כמה מוקדם זה מוקדם מדי בכל הנוגע לסלולרי לילדים? דומה שהילדים שלנו מצפים לקבל אחד כזה כבר בגיל 6. או אז מתחילה מלאכת משא ומתן בין ההורים למכורים הקטנים. יש כאלו שמקבלים סלולרי כבר בכניסה לכיתה א' ויש את אלו שמצליחים להחזיק את הנחושים הקטנים גם עד כיתה ד' ואף יותר. השאלה היא מתי הזמן הנכון לעשות זאת?
האג'נדה הכללית היא עד כמה שתוכלו למשוך יותר - כך טוב יותר. סכנות המסכים ובייחוד הטלפונים הסלולריים הן רבות ומפחידות. רוב המומחים טוענים שככל שתשהו את הרגע יותר, ככה נמנע מילדינו בעיות ראייה, חשיפה לתכנים לא הולמים, בריונות ובזבוז זמן משווע. אולם מומחית הורים אמריקנית אחת טוענת כעת שהגישה הזאת לא רק שלא משרתת את הילדים, אלא אפילו מסכנת אותם, ושלטובתם, מוטב שנצייד אותם במכשיר מוקדם, וגם בכמה חוקי יסוד.
"הטלפון הסלולרי הוא נושא שההורים והסבים שלנו לא יכולים לייעץ לנו לגביו", אומרת הקואצ׳רית המצליחה אן פירס. "אנחנו לבד בטריטוריה חדשה, אין מחקרים מספיק ארוכי טווח בעניין, ואין נוסחה שמתאימה לכולם. כולם פשוט מאלתרים ומנסים להתנהל בעולם החדש. כולנו יודעים שהילדים סובלים מיותר מדי זמן מסכים, וזה מלחיץ. סמארטפונים הם ממכרים, התלות בהם יכולה ליצור תגובות מוחיות דומות לאלה שיוצרים אלכוהול וסמים וגם הימורים. כשנותנים לילד סמארטפון, זו אחריות רצינית. אבל גם עיטוף של הילדים בפצפצים זה לא פתרון".
פירס מזכירה שטלפון הוא לא השטן. להפך, הוא צוהר לעולם שלם של ידע, חוכמה ויופי אינסופי. "ילדים שבעבר חשו מבודדים מהחברה יכולים, באמצעות הטלפון הסלולרי, להתחבר לעולם", היא מוסיפה. "למצוא ילדים אחרים שחולקים עמם תחומי עניין. גם להורים זה נח, והם יכולים בכל רגע לתפוס את ילדיהם ולדעת שאם הם זקוקים לעזרה, יש להם דרך לבקש אותה. יש פה ערבוב של טוב ורע, ניתוק מול חיבור, פחד וביטחון".
במאמרה מתייחסת פירס לאסכולה קולנית ומשפיעה במיוחד בארה״ב שטוענת שכדאי לחכות עד כיתה ח׳ עם הטלפון. "ההורים האלה התאגדו והחליטו לא להעניק לילדים טלפון עד הגיל הזה, כדי שלא יהיו היחידים בכיתה בלי מכשיר. הם מקווים למנוע מהילדים שיימינג, בריונות ועוד תופעות קשות. אבל כיתה ח׳ זה גיל שרירותי", היא פוסקת אולם אינה מציינת מהו הגיל הנכון לטענתה ומשאירה זאת לשיקול ההורים. "גם הורים וגם ילדים צריכים להיות חכמים בנוגע לסמארטפונים. כל התופעות הרעות המצויינות אינן אשמת הטלפון אלא אשמת הפיקוח על השימוש. טלפונים סלולריים הם לא הבעיה, הרגלים רעים כן".
פירס נותנת מספר הנחיות שיעזרו להורים להתמודד עם הסוגיה החמה:
1. קחו אחריות על הילדים
אף אחד לא מכיר אותם יותר טוב ממכם, ויודע למה הם מסוגלים ומה מתאים להם. דברו איתם, שימו גבולות, ערכו חוזים, מה שצריך ומתאים לגיל. קבעו בבירור זמן מסכים יומי.
2. דברו עם הילדים על הסכנות
כמו שמלמדים אותם לחצות כביש, למדו אותם איך כותבים הודעה, מה לא כדאי לכתוב, ממה להזהר, על מה להתריע, אי אפשר להניח שהם ידעו את כל זה לבד.
3. הבינו את הילד
ילדים רוצים להיות עצמאיים ולהתנתק מההורים, וזה טבעי. לא כדאי לחכות עם הטלפון עד גיל ההתבגרות כי אז הילד וגם אתם נשארים מאחור מבחינת הידע וההסברה. תנו להם מגיל צעיר את הכלים להתנהל ברשת בבטחון.
4. תנו דוגמה אישית
הילד רואה אתכם ואת התנהלות הטלפון שלכם, ואתם לא יכולים לדרוש ממנו דברים שאתם לא עומדים בהם.
5. היו גמישים
חוקי הטלפון וזמני המסך ישתנו כל הזמן, בהתאם לבגרותו וצרכיו של הילד. אל תהיו נוקשים עם החוקים שקבעתם ושמרו על ערוץ תקשורת פתוח בנושא.
6. למדו את העולם החדש
אי אפשר להשוות את הילדות שלכם לילדות של הילדים, כי התקשורת החברתית התנהלה באופן שונה. הכירו את הדרכים בהן הילדים מתקשרים, התלהבו איתם מהאפשרויות והיו חיוביים כלפי הדור הזה. סמארטפונים זה לא שיימינג. זה רק צד אחד קטן של הנושא.