"חששתי שיציקו לה"
קטרינה מקולורדו חלתה במחלת העור האוטו-אימונית אלופציה אראטה, הגורמת לאובדן שיער בחלקים שונים בגוף ופוגעת בכ-2 אחוזים מהאוכלוסיה, משני המינים. היא התפרצה אצל קטרינה בגיל 8, והמחלה בשילוב התרופות, גרמו אצלה להתקרחות כבר בגיל 9, אז החלה לחבוש פאה. קטרינה שמרה את הסוד זמן רב, כי התקשתה לספר לילדים ולצוות על המחלה, עד שלא מזמן החליטה לכתוב על כך מכתב ליועצת בית הספר. "יש לי מחלה שגורמת לי לאבד את שיערי", כתבה בפשטות.
ההחלטה 'לצאת מהארון' עלתה בראשה של קטרינה כבר בסוף השנה הקודמת, אז הודיעה לאמה שלבית הספר החדש אליו היא הולכת היא לא מעוניינת לחבוש עוד את הפאה, שגורמת לה לגירויים בקרקפת, בעיקר בעת פעילות גופנית. ובעיקר, אמרה לאמה, היא מעוניינת להיות מי שהיא ליד חבריה. "חששתי שיציקו לה", מספרת האם, כרמלה. "הציקו לה קצת בבית הספר הקודם. שאלו אותה המון שאלות. חששתי שאם תגיע לבית ספר חדש בלי הפאה, היא תחשוף את עצמה לבריונות". האם חוותה בעצמה הרבה בריונות בילדותה, מאחר שהתחרשה בגיל שנה והיתה הילדה החרשת היחידה בבית ספרה, ולא היתה מעוניינת שבתה תחווה גורל דומה. "גדלתי בשנות השבעים, והילדים לא ידעו כיצד לתקשר איתי", מסבירה כרמן. "הם צחקו על קולי, והקניטו אותי".
למרות האזהרות, קטרינה לא הסכימה לחבוש עוד את הפאה, והוחלט שתפנה ליועצת, ג'סיקה מייב, באופן פרטי, כצעד ראשון. גם מייב חששה מהבריונים הצעירים של בית הספר, אך החליטה לערב בעניין את יתר מורי בית הספר סקיי-ויו, ויחד שיתפו כולם את סיפורה של קטרינה, באופן הכי מבוקר ותומך שניתן לדמיין. התוצאה היתה סרט תיעודי קצר על קטרינה והחיים עם מחלת האלופציה. "מייב חשבה שאם נספר לאנשים ונסביר להם את העניין, והם ידעו שזה לא מדבק, אז הם לא יציקו לי", מסבירה קטרינה.
Head Full of Doubt: Katarina's Story from Brian Lewis on Vimeo.
בין המשתתפים בסרט היתה קוני סנדל, המורה למדעים, שהופתעה מהאומץ של קטרינה. "רוב הילדים לא מבליטים את השוני שלהם, בטח שלא בגילאים האלה", היא אומרת. "בגיל הזה הילדים חמורים במיוחד אחד עם השני, ויש בעיה אמיתית של בריונות. אבל רציתי לתמוך בקטרינה בבחירה שלה". הסרט הוקרן בספריית בית הספר בפני הכיתות השונות, וגם בפני זו של קטרינה. "ישבתי מאחור כדי שלא יסתכלו עלי כל הזמן, והסתכלתי אני על כולם", מספרת קטרינה. "ראיתי שאנשים בוכים ונורא הצטערתי. חשבתי שאולי המורים יבכו, אבל לא הילדים". גם אמה של קטרינה בכתה בהקרנה. "אני חושבת שכולם בחדר בכו", היא אומרת. "ידעתי שזו היתה החלטה נכונה. בית הספר היה כל כך תומך. הם לא היו חייבים לעשות את כל זה הרי".
לאחר ההקרנה ענתה קטרינה, בליווי שניים ממוריה, על שאלות הילדים, והבהירה שלא תחבוש עוד את הפאה מעתה והלאה. "הילדים שאלו אותה אם כואב לה, אם מגרד לה, הם היו מאוד סקרנים וזה היה מעורר השראה", מוסיפה האם כרמן. רוב התלמידים הופתעו לגלות כי הילדה שהכירו מתחילת השנה חובשת פאה, וחלקם עודדו ואמרו לה שיותר יפה לה בלי הפיאה. "היא היתה כל כך נחושה לעשות זאת", מתפעלת האם. "היא רצתה להיות היא עצמה, בלי מסיכות, ונדרשה לאומץ רב".
גם קטרינה מאוד מרוצה מההחלטה. "אני רוצה שאנשים יאהבו אותי בגלל מי שאני, לא בגלל המראה שלי", אומרת קטרינה. "כך אוכל לגלות מי מהם הוא חבר אמת".