם זאת, אנו לא רוצים ליצור יותר מדי תסכולים בחיי הילד, וחשוב גם ליצור הצלחות. לכן, במידה ואנו מרגישים כי התסכול קשה מדי עבורו, נעדיף להימנע מחוגים תחרותיים המדגישים תוצאות ולבחור חוגים אשר ידגישו את החוזקות שלו.
שיפור הדימוי העצמי
בנוסף, חוויות ההצלחה בחוג יכולה לחזק ולפתח את האמונה ביכולותיו והחוג מהווה הזדמנות לחיזוק הערך העצמי שלו. במקרה בו הילד חווה תסכול בתחום הלימודים בבית הספר, ייתכן והחוג יהווה מקור עידוד עבורו לחוש כי הוא מסוגל ומצליח במקום אחר. כמו כן, במידה והוא חווה דחייה חברתית בכיתה, יש לו הזדמנות להיות אהוב ומקובל בחברה אחרת, עם ילדים אחרים.
התמדה
לעיתים, לאחר תקופת התמדה בהגעה לחוג, מביע הילד רצון להפסיק את השתתפותו. אמירות כמו "נמאס לי" או "לא בא לי" יביעו חוסר שביעות רצון. חשוב לברר עם הילד האם הוא רוצה לעזוב עקב חוסר כימיה עם המדריך, בעיה עם אחד מהמשתתפים, שעמום או שפשוט מיצה את ההשתתפות, בדיוק כשם שאנו חשים לעיתים כי נרשמנו לחוג שאינו מהנה עבורנו לאורך זמן.
גם כאן שיחה שלוה עם הילד (בשילוב שוקו ועוגיות) תאפשר לנו להבין מהו הקושי ולהעלות אפשרויות שונות שיעזרו לו להתמודד עימו או לפתור אותו. אם בשיחה עולה כי הוא פשוט אינו נהנה עוד בחוג ומבקש להפסיקו, מומלץ להסביר לו את חשיבות ההתמדה – לעיתים ישנן תקופות בהן אנו פחות נהנים ממשהו אך ממשיכים בו כדי להשתפר וליהנות מיתרונותיו (יתרונות שמומלץ לפרט). חשוב להבהיר לילד, ולעיתים גם לעצמנו, כי איננו כועסים אם יבחר שלא להמשיך להשתתף בחוג ואנו מכבדים כל החלטה שלו.
חשוב לציין שלא כל ילד חייב להשתתף בחוג. חוג הוא לא חובה. ישנם ילדים שמסרבים להשתתף בחוגים, וזה בסדר. במידה והוא לא מעוניין להשתתף בחוג בעקבות אי ודאות אודות המתרחש בו נמליץ על שיחה מקדימה, ניסיון חד פעמי, בשיתוף ההורה, הזמנת חבר טוב לשיעור ניסיון משותף.
כמה חוגים לאפשר?
לסיום, כדי להוביל להתמדה בהגעה לחוג, ליצור אחריות של הילד לתהליך ולעמוד מאחורי ההחלטה מומלץ להיעזר בעשרת הדיברות שגיבשנו לבחירת חוג:
1. בחרו עם הילד את סוג החוג, כשההורה מכוון והילד הוא הבוחר.
2. הציעו לו 4 חוגים אפשריים שמתוכם הוא יבחר חוג או שניים, כדי למנוע ממנו עומס ובלבול.
3. הגבילו במספר החוגים והשאירו זמן חופשי לפעילויות עם חברים ומשפחה.
4. הבחינו בין חלומות ההורה לרצונות הילד.
5. בקשו והקפידו על שיעור ניסיון.
6. בחרו חוג המאפשר פרישה במהלך השנה.
7. הציעו לחברים להשתתף איתכם בחוג.
8. אל תכעסו או תענישו בהקשר לחוג.
9. שמרו על מעורבותכם מול המדריך והיו קשובים לתלונות או קשיים.
10. הדגישו את החיוב ואת היתרונות - הכוחות והיכולות של הילד. הימנעו מאווירת לחץ, ביקורתיות וציפיות גבוהות.
הכותבות הן פרקטיקניות להנחיית קבוצות הורים במכון אדלר:
שלי מילר כספי, יועצת ארגונית ומאמנת הורים ויחסים במשפחה
נטע אנג'ל, מרפה בעיסוק, מדריכת ליווי התפתחותי
ליצירת קשר ניתן לפנות במייל: aruha.mishpahtit@gmail.com