מאז שנולדו ילדיי אני מקפידה לשלב אותם בפעילות בישול. לכל אחד מהשלושה יש תמונות מגיל צעיר מאוד יושבים על השיש במטבח ובוחשים בקערות. אני לא מפחדת מהבלגן ולא איכפת לי שאתעכב עוד כמה דקות, העיקר שיתנסו, שיגעו בחומרים, שירגישו גדולים ושותפים לעשייה. האם זאת התרפיה בבישול? ממש לא! שילוב ילדים בבישול הביתי באופן ספונטני זה דבר נהדר אבל זה לא ה- דבר שאני מציעה בספרי החדש. הספר פונה להורים שמזהים אצל ילדיהם התמודדות מאתגרת, תקופה של חולשה או מאפיינים שהיו רוצים לייצר בהם שינוי, ומציע מבנה מאורגן של פעילות בישול משותפת שמטרתה לתמוך בילדים ולחזק אותם, סביב התכנים שההורים מזהים כבעייתיים.
בהתאם לכך, חשובה מאוד הגדרת המטרה של פעילות הבישול. על ההורה לנסח בינו לבין עצמו, ובהמשך גם מול הילד, מה הקושי כפי שהוא מזהה אותו. העובדה שההורה ׳מניח על השולחן׳ את הבעיה, מעניקה לילד תחושה של נראות והרגשה שהוא מובן ואינו בודד עם ההתמודדות שלו. במקרים רבים הילד מרגיש את אי הנוחות בהתמודדות עם הקושי, אבל לא יודע לנסח במילים ולארגן את הקושי לכדי רעיון אחד ברור. העובדה שההורה עושה זאת עבורו, היא כשלעצמה מביאה נחת. כך למשל אפשר לומר לילד: "אני שמה לב שכשאתה משחק עם חברים אתה לא אומר מה אתה היית רוצה, אלא נותן לחברים לבחור עבורך. אולי זה בגלל שאתה לא בטוח מהם הרצונות שלך או שאולי אתה מתבייש לומר אותם. אני רוצה לעזור לך שיהיה לך יותר קל לבחור ולעמוד על שלך ולכן מחר אחר הצהרים כשתחזור מהחוג, אתה ואני נבשל משהו ביחד".
בהמשך על ההורה לאפיין את מהלך פעילות הבישול המשותפת ולבחור באופן מושכל את העמדה ההורית ואת המתכונים שישרתו בצורה הטובה את הצרכים הרגשיים של הילד. ישנן התמודדויות שכיחות של הורים לילדים מגיל שלוש ואילך, כמו ביטחון עצמי נמוך, גירושי הורים, פחדם וחרדות, הפרעות קשב וריכוז, מעבר מסגרת חינוכית חדשה, הצבת גבולות, יחסי אחים ועוד, ופעילות הבישול המשותפת יכולה לסייע בכך.
אז איך עושים את זה?
הורים רבים רוצים שיהיה לילדיהם ביטחון עצמי גבוה, למשל. משאלתם הכנה היא לצפות בילדם מתפקד בעולם במגוון של מצבים, באופן שמאפשר לו לדאוג לעצמו ולהביא את עצמו לידי ביטוי. הם רוצים לראות את הילד ניגש לבצע פעולות חדשות ללא חשש, מתוך אמונה ביכולותיו להצליח, עמידה על שלו והבעת עצמו בהתאם למצבים שבהם הוא נמצא. למבוגרים המטפלים בילדים, ובעיקר להורים, יש תפקיד מכריע בהתפתחות הביטחון העצמי, כיוון שהילדים חווים את עצמם ולומדים על עצמם דרך עיניהם של המבוגרים סביבם. עוד משלב הינקות והילדות המוקדמת, הילדים עוברים תהליך רגשי חשוב של נפרדות מההורים והגדרה עצמית ייחודית להם. ביטחון עצמי מתבסס בצורה טובה כשההורים תומכים בתהליך הנפרדות והייחודיות, ובד בבד מעניקים לילדים תחושת הגנה. כלומר, ההורים מעודדים את הילדים להתרחק מהם באופן פיזי ומנטלי, לפעול לבדם ולהביע את עצמם, ובמקביל מציבים גבולות ברורים.
