עד לחקירה פלילית, אם תתקיים, אין לדעת מה אכן התרחש או לא התרחש במשפחתו של השופט. ובכל זאת, מתאר עו"ד וינשטיין, מצב של התהלכות על חבל דק בנושא של אלימות כלפי ילדים במשפחה. המודעות בעשורים האחרונים לנושא האלימות במשפחה גוברת מהותית, אבל איפה עובר הגבול? מה קורה אם מדובר "פליק קטן"? מתי המצב יכול להיפתר בסדנא או הדרכה הורית ומתי הוא מגיע לכדי חקירה פלילית והפרדת הילד ממשפחתו?
"בדרך כלל, תיק כזה שנחקר במשטרה, עובר עם ההמלצות היחידה החוקרת לפרקליטות ושם מתקבלת החלטה האם יש בחומר הראיות כדי להביא לכתב אישום או לאו", מסביר עו"ד כרמלי, "מקרה בודד של אלימות יכול להוות עילה לעבירות של תקיפה. אלימות שנמשכת תקופה ארוכה יותר יכולה לקיים עילה לאישום בעברות של התעללות בקטין".
האם הרשויות מחויבות לדווח גם על מקרה של "פליק קטן"?
"התשובה בעיקרון היא כן. שרותי הרווחה ואנשי המשטרה מחוייבים על פי חוק לעבוד בשיתוף. במשרד הרווחה מסבירים היום כי "תפקידם של העובדים הסוציאלים לעשות את הבדיקה הראשונית, לדווח למשטרה ולהעביר לה המלצות. המשטרה צריכה להגיע להחלטה מבחינת ההליך הפלילי. לאחר מכן, תפקיד העובדים הסוציאליים הוא לעקוב אחרי הילדים, לראות את שלומם, להיות בקשר עם מערכות החינוך – החלק המקצועי טיפולי".
"מאחורי 'הפליק' מסתתרת תפיסה שגויה"
ובכל זאת, ביותר מאלף מקרים בשנה, מחליטים במשרד הרווחה שפניה למשטרה עלולה להרע את מצבו של הילד, בהם מקרים של מקרה חד פעמי, משפחה שעברה תהליך של שיקום ואינה סובלת עוד מאלימות או במקרים אחרים בהם קיים חשש שפנייה למשטרה תגרום להורה להזיק ליד. במקרים כאלה ינסו רשויות הרווחה למצוא פיתרון חלופי מטעמם. "החוק הפלילי מאפשר לא לדווח מיידית למשטרה, ולפנות לוועדת פטור", מסבירים ברווחה, "ישנם מצבים בהם המדינה מחליטה לפנות לוועדת פטור מנקודת טובתו של הילד. זאת כשמדובר בהפסקה מוחלטת של האלימות. במצב זה ישנה מעורבות טיפולית גבוהה מאד, על אדם שלוקח אחריות על מעשיו, אין אלימות חוזרת והוא נכנס למסגרת טיפולית מקצועית לתקופה ממושכת. במידה והאלימות חוזרת, תהליך ועדת הפטור מתבטל וההליך הפלילי מופעל שוב". כ-90% מהפניות לוועדות הפטור בשנת 2011 התקבלו.
גם ד"ר קדמן מבין שיש מקרים שאינם מצריכים חקירה פלילית. "ברור לחלוטין שגם לרוע יש דרגות ולא בכל מקרים מעמידים לדין", הוא אומר, "יש מקום להבדיל בין מקרים של אלימות על בסיס: עוצמת הפגיעה, תדירותה, ומה שנלווה לה, כמו למשל השפלה נפשית. במקרים מסויימים יחליטו שלא לערב את המשטרה ויפנו לוועדת פטור, במקרים אחרים ההורה לא יורשע. ככל שהמעשה יהיה קל יותר, חד פעמי יותר ונכונות של ההורה לשנות את דרכיו להכנס למערכת טיפולית אז הסיכוי שהליך הפלילי לא ינקט הוא יותר גבוה, ולהפך".
באילו מצבים ניתן להוציא את הילד מביתו?
במשרד הרווחה מבקשים לציין כי 80% מהסידורים החוץ ביתיים אליהם נשלחים ילדים, נעשים בשיתוף ההורים ובהסכמתם. "מדובר בתהליך ארוך, רגיש מאוד, שמעורבים בו אנשי מקצוע רבים מתחומי החינוך, הרפואה, הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית", אומרים שם, "ועדה בין משרדית דנה בתוכניות הטיפול במשפחה בהשתתפות ההורים ורק לאחר שכל הניסיונות לסייע למשפחה לא צלחו. פונה פקיד הסעד לבית המשפט לנוער, אשר דן בהליך נזקקות ממושך, כדי להוכיח את מצב הסיכון בו מצוי הקטין".
זקוקים לייעוץ משפטי? היכנסו עכשיו והתייעצו עם עורך דין בחינם