ביום רביעי האחרון העברתי את השיעור האחרון של השנה. אבל במקום שתבוא לי הקלה, קלטתי שאני במועקה מזה שלא אלמד עכשיו חודשיים ושיש מצב, וזה הכי דפוק, שאני אשכרה אתגעגע לתלמידים שלי. אז ישבתי וכתבתי רשימה של דברים שלקח לי שלוש שנים ללמוד בדרך להיות המורה שאני היום. דברים שלא אמרו לי בסמינר מורים. אל תנסו אותם בבית:
1. שיעור בלי שמישהו נקרע בו מצחוק זה שיעור מבוזבז. זה בסדר גם אם המישהו הזה הוא את.
2. הדבר היחיד שצריך לעניין אותך בשיעור הראשון הוא ללמוד בעל פה את שמות התלמידים שלך. הוראה טובה מתחילה מיחסים אישיים. יחסים אישיים מתחילים בשם
3. תמעיטי במבחנים ובציונים. תרבי במשובים. את פה ללמד ילדים, לא למיין אותם.
4. תחליטי אם את עוסקת בחינוך או באילוף. לפעמים זה מבלבל אז הנה כלל האצבע: אילוף מלמד ילדים איך לא להפריע למערכת. חינוך מלמד אותם להסתדר בלעדיה. או לפחות להסתכל עליה מבחוץ. כלֶי האילוף הם המקל והגזר (מה שנקרא בטעות "משמעת"). כלי החינוך הם דוגמא אישית והשראה.
5. אם את מכתיבה בשיעורים - תפסיקי. זה מביך ואת יודעת את זה.
6. בכל שעת לימוד יש גג 20 דקות של למידה. גג! תתכנני אותן כאילו זאת הצוואה שלך.
7. תחליטי אצל מי את עובדת. המנהלת? משרד החינוך? העירייה? המדינה? ההורים? זו שאלה רצינית. אם החלטת שאת עובדת בשביל התלמידים שלך (כמוני, למשל) אז בכל צומת תבדקי היטב שטובתם, ורק טובתם, עומדת לנגד עיניך (מה זה בדיוק טובתם? אני עוד עובדת על זה. אעדכן(.
8. הנה אחד הפרדוקסים הגדולים של ההוראה: כל דבר שתגידי לתלמידים שלך הם ייקחו אישית. אל תיקחי אישית שום דבר שהם יגידו לך.
9. תגידי להם במה הם טובים. במה הם גרועים הם יודעים לבד. התפקיד שלך זה לזהות כישורים מיוחדים, לגרות, לאמן ולפתח אותם. זהו.
10. תורידי בחצי את כמות האור בכיתה. אפלולית טבעית עדיפה פי מאה על בוהק ניאוני מזמזם.
11. אל תעירי תלמידים ישנים. או שהם ממש צריכים לישון כי לכי תדעי או שהשיעור שלך משעמם. כך או כך עדיף להם לנמנם.
12. תתלבשי יפה. כמו לפגישת עבודה, לא כמו לדייט. לא כמו לספונג'ה. לא תכשיטים מרשרשים, לא צמוד, לא זרוק, באמא שלך בלי בושם ותשכחי מפסים או נקודות, יש מספיק רעש בכיתה גם ככה. ורק שתדעי שלא משנה מה תלבשי, הם רוב הזמן במילא יפנטזו עליך עירומה. הם בני 15, אפילו ערפילי הזיעה מתחת לזרועות שלך נראים להם מסעירים.
13. אם ישאלו אותך אם אפשר לצרף לשיעור תלמידי שילוב (יעני מאותגרי קשב, למידה, חברה ותקשורת) תגידי כן. זה יהפוך אותך למורה טובה יותר ואת התלמידים שלך לאנשים טובים יותר.
14. תזהרי בבני עניים. בנעדרי הכוח. באלה שצבע עורם, אמונתם, המבטא שלהם, השפה שלהם, מבנה המשפחה שלהם והשכונה בה גדלו שונים משלך. אין לך מושג קלוש מה זה להיות הם. אל תניחי מראש שום הנחה על הכישורים והתבונה שלהם. נורא קל להתרשם מהתלמידים היפים והנקיים שלבושים נכון. תתאפקי! ולמרות שנורא כיף להתבשם בהצלחת המוצלחים, תשקיעי את הזמן והרצון שלך דווקא בחלשים. החזקים יסתדרו גם בלעדיך.
15. כל יום תרצי להתפטר. כל יום. סבבה, את יכולה, אבל רק בסוף השנה השלישית שלך במקצוע, ולא שנייה אחת לפני שנהיית מעולה בזה.
16. הדבר שהכי יעזור לך זה מורים אחרים. תחפשי את מי שחולק איתך את הספק. את מי שלא הכל ברור לו מאליו ותידבקי לו לתחת.
17. לכי ללמד תלמידים בבתי הספר הכי רגילים. את יודעת כמה הם צריכים אותך. מה שאת עוד לא יודעת ועוד מעט תדעי, זה כמה את צריכה אותם.