אם תכנסו לכיתת י"א כלשהי ותתחילו שיחה על פעמים ראשונות, תגלו שיש הרבה חבר'ה שעדיין לא התנשקו "באמת על השפתיים". למרות הגיל, למרות שאנחנו חיים בעידן של מיניות על סטירואידים, למרות מה שרואים באינסטגרם וטיקטוק; למרות הכל, חלק גדול מבני הנוער מרגישים בעיקר לחץ וחשש מהתנסות מינית ודוחים את הפעמים הראשונות לגילאים מאוחרים יותר. אבל אנחנו בדרך כלל לא רואים אותם, הפוקוס הולך לקבוצה השניה – אלו שמתחילים להתנסות ולחקות בגיל צעיר התנהגויות מיניות של מבוגרים.
בשתי הקבוצות יש נוער עם תחושה של בלאגן – חוסר סדר במידע, חוסר שליטה לגבי איך להתמודד עם רגשות חדשים. יש להם אינטרנט, ונטפליקס, ויוטיוב ופורנו בלי סוף - אבל אין להם ניסיון. אין להם חוויה יד ראשונה של חיזור, אהבה, מין ודחייה במציאות. לא משנה אם סדנה נערכת באילת, ראשון לציון או חיפה, אותן שאלות חוזרות שוב ושוב: איך מתחילים עם מישהו/י? איך מפסיקים לראות פורנו? בפעם הראשונה זה כואב? איך מתגברים על פרידה? כמה פעמים ביום לאונן זה יותר מדי? איך יוצאים מהפריינדזון? למה בנים רוצים שנגלח שם למטה? איך אומרים "לא"? ושאלת הזהב: איך משיגים ביטחון עצמי?
אבל זה מביך לדבר איתם על זה, לא? גם להם וגם לנו. ובעצם הם בכלל לא רוצים לשמוע; אם רק ננסה, כנראה שנקבל "אמא! תפסיקי לחפור" ישר לפרצוף. אולי עולה לנו זיכרון של שיחה לא נעימה עם ההורים שלנו, אולי פשוט אין לנו מושג מה להגיד להם. בשביל להתגבר על המבוכה הזאת, ולהתחיל לתת להם תשובות, ננסה לעשות סוויץ' כפול: אחד של "איך מדברים" והשני של "על מה מדברים".
בואו נתחיל מהאיך ונהרוג את המושג הנוראי של "השיחה", או אמבוש מפתיע ליד שולחן המטבח לפני מהדורת החדשות. אם אף פעם לא דיברנו איתם על נושאים אינטימיים, זה די טבעי שהם לא ירצו לשוחח איתנו - וברור שגם לנו לא נוח. זה בדיוק העניין: לא צריך ליפול עליהם עם שיחה ארוכה שמכסה את כל הנושאים מאנטומיה ועד פורנו; צריך לבנות את זה לאט לאט ולהתחיל משיחה קטנה של שלוש דקות. אפשר גם להצביע על פרסומת ולשאול מה הם חושבים עליה, או להראות להם תמונה מטופשת ולהגיד: "שלחו לי את זה היום בעבודה, מה שלחו לך?".
הזדמנות אחרת היא להכניס משפט רגע לפני שמורידים אותם אצל חבר, כמו: "תזכור שהגוף שלך הוא רק שלך ואם מישהו מציק לך לגביו, זה שאתה בן לא אומר שזה בסדר. אם זה קורה, תספר לי ואני אקשיב ואעזור". בהתחלה זה אולי ירגיש מוזר ותלוש, אבל אם נתחיל לטפטף רעיונות ומסרים ונשדר שזו הנורמה החדשה, היכולת לדבר אחד עם השני בנושאי מיניות תהפוך לאפשרית ולנוחה יותר.
השינוי השני והחשוב לא פחות הוא "על מה מדברים איתם?". מיניות והתבגרות הן עולם ענק של נושאים: התפתחות גופנית, מסכים, חיזור, פרידה, דימוי גוף, להט"ב, פורנוגרפיה, בדיחות גסות, לחץ מהסביבה להיות "גברי" או "נשית", אנטומיה, והרבה הרבה רגשות. לא חייבים ישר לצלול למים העמוקים עם הנושאים הכי מורכבים. בואו נתחיל מנושא שקל לנו יותר לדבר עליו. בואו נתחיל מנושא שאנחנו חושבים שכדאי שהם ישמעו עליו. בואו נתחיל מנושא שהם רוצים לשמוע עליו. יש חומות, גם בצד שלנו והרבה בצד שלהם, אבל אלו חומות של מבוכה. מאחוריהן, הם באמת רוצים לשמוע עוד – וביחד נתחיל לענות על השאלות שמעניינות אותם.
הכותב הוא בעל תואר שני בפסיכולוגיה, מנחה סדנאות והרצאות למיניות והתבגרות בריאה. ליצירת קשר