גאות אלישע אומרת שהיא הגיעה להוראה מתוך רצון לשנות ולהשפיע על חיים של נערים ונערות מבתים מורכבים. "אני אוהבת את הילדים, באמת ובתמים ואני מגלה דרכם עולם שלם ולומדת מהם לא פחות משאני מלמדת", אומרת המורה לתנ"ך בת ה-32 מיהוד, מחנכת של כיתה י"ב "אתגר", אגף שח"ר (חינוך ילדים ונוער בסיכון).
"כיתה רגילה היא כיתה עיונית עם בגרות אבל בכיתות שח"ר יש למידה יותר אישית. יש לקוי למידה או ילדים עם קשיים רגשיים או התנהגותיים והמטרה שיוציאו תעודת בגרות".
בעקבות פוסט שעלה בקבוצת מאמאצחיק, שאלנו אותה מה היא למדה במהלך ההוראה שלה. התשובות גם יצחיקו אתכם, וגם ילמדו אתכם לא מעט.
- למדתי שהדרך הטובה ביותר להוכיח טענה היא פשוט לנדור בסוף המשפט
על כל דבר. "שרה אמנו הייתה בת 90?", אני עונה "נודרת שכן". כך אני בעצם מבהירה שמדובר באמת בלתי מעורערת. - בלי סלפי באנדרטה
למדתי להיות בלחץ כל פעם שיוצאים לטיול, ושצריך להזכיר להם שוב ושוב שלא עושים סלפי על האנדרטה ביד ושם. בכל טיול הייתה לי תלמידה שראיתי אותה על האנדרטה מעלה עם תיוג לאינסטגרם. היא לא הצליחה להבין מה לא בסדר לעלות על אנדרטה ולהצטלם. - קצת מורה, קצת רוקחת
למדתי להכיר את כל הכדורים - כל המינונים וכל התופעות ולזהות בשנייה הראשונה בכיתה מי לא לקח כדור הבוקר. כמורה אני רואה מי צועק ומי לא יושב, רואים חוסר סדר, בלגן. בלי כדורים חלקם פשוט לא מצליחים לאסוף את עצמם ולשבת ללמוד.
הם תלויים בזה | צילום: צילום מסך מתוך ווטסאפ - למדתי שפה חדשה
שמכילה משפטים כמו: איזו צ׳וצה העמסתי או היא צ׳חלה טורבו מקס.
צ'וצה זו בחורה זורמת. "הצלחתי להזרים בחורה", איזו בחורה זרמה, לעיתים קרובות מאוד זה אומר שהבחור משתף את כל הכיתה עם מי למעשה הוא שכב, ומה הוא עשה בלילה שלפני. - למדתי שאפשר לשמוח מבדיקת היריון שלילית
בעיקר כשאת אוחזת בה יחד עם תלמידה בשירותי מורים. היה לי ברור מאליו שברגע שהיא פונה אלי, אני מסבירה לה מה אמורה להיות התוצאה. אני לא שופטת ולא מחנכת אותה באותו רגע אלא מחזקת אותה, אבל הייתי מאושרת שקיבלה תוצאה שלילית. לאחר מכן בכיתה דיברנו על איך אפשר לקיים יחסי מין מוגנים ושיתפתי גם את יועצות בית הספר. - בלי סיגריות בזום
למדתי לתפעל שיעורי זום תוך כדי שאני אומרת: אבי תכבה את הסיגריה לא מעשנים בשיעור, שגיא שים חולצה, לא, מתן, משה לא עישן סמים בתנ״ך. - טלפונים בשלוש לפנות בוקר
למדתי להסביר לבעלי שמי שמתקשר בשלוש לפנות בוקר זה לא המאהב, זה התלמיד ששוב נעצר והוא יודע שאת הכתובת.
בעלי כל פעם שואל: "מה קרה הפעם", או שהוא אומר לי: "את לא ילדת אותם, אבל הם שלי". חשוב לי להיות הכתובת שלהם. אני קוראת לתלמידים שלי "ילדים שלי".
לא לכולם יש חדר לישון בו בבית | צילום: Tepikina Nastya, Shutterstock - מה עומד מאחורי הקושי
למדתי שמאוחרי לקות למידה חמורה עומד מוח מבריק, שמאחורי קושי רגשי עומד לב טהור, ומאחורי חוסר מוטיבציה עומד ילד מפוחד שנכשל שוב ושוב. הרבה פעמים הם מגיעים עם נכשל בכל המקצועות ואז הם חושבים על עצמם שהם לא מוצלחים ולא חכמים. יש איבחונים ומעלים אותם לוועדות ומזהים אותם גם בשיחות איתם. הנכשל זה אולי הלקות הלמידה שהוא או ההורה לא ידע מה לעשות, הילד יכול להיות מבריק אבל לקות הלמידה שלו לפעמים להביא את עצמו לידי ביטוי. - למדתי להעריץ את היכולת שלהם לקום בבוקר לבית הספר
אחרי שערב לפני בכיתי שעות באוטו אחרי ביקורי בית כי הבנתי באיזו מציאות הם חיים. ילד שישן במרפסת כי אין לו איפה לישון, ילד בן 15 שפשוט אין לו איפה לישון או ילדים שמגיעים מעוני מאוד קשה עם מקרר ריק או ילדים שצריכים לעזור בבית. - בסוף כולם בקרבי
למדתי כשיש מלחמה או מבצע לפתוח מהר את קבוצות הווטסאפ של הבוגרים ולוודא שכולם בסדר, כי מי הולך לקרבי אם לא המשוגעים?! יש לי קבוצת ווטסאפ עם כל התלמידים שלמדו אצלי בשמונה השנים האחרונות. אין דבר שקורה להם ואני לא יודעת, אני אפילו מגיבה להם באינסטגרם כמו דודה מבוגרת. - למדתי לאהוב אהבה טהורה ילדים לא שלך
ולבכות יותר מההורים שלהם כשהם באים לקחת את תעודת הבגרות על מדים, כי מי יודע טוב מהם מה הם עברו כדי להשיג אותה.