הורים מוכנים לעשות הכל בשביל הילדים שלהם, וכשמתגלה שיש אתגרים מיוחדים להתמודד איתם, יוצאים מהם כוחות העל המיוחדים שלהם, יצירתיות ותושיה שכלל לא ידעו שהם מכילים, ודברים מופלאים יכולים לקרות. כך היה במקרה של שמרית כץ וינברג, שגילתה לפני מספר שנים ששני בניה סובלים מקשיי קשב וריכוז. בעקבות המחקר הנרחב שעשתה ועודנה עושה בנושא כדי למצוא לבניה את הפתרונות הטובים ביותר על מנת שיתגברו על המכשולים, פתחה חנות מקוונת המתמחה במוצרים שיעשו לילדי הקשב והריכוז ולהוריהם חיים קלים יותר.
"תמיד ידעתי"
החנות, המכונה בפשטות ADHD שופ, נפתחה לפני שלושה שבועות בלבד, וכבר מייצרת התלהבות גדולה, ומקבלת הזמנות רבות. באתר נמכרים מוצרים שונים: ספרים בנושא קשיי הקשב והריכוז, מוצרים מיוחדים לארגון הזמן וארגון משימות, משחקים המפתחים מיומנויות שונות, לצד טריקים נחמדים כמו פלייסמנט לשולחן האוכל שיעסיק את הילד עד שיגיע האוכל, כריות אוויר לישיבה נכונה לילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז ועוד. לצד המוצרים המגוונים והמעניינים ניתן למצוא גם מאמרים מאירי עיניים בנושאים שונים הקשורים ל-ADHD.
"המקצוע שלי לא הקל על הדרך שעברתי בהורות במשפחה עם הפרעת קשב, ואולי אפילו הקשה עליה", מספרת שמרית, נטורופתית, מטפלת במגע ומורה ליוגה במכתב כנה ופתוח למבקרים באתר החדש. הכל התחיל כשבנה הבכור של שמרית, כיום בן 12, עמד ללמוד בכיתה א'. בהיותו יליד דצמבר, עלתה השאלה האם להעלות אותו או להשאיר אותו לעוד שנה בגן. "תחושת בטן חזקה אמרה לי להשאיר, לתת לו עוד שנה לשחק בארגז החול, וכך עשיתי. שנה אחר כך, כשעלה לכיתה א' התחיל הקושי הגדול. כבר אחרי שבועיים בכיתה א' שמעתי את המחנכת שלו אומרת לי: 'חבל, יש לו כל כך הרבה פוטנציאל'".
במשך כחודשיים חזר הביתה מהלימודים בכל יום עם הערה במחברת הקשר ממורה אחרת. "הוא הפך מהר מאוד לליצן של הכיתה ופיתח תסכול גדול מאוד, הלימודים היו מתסכלים, החברים החלו להתרחק והקושי עטף מכל עבר. הוא הידרדר במדרון כמו מכונית שדוהרת במהירות מטורפת לעבר התהום. היה ברור לי שצריך לעזור לו אבל לא ממש ידעתי איך. עמוק בפנים ידעתי עוד בשנותיו בגן שיש לו הפרעת קשב, אבל ההכרה הגיעה אליי כמו הבזק הארה פתאומי. אף אחד מאנשי הצוות בבית הספר לא אמר לי דבר או כיוון, זה היה פשוט ברור לי: זה מה שזה. ולפני שאבחנו אפילו, שיתפתי אותו במחשבותיי, תיארתי לו מה זה בעצם הפרעת קשב ושאני חושבת שזה מה שיש לו.
עוד כתבות בערוץ בית ומשפחה:
איך מזהים קשיי קשב וריכוז בציורי ילדים?
עשרת הדיברות לטיפול בקשיי קשב וריכוז
מדריך מצחיק: איך להרדים פעוט במאה צעדים פשוטים?