ראשית חשובה בחירת מתכון מתאים לפעילות. כשבוחרים מתכון נעשה תהליך מנטלי של מיפוי הרצונות וויתור על כל מה שלא נבחר. מפליא לגלות עד כמה פעולה פשוטה של בחירת מתכון עלולה להיות מאתגרת בעבור ילדים שביטחונם העצמי נמוך, ומסיבה זו בדיוק יש לעודדם לבחור את המתכון בעצמם. לא מומלץ לאפשר חופש בחירה מוחלט, אלא להציע בחירה מתוך שתיים או שלוש אפשרויות שגובשו על ידי ההורה. המתינו בסבלנות, אל תדחקו בילד ותנו מקום גם ללבטים, לקשיי ההכרעה ולהיסוס. חזקו את הילד במשפטים שמעבירים את המסר שאתם מאמינים שיש לו כוחות להצליח לבחור. כך תעבירו בהתנהגותכם את המסר שאתם סומכים על הילד שיצליח להתגבר על הקושי להתבטא ולהבין מה מתאים לו. בסופו של דבר, מסר זה ייטמע ויעבור גם לזירות חיים נוספות.
גם הפרדת ביצה מחזקת את הביטחון העצמי
מעבר לבחירת המתכון, גם תהליך הבישול עצמו והאופן שהילד מתבטא בו מהווים פלטפורמה והזדמנות לעסוק בביטחון העצמי של הילד. ילדים בעלי ביטחון עצמי נמוך עשויים לנטות להגיב בהימנעות לנוכח פעולות חדשות שלא התנסו בהן. פעולות כמו הפעלת מיקסר, הפרדת ביצה או קילוף תפוחי אדמה בקולפן יכולות לספק להם הזדמנות להתנסות במיומנות חדשה, שתורמת לחיזוק הביטחון העצמי. חשובה ההתנסות העצמאית של הילד והאיפוק של ההורה. כאשר ההורה לא ממהר לעזור לילד, לא מביע לחץ מהתסכול או מההתנסות הלא־מוצלחת של הילד ואף מתייחס מילולית לאמונה שלו בכוחות הילד – אזי המסר העובר הוא שאכן ההורה בטוח ביכולות הילד, ולכן יש לילד לגיטימציה להתנסות, לטעות, להתבלבל ובסופו של דבר גם להצליח. זאת לעומת מצב שבו ההורה אומר לילדו: ״אל תפחד, אתה תצליח,״ אך ממהר לחתוך את הבצל במקומו.
לבסוף, מומלץ לשלב במתכון שימוש בכלים ובמכשירים שיש ביכולתו של הילד להפעיל לבדו, כמו קולפן ירקות, גלגלת חיתוך לבצק, מסחטת פירות הדר, שקית זילוף ואפילו קוצץ ירקות חשמלי. בכל אלה קיים הפוטנציאל להרחיב את תפיסת העצמי של הילד ובכך גם להעלות את הדימוי העצמי שלו ואת תחושת המסוגלות שלו. שימוש בכלים שנתפסים כשייכים לעולמם של המבוגרים מקדם תחושת עצמאות ואמונה בכוחות העצמי, החשובות מאוד לבניית הביטחון העצמי של האדם. כדאי שההורה יכוון את הילד במינימום הנדרש, על מנת שהילד יוכל להשתמש בכלי בכוחות עצמו. מומלץ להתחדש מדי פעם באביזר למטבח, שגם אם נראה שאפשר להסתדר בלעדיו, יכול להיות גורם שינוי משמעותי בפעילות הבישול המשותפת במסגרת תרפיה.
מור דניאל, אמא לשלושה, היא מטפלת רגשית בבישול ובאמנות, בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בייעוץ והתפתחות האדם ובעלת תעודת מטפלת רגשית בהבעה ויצירה. דניאל היא מחלוצות תחום התרפיה בבישול בארץ ובעולם, וזה שנים שהיא עוסקת במחקר ובעבודה טיפולית בבישול עם ילדים, מנחה קבוצות תרפיה בבישול במסגרות שונות של משרד הבריאות והרווחה ומרכזת קורס הכשרה לשילוב בישול בטיפול. ספרה ׳מבשלים ביחד - תרפיה לילדים דרך בישול׳ יוצא בימים אלה בהוצאת ׳ידיעות ספרים׳