ברוב הבתים המסכים הפכו כיום לאחד מהנושאים שהכי מאתגרים את ההורים, ואחד הגורמים המרכזיים למריבות וענייני משמעת. ממש כמונו, הילדים שלנו מכורים למסכים ולמה שמתחבא מאחוריהם, ורובם יעדיפו לבלות באחד על אחד צמוד עם משחק, אפליקציה או סרטון מהבהב מאשר לעשות כל דבר אחר. מחקרים שחושפים את העיכובים ההתפתחותיים והבעיות הרגשיות שהתופעה הזאת מייצרת מצליחים להדאיג את ההורים, אבל רובם נותרים מולה חסרי אונים. לוואקום הזה בדיוק נכנסו בעלי מקצוע חדשים: יועצי גמילה ממסכים.
מליסה הוד, בעלת מרכז ייעוץ להורים בלונדון, גילתה כי עוד ועוד הורים מחפשים פתרון לבעיה הזאת, והחליטה להכשיר צוותים מיוחדים לנושא. "אנחנו מקבלים פניות מהרבה הורים שמודאגים מההשתלטות של הטכנולוגיה על חיי ילדיהם, בעיקר הורים לילדים קטנים. בעבר זה היה נושא שהדאיג יותר הורים למתבגרים", היא מספרת, "ההורים אומרים בפשטות: אנחנו לא מצליחים להרחיק את הילד מהמסך, אנחנו כל הזמן רבים על זה. יש גם מחסור באינטראקציה בין ילדים להורים בגלל המסכים. זאת תופעה מאוד מטרידה".
מדובר בתופעה בינלאומית, ולא רק בלונדון קמים מומחים לנושא. השיטות המוצעות להורים אינן חדשות, אבל כמו בייעוץ שינה או ייעוץ הורי מכל סוג אחר, העניין הוא בעיקר להעניק להורה מוטיבציה וגב מול הסיטואציה, ולאפשר לו לקחת עליה שליטה. הוד אומרת שהטעות המרכזית של הורים היא הנטייה לתקוף את הנושא כשהילד נמצא מול המסך. כך לא תהיה גישה אליו, היא מבהירה. לדבריה ההתערבות צריכה לקרות כשהקשב מלא, כשאין מלחמה על תשומת הלב של הילד, ורק אז ניתן יהיה לשטוח את החוקים והגבולות החדשים, ולהסביר לילד מה הנזקים ומה הוא מפסיד כשהוא לא נמצא בעולם האמיתי, בהתאם לרמת ההבנה שלו.
"כמעט כל הורה שאני עובדת איתו מרגיש חסר אונים מול התלות של ילדו במסכים", אומרת נואל ג'נין נורטון, מומחית למידה והתפתחות, ומחברת הספר "זמן מסך שמח, רגוע ובריא", שמציע להורים עזרה בתחום, "איכשהו, גם ההורים מביאים את הטלפון לשולחן ארוחת הערב. בהרבה מקרים הם לא מתנהלים על פי החוקים של עצמם. בעיניי לא ריאלי להחרים את הטלפונים לגמרי, אז אני עוזרת להורים לייצר בבית מקומות וזמנים ביום שבהם אין מסכים. אני מנסה לעזור להם להגיע למצב של שימוש בריא".
גם אתם מיואשים מול המסכים? לפני שאתם קוראים למומחה, הנה כמה טיפים שתוכלו לנסות לבד:
1. חשוב לתת דוגמה אישית בשימוש בריא ומושכל במסכים - גלילה חסרת מטרה באינסטגרם ליד הילדיםהיא מיותרת, וכמוה גם טלוויזיה שפועלת ברקע. זו פשוט דוגמה רעה לילדים.
2. כדאי להיות מעודכנים במחקרים האחרונים לגבי השפעת המסכים על הילדים ולהיות ערים לסכנות השונות. קשה להזהיר ילדים מבריונות רשת וקשיים התפתחותיים ורגשיים אם לא מבינים בנושא.
3. הגדירו אזורים בבית שבהם אסור להשתמש באלקטרוניקה בכלל. לא טלפונים, לא אייפדים ולא לפטופים - חדר האוכל, האמבטיה, השירותים, חדרי השינה של הילדים.
4. הגדירו זמנים שבהם כל המשפחה מתנתקת מהמסך. זמן הארוחה, שעה לפני השינה, בוקר שבת, רגעים שבהם כל המשפחה נמצאת יחד. עם הזמן אולי תצליחו להגדיל את חלונות הזמן הללו.
5. השתמשו בטכנולוגיה כדי לחסום תכנים לא מתאימים לילדים ולנטר את התכנים שהם צופים בהם.
6. מחקרים מצאו שילדים שמבינים למה מגבילים את השימוש שלהם יותר משתפים פעולה מאלו שפשוט חושבים שההורים "נגדם". צריך למצוא זמנים נינוחים ולהסביר להם את כל ההשפעות וההשלכות.
7. עודדו פעילויות אחרות, כך שהילדים לא יהיו כל כך זקוקים למסכים לצרכי בידור והפגת שיעמום. התלות שלהם גדולה. למדו אותם לשחק משחקים בחוץ, משחקי קופסה, עודדו קריאה, מלאכת יד, בנייה, ציור ומשחקי חברה.
8. זמן מסך צריך להיות משהו מהנה, פעילות, לא סתם זמן ריק וחסר תכלית. כשהזמן שנותנים לילדים מוגבל, הם ינצלו אותו טוב יותר.