"אני זוכרת את השיחה הזו איתו כאילו היתה אתמול. נסענו במכונית חזרה מבית הספר הביתה, הוא בדמעות של תסכול מעוד יום של שגרה ואני מספרת לו על מה זה בעצם הפרעת קשב ועל כך שיש פתרון. תרופתי. היה לי קשה מאוד להגיע להחלטה הזו – קשה כפליים מכל אחד אחר, בהיותי נטורופתית, וחסידה אמיתית של דרך הטבע. לעולם לא תדעו כמה התייסרתי עד ההבנה שזו הדרך שלנו. כשהתייבשו הדמעות הוא הביט בי בעיניים גדולות ומלאות תקווה ושאל: 'אמא, זה עובד מיד?'. 'כן,' עניתי לו. באותו יום קבעתי תור לאבחון. כשהנוירולוג שאל אותי אם לעוד מישהו במשפחה יש הפרעת קשב עניתי שאני חושבת שלאמא שלי אין. חוץ ממנה, לכולם. מהיום הראשון שקיבל קונצרטה חיינו השתנו מהקצה אל הקצה למזלו ולמזלנו, כי לא על כל אחד זה משפיע לטובה. הוא ילד מבריק, חכם, מצחיק ואהוב על כולם".
כשהגיע הזמן והתגלה שגם בנה הצעיר של שמרית, כיום בן 9, סובל מהפרעת הקשב, הופתעה לגלות שלא כל הפרעות הקשב והריכוז הן אותו הדבר. "עם בני הצעיר הסיפור אחר. הוא ילד אחר, שקט, סגור, חכם, סקרן, הכל מעניין אותו והכל בשקט, לבד. חוקר. עמוק בעולמו שלו. איתו זכיתי להכיר אנשי מקצוע מגוונים, מעניינים, מכל הסוגים ומכל המינים. אני מרגישה כמו מלקטת פירורי מידע, רעיונות, כיוונים חדשים. נוסעת איתו בכל הארץ למיטב המטפלים. ורואים תוצאות, והסיפוק גדול, והילד חווה את האהבה והתמיכה לכל אורך הדרך, ונפתח ופורח.
"מצאתי את עצמי אוספת ומעבירה מידע לעולם, למשפחה, לצוות בית הספר, למורות, כל הזמן, פה מעבירה להן ספר, פה שולחת סרט… מה שאפשר. לאט לאט גיליתי שאני שקועה כולי בעשיה הזו של לטפל ב-ADHD של משפחתי. כמו הורים רבים לילדים עם קשיים כאלה ואחרים התמסרתי כולי לטיפול ולמציאת פתרונות וליקטתי במרץ. אוספת עזרה לילדיי. בדרכי פגשתי באנשי מקצוע מדהימים שרבים מהם עברו את דרך החתחתים הזו בעצמם כהורים. רעיונות שקיבלתי מהם על אביזרי עזר שונים הקלו עלינו מאוד. הם סיפקו לי טיפים שונים לפתרון בעיות יומיומיות שמסרבלות ומקשות. אז חשבתי לעצמי, למה כל הורה צריך ללקט בעצמו פירורי רעיונות מכאן ומשם? אם רק היה מקום כזה שירכז, ושגם יהיה אפשרי למצוא בו את כל האביזרים הטיפוליים. כך התחלתי להתגבש עם הרעיון להקים את החנות הזו".
מאז עליית החנות לרשת, שמרית לא מפסיקה להתרגש. "אני מקבלת תגובות מדהימות על היוזמה", היא אומרת. "כל כך הרבה אושר, אנשים מתחברים ומוצאים את עצמם. מישהי אמרה לי היום: חבל שלא ידעתי עליכם קודם. אמרתי לה שנפתחנו לפני שלושה שבועות והיא היתה בשוק. אני מרגישה סוג של יציאה מהארון. מוציאה את כל הבפנים החוצה בגאווה. זה ממש כיף. אני עושה את זה בעיקר בשביל זה, כדי שהילדים שלי יגדלו בעולם שזה קול להיות עם הפרעת קשב, ולא מוגבלות. שידעו שהם קורצו מחומר טוב, שיש להם יכולות ייחודיות ושגם המגבלות הן חמודות ולא נוראיות אם מקבלים אותן ומבינים איך להתמודד איתן".