יצירתיות היא מיומנות חשובה לכל ילד, ככלי ביטוי וגם ככלי למידה. כיצד ניתן לפתח את החוש היצירתי החל מגיל הינקות ועד גיל 7, ואיך משתלבים בתפריט סירים, קופסאות ופלסטלינה? מדריך מפורט
כדי לפתח אינטליגנציה יצירתית כדאי לתת לילדים לשחק בחומרים, כמו: בצק או פלסטלינה | צילום:
Weekend Images Inc., Istock
גיל אפס עד שנה: אני יכול להשפיע
היכולת היצירתית של התינוק מתפתחת כבר עם הלידה, דרך הקשר עם ההורים. יכולת יצירתית של האדם פירושה שהוא יכול להשפיע על העולם על ידי כך שהוא עושה משהו בעל משמעות. התחושה הזו מתחילה אצל התינוק כאשר הוא, בבכיו ובמלמוליו התינוקיים, לומד שכשקולו נשמע הוא משפיע על הוריו והם מאכילים אותו, מחליפים לו חיתול רטוב או משחקים איתו. התחושה שמה שהוא עשה מביא למילוי צרכיו גורמת לו להבין שהוא מסוגל להשפיע בפעילותו על העולם שסביבו.
האתגר: יצירת משמעות דונלד ויניקוט, רופא ילדים ופסיכיאטר אנגלי מפורסם שחקר את התפתחות היכולת היצירתית, מצא שהיכולת היצירתית מתחילה עם היווצרות יחסים משמעותיים בין התינוק להוריו. כאשר ההורים מסתכלים בעיניו של התינוק, הוא רואה בגלגל העין שלהם את השתקפותו וזוהי תמונת הראי שלו. זו לא רק תמונה חזותית של המראה שלו, אלא זו תמונה שמשקפת את מה שהוא מרגיש ונותנת משמעות לבכי. כשהתינוק בוכה, והוריו אומרים לו: "אוי, מסכן. אתה רעב או אולי עייף", הוא מרגיש שלמעשים שלו יש משמעות ומבין שהוא יכול באמצעות הבכי ליצור תקשורת בעלת משמעות. מעניין לדעת: עם התפתחות הטכנולוגיה אנחנו מרחיקים מתינוקות חומרים רבים ונותנים להם לשחק רק עם חפצים צבעוניים וסינתטיים שיוצרו במיוחד עבורם. לא פלא שתגלו שהתינוק מתעניין הרבה יותר במכסים של סירים ובקופסאות ריקות ופחות בצעצועים המעוצבים שקניתם לו - כי אלה דומים יותר לעולם האמיתי שסביבו שאותו הוא רוצה להכיר.
גיל שנה עד שנתיים: מרחב בטוח ליצור
המקום הבטוח ביותר עבור תינוק הוא גופה של אמא. עבור בני השנה, גופה של אמא הוא כבר לא נוח כי הם מסוגלים לנוע ממקום למקום בכוחות עצמם וזקוקים למרחב משחק גדול יותר. גם אז ההורים מהווים עבורם מקום בטוח להירגעות, אבל קצת אחרת. ההורה הוא כמו מַטען: הפעוט מסוגל להתרחק ממנו לזמן מסוים כדי לשחק באופן עצמאי, אבל מדי פרק זמן יחזור לחיבוק ארוך כדי להירגע ולהיטען בכוחות, ורק אז יחזור לחקור את סביבתו. ההורים הם למעשה אלה שמייצרים את המרחק המשחקי הבטוח, שהוא התנאי המקדים ליכולת יצירתית. כל עוד הפעוט מרגיש שיוכל לחזור לזרועותיהם כדי לחדש כוחות, הוא יוכל לשחק בביטחון ולשכלל את יכולותיו היצירתיות. האתגר: לשחק לבד האתגר של הפעוט בשלב זה הוא לשחק לבד בנוכחות אנשים. אפשר לראות את ה"לבד" המבורך הזה אצל פעוטות שמביאים את הצעצועים שלהם ליד אבא או אמא שעסוקים בבישול או בהדחת כלים במטבח, ומשחקים לידם בלי להפריע לפעילות ההורים. יצירתיות נוצרת כאשר הפעוט מתרכז בעיסוק מסוים, ואת זה עליו ללמוד בשלב זה. מעניין לדעת: בגילים הללו פעוטות מתחילים לאמץ לעצמם פריט אהוב, כמו דובי, מוצץ או חיתול, שמלווה אותם לכל מקום. פסיכולוגים מכנים פריט זה בשם "חפץ מעבר". זהו התחליף לנוכחות של ההורה. מכיוון שהחפץ מסמל את נוכחות ההורה: החום, הביטחון, תחושת הבית, הוא מאפשר לפעוט לעשות בביטחון את המעברים הקשים בחייו, כמו מעבר מהבית לגן, כי החפץ הזה מסמל מקום בטוח. כשיש לפעוט חפץ שנותן לו את תחושת הביטחון, הוא חופשי לחקור ולגלות את יכולותיו היצירתיות.
