ב- 31 בדצמבר, ליל הסילבסטר, ליטרים רבים של אלכוהול יזרמו לגרונותיהם של מאות אלפי בני נוער. כמה מהם יגיעו מעולפים לבית החולים בסוף הערב, אחד יידקר, אחרת תותקף מינית. לפחות. זו הסטטיסטיקה.
מה יש בו, באלכוהול, שהופך אותו לכל כך אהוב על בני הנוער? מה הן הסכנות הכרוכות בצריכתו המוגברת ומה ניתן לעשות?
למה שתיה מובילה לאלימות?
לאורך השנים בהן אני פוגש בני נוער במסגרת עבודתי בעמותת עלם, למדתי לזהות את הריטואל. ההכנות מתחילות שבועות לפני ערב הסילבסטר: היכן נחגוג, עם מי וחשוב מכל - איך נשיג אלכוהול?
"להתארגן" הם קוראים לזה. ככל שהימים חולפים, הם מוצאים דרכים יצירתיות ולא מפתיעות להשיג את הסם הנפוץ ביותר בעולם; בימים שלפני ההתרגשות בשיאה.
המחקרים מספרים שרוב מוחלט של בני הנוער בגילאי 13-18 שותים לפחות אחת לחודש ובכל זאת, יש בו בסילבסטר משהו אחר. משהו שמביא את הרצון להתפרק, ללכת עד הסוף ו"לתת בראש" - לשיאים חדשים.
האלכוהול היה תמיד חלק מהתרבות ומחיי היום יום שלנו. הוא נמצא על המדף בכל בית, אנחנו מבשלים איתו ומקדשים עליו. הוא חלק מסדרות הטלוויזיה, משווק באגרסיביות בכל הפסקת פרסומות ומתקשר ליופי, שחרור, בטחון עצמי, כוח והצלחה. ואנחנו המבוגרים אוהבים אותו ושותים אותו, מה שמקשה עלינו עוד יותר את נקיטת העמדה בשיח מול בני הנוער על הנושא.
השפעות האלכוהול ידועות לכולם. בני הנוער מדקלמים אותן. ברמה הפיזית, שתייה מופרזת גורמת לכאבי ראש, בחילות והקאות, עייפות, צמא, קושי בריכוז, רגישות, עצבנות וחרדות. אלכוהול הוא סם מדכא. פירוש הדבר הוא שהוא מסיר עכבות. ככל ששותים יותר, הבקרה והשליטה העצמית פוחתת. בגיל ההתבגרות ישנו עיסוק מתמיד בעצמי לעומת האחר, במקומי בתוך קבוצת החברים, ישנו רצון להיות יחיד ומיוחד. כל נער מביא את כל אלה למפגש סביב הבקבוק וגם את הקשיים הנלווים לכל נער ונערה בגיל ההתבגרות. למי יותר ולמי פחות. הריב עם ההורים לפני היציאה, הלחץ בלימודים, האהבה הנכזבת. כשכל אלה פוגשים כמות מופרזת של אלכוהול הדרך לאיבוד שליטה ולאלימות קצרה ביותר. זה זורק מילה, השני זז באי נוחות על הכיסא , השלישי קם בעצבים. את הסוף אתם קוראים כל שבת בבוקר באתרי האינטרנט.
אל תדברו רק על השלילי שבאלכוהול, זה לא אמין
הסיבה שרוב בני הנוער שותים היא פשוטה - האלכוהול גורם להם להרגיש טוב יותר. "כשאני שותה אני מרגישה יפה יותר" מספרת לי דנה (*כל השמות בדויים). "שתי כוסות וודקה והכל זורם טוב יותר" מסביר לי יוני. "עם אלכוהול אני משיג כל בחורה", אומר לי יוסי. "סביב הבקבוק כולם חברים שלי" טוענת אנה.
השימוש באלכוהול מספק בצורה מעוותת כמה מהצרכים החזקים ביותר בגיל ההתבגרות: הצורך להשתייך לקבוצת השווים, הצורך בעצמאות ובאוטונומיה והצורך בהסתכנות ובסיפוק מיידי.
כל מבוגר חייב להבין זאת לפני שהוא פותח שיחה עם בן או בת נוער על אלכוהול. כל גישה המציגה רק את ההיבטים השליליים הטמונים בצריכת אלכוהול מרחיקה את בני הנוער ואינה נתפסת כאמינה על ידם.
"כשאתה יוצא עם חברים בשישי אתה לא שותה?" הם מזכירים לי ומעוררים את חוסר האונים של כולנו מול האלכוהול. אבל אני ממשיך לשאול ולדבר. מזכיר לעצמי שאני חייב, שכולנו חייבים לדבר בכנות, בסמכות, מתוך דאגה ואכפתיות.
היו אמפאתיים והחלטיים בעת ובעונה אחת. תנו לנער את ההרגשה שאתם מבינים את המורכבות איתה הוא מתמודד ודברו בהחלטיות על הסכנות ועל המחירים שיש לשתייה מופרזת.
יותר מכל, בני הנוער רוצים שנדבר איתם, שנראה אותם. תנסו ותופתעו לגלות שהם יענו לכם תשובות כנות וגלויות.
אמיר דלומי הוא עובד סוציאלי, מנהל תחום "הפוך על הפוך" בעמותת עלם