היום ובשבועות הקרובים יקבלו תלמידי בתי הספר את תעודת המחצית. עבורם, תגובת ההורים חשובה לא פחות מהציונים בתעודה עצמה. אז איזה מסר חשוב להעביר לילד שקיבל ציונים נמוכים ומדוע אסור לתת פרסים עבור הישגים גבוהים? מיכל דליות מסבירה
קודם כל תנו לו הרגשה שאתם אוהבים אותו ללא קשר לציוניו | צילום:
אימג'בנק / Thinkstock
זוכרים את יום חלוקת התעודות בבית הספר? מצד אחד, היה זה אחד הימים הכי מרגשים בשנה, אבל עבור לא מעטים מאיתנו, היה זה גם יום של חששות מאותו גיליון ציונים גורלי שיגיד לנו כמה הצלחנו או לא. מעבר לביקורת העצמית, היה חשש נוסף – מה יגידו ההורים. אז היום, כשאתם כבר הורים בעצמכם, נסו להיזכר באותו מעמד שאז נראה בעיניכם כה דרמטי, ותלמדו להגיב בצורה נכונה ונבונה יותר שלא תפגע בילד ורק תעזור לו להתקדם. איך עושים זאת? קבלו כמה טיפים.
ציון זה לא רק הישג
ברוב המקרים הציונים בתעודה לא מפתיעים את ההורים, שכיום מעורבים יותר מבעבר. אנחנו יודעים עד כמה הילד הצליח במבחנים, אילו מקצועות חלשים או חזקים יותר אצלו, ואילו הערות העלו המורים במשך השנה. אך למרות זאת, הציפייה לציונים גבוהים תמיד קיימת, ואיתה לעיתים גם האכזבה. במצב הזה, המון הורים לא יודעים כיצד לנהוג: האם לכעוס, להעניש, או לחילופין לתגמל בפרסים?
"רגע לפני שאתם מגיבים, תחשבו מתי בפעם האחרונה נדרשתם אתם לעמוד בכזו ביקורת על הישגים בכל כך הרבה תחומים שונים", אומרת מיכל דליות. "התעודה היא בעצם תמונת מצב למימוש פוטנציאל בהרבה תחומים ששונים זה מזה ודורשים מהילד המון זמן, מאמץ, השתדלות והתכוונות. אסור לשכוח שציון מורכב מהרבה פרמטרים: מהילד עצמו, מסגנון האישיות שלו, מהמורה, מהמצב החברתי, ומחוויותיו האישיות כמו גירושים, אח חדש במשפחה ועוד. התעודה ממורכבת מהפוטנציאל שהיה לילד בכל רגע נתון משלל אותם מרכיבים".
אז איך מגיבים? קודם כל נושמים עמוק ולא משתמשים במשפטים מעליבים או הערות ציניות. אם הילד קיבל ציונים לא טובים, למרות האכזבה, תנו לו תחושה שאתם אוהבים אותו. "אחד המשפטים הכי שנואים על ילדים הוא 'יש לו פוטנציאל אבל הוא לא מממש אותו'", ממשיכה דליות. "פוטנציאל זה משהו מורכב ומשתנה. אם הילד קיבל ציון ארבעים במקצוע מסויים, זה היה הפוטנציאל שלו באותו הרגע. אסור לשכוח שהתעודה מדברת על מאמץ, השקעה או חוסר השקעה, ולא על הווייתו של הילד. היא לא נותנת ביטוי על כך שהילד נדיב, מכבד את הוריו או שחקן כדורגל מצויין. התעודה לא מוכיחה את הווייתו של הילד כבן אדם. אל תתבלבלו - אם כל התעודה מלאה בציונים של ארבעים וחמישים זה לא אומר שהילד יהיה עבריין ויגמור בכלא. זה אומר שעכשיו לא בראש שלו ללמוד. צריך לזכור שהרבה ילדים מקבלים שכל אחרי הצבא ומשלימים אז בגרויות וממשיכים ללמוד באקדמיה".
ברוב המקרים, אם הילד חוזר עם ציון שלילי בתעודה הוא מבין שזה ציון שמגיע לו. אך למרות זאת אף אחד לא אוהב את חתיכת הנייר הזאת שמזכירה לו שהוא אינו מוצלח. "כשהילד נכנס עם תעודה גרועה הביתה, קודם כל הוא יימנע מלהוציא אותה", אומרת דליות. "אל תשתמשו במשפטים כמו 'נו, מה? אתה פוחד להראות לי?' אל תהיו ציניים. תבקשו לראות את התעודה, תסתכלו על הילד ותגידו לו 'אני בטוח שהיית רוצה ציונים טובים בדיוק כמוני', תחבקו אותו ותגידו 'אני יודע שאף אחד לא אוהב להרגיש ככה, אבל יש תקופות כאלו ונתגבר על זה ביחד'. טיפול, הבנה ועזרה בהתאם לצורך הם הכרחיים, אך ברגע הראשון חשוב להעביר לילד מסר שאוהבים אותו בלי קשר לציון. לא מענישים על תעודה רעה, אבל תיראו עצובים. אם הוא יראה אתכם עצובים יהיה לזה אפקט גדול יותר. ואם זה משהו שחוזר על עצמו, צריך לבדוק מה המרכיבים מסביב שמונעים ממנו להגיע להצלחות ובעת הצורך לפנות לאנשי מקצוע".
רוצים לתגמל אותו? צאו לארוחה משפחתית. מיכל דליות | צילום:
אלדד רפאלי
לתת פרס? ממש לא
לא רק ציונים נמוכים דורשים התייחסות מיוחדת, ועל ההורים לדעת איך להגיב גם להישגים טובים בצורה נכונה כך שלא יגרמו לילד להילחץ ולרדוף אחר הישגיות. "גם כאשר ישנם הישגים מרשימים לא מומלץ לנהוג בשיטת השוחד והגמול", מסבירה דליות. "אני נגד תגמול שיש לו היבט בעולם החומרי כמו אייפד, כסף או רכישה של משהו שהילד מאוד רוצה, משום שהעונש מהצד השני משמעו לא לקבל משהו שהבטחנו לך כי לא היית מספיק טוב.
"תעודה טובה מחייבת חיבוק ושמחה, מילים מחזקות ומעודדות. התגובה צריכה להתייחס אל הדבר הטוב ולא ישירות לילד. אל תאמרו לו 'איזה נהדר אתה', אלא 'איזה כיף לך שכל המאמץ שלך נשא פרי', או 'מגיע לך כזו תעודה נהדרת, כי עשית הרבה בשביל זה'. זה ההבדל בין עידוד לשבח - שבח מתייחס לבן אדם וזה לא טוב בעיניי משום שזה מפחיד אותו. הילד ישאל את עצמו 'מה יקרה אם לא תהיה לי תעודה טובה? אני לא אהיה נהדר? אני כבר לא חכם?' זה מלחיץ את הילדים.
"הורים רבים גם נוהגים לתת שבחים לא פרופורציונליים כמו 'ידעתי שאתה גאון', 'אין עליך במתמטיקה'. זה מוגזם ולא נכון. צריך לעודד את הילדים להמשך עשייה ועידוד לכוונה, השתדלות ומאמץ. אם אתם בכל זאת לא מצליחים להתנער מהתחושה שמגיע לילד משהו כייפי אז תחגגו בארוחה משפחתית. בטח לא לרוץ ולקנות משהו. לטווח ארוך פרסים מזיקים. אנחנו מעבירים מסר לילד שאנחנו מתוגמלים על מעשים טובים, והיקום לא עובד ככה".