גיל שנתיים עד שלוש: אני גדול, אני יכול
תנאי מקדים ליצירתיות הוא תחושה של מסוגלות ליצור. הילד צריך להרגיש שיש לו שליטה על עצמו ועל סביבתו כדי שירגיש שהוא יכול לעשות דברים כרצונו ושהתוצרים של העשייה היצירתית מתקבלים באהדה אצל הקהל שלו. עד כמה שזה יכול להישמע מוזר, תהליך הגמילה מחיתולים הוא הכנה לתהליך היצירתי. בתהליך הגמילה משתקפת היכולת היצירתית והמשחקית של הילד, והוא מתייחס בשלב זה לצרכים כמו אל שיא הפעילות היצירתית שלו, כשהוריו הם הקהל של תוצריו. אם הם דורשים ממנו דברים לא אפשריים, כמו שייגמל בטרם זמנו או כועסים כשהוא מפספס - הוא מרגיש שאין לו שליטה ושהוא לא מסוגל לשלוט על התהליך היצירתי ולכן הוא עלול להתייאש ממנו. האתגר: לעשות כמו שאני רוצה הגמילה מחיתולים היא חגיגה של העצמאות, שמזמנת יצירתיות. לעשות צרכים זה ליצור. ילד שגדל בתחושה שהוא יצירתי יראה בהפרשותיו יצירה, והוא מתייחס אליהן כאל יצירת מופת שצריך להיפרד ממנה. מעניין לדעת: ילדים חושבים בשפה של אפשרויות, בעוד מבוגרים חושבים בשפת האילוצים. כאשר מאפשרים לילדים לחוות את החוויה בלי להגביל אותם בחוקים ובנורמות, הם יכולים לפתח אינטליגנציה יצירתית. הרבה פעמים אנחנו נותנים לילדים אביזרים כשהם משחקים בחומרים כמו בצק או פלסטלינה. השימוש באביזרים הוא כמו אילוץ להשתמש בחוקיות מסוימת, כי האביזרים הללו מגבילים חשיבה על מה עוד אפשר לעשות עם החומר למשחק ואינם מאפשרים פריצות דרך.
גם חיבוק מאמא ואבא עוזר לפיתוח כלים יצירתיים | צילום:
kot2626, Istock
גיל שלוש עד שש: לשחק ולשחק
בגילאי הגן הילד מתחיל להתעניין בסימנים שסביבו: מילים כתובות, מספרים, סימנים מוכרים. הורים מלאי מוטיבציה לוחצים על ילדים רכים ללמוד מהר את תורת הכתב. למעשה, דווקא החופש מאותיות ומספרים בגיל הגן הוא שמעודד יצירתיות. המוח האנושי מחפש תבניות. כאשר הוא זיהה תבנית מוכרת כמו מילה, הוא מפסיק להתמקד במה שהוא רואה ועובר לסקור את שאר הסביבה. ככל שנעכב את לימוד הסימנים, כך הילד ירחיב את האסוציאציות שלו ולא יתמקד רק בדברים שהוא מכיר. האתגר: לשחק משחק ויצירתיות הם יסודות הנפש של הילד. המשחק בגילאי הגן הוא הבסיס להתפתחות הקוגניטיבית כדי שתתאפשר למידה בבית ספר, והוא היסוד להתפתחות היצירתית. במשחק הילד יכול לקחת על עצמו תפקידים ולדמיין איך זה להיות משהו אחר. הוא יכול לנסות לחשוב על דברים לא מציאותיים ולראות איך הם מתנהגים במציאות. מעניין לדעת: ישנם פעוטות שלומדים לקרוא בגיל מאוד צעיר כדי לרצות את ההורים. כשהילד עסוק בפעילות כדי לרצות את הוריו הוא לא נותן ביטוי ליכולות היצירתיות שלו, וחוסר היכולת לבטא את צרכיו הופך אותו מאוד מתוסכל. החוסר במשחק עלול להביא לקושי בהתפתחות קוגניטיבית, כי ילד הופך לאדם עצמאי ומכיר את יכולותיו רק דרך המשחק.
מגיל שש ומעלה: כישורים וכשרונות
בגיל בית הספר הילד מתפנה לחיים מלאי יצירה: באמנות, בספורט, בנגינה, במשחקי חשיבה. ילדים בגיל זה מתחילים לגלות את הכישורים שלהם דרך התנסות. זה הזמן הטוב ביותר עבורם לטעום מכל מה שנראה להם "מדליק" ולהתנסות בפעילויות שגורמות להם הנאה, שהיא תנאי מקדים ליצירה. יש ילדים שבגילים הללו מגלים כישרון מיוחד בספורט, בנגינה, בציור, וזה זמן טוב לפתח את הכישרונות הללו לפני שמגיעה סערת גיל ההתבגרות. למעשה, גם ההתפתחות של היכולת הלימודית בגיל הזה מתבססת על היכולות היצירתיות של הילד. האתגר: יכולת סימבולית היצירתיות מתחילה להשתכלל ולהיות סימבולית. הילד מבין מתוך לימוד הקריאה והחשבון שאותיות ומספרים, למרות שהם רק סימנים גרפיים, יכולים לסמל משהו בעל משמעות. ההבנה הזו שסימנים וחפצים יכולים לסמל משמעויות שונות מאפשרת סוגים יותר משוכללים של יצירתיות. ילדים רבים בגיל הזה עסוקים מאוד בהמצאת סיפורים. גם קריאת ספר היא יצירתית, כי במהלך הקריאה הילד יוצר משמעות מהכתוב. מעניין לדעת: אפשר ללמוד מאמנויות על חינוך, כי באמנות לכל בעיה יש יותר מפתרון אחד ולכל שאלה יש יותר מתשובה אחת. אין ציור נכון יותר או יפה יותר. כאשר אנחנו מאפשרים לילדים לענות תשובות שונות לשאלה ולא להתקבע רק על פתרון אחד, אנחנו מעודדים אותם לחשוב באופן יצירתי.
ייעוץ מקצועי: בירי רוטנברג-רוזלר - ביבליותרפיסטית, מתמחה בטיפול בגיל הרך, מרצה בסמינר הקיבוצים. ד"ר דורית כהן - גננת, ראש החוג לאומנות חזותית במכללת לוינסקי ומומחית בפיתוח יצירתיות בגיל הרך.
