מה הסיפור?
"מחשב לא יכול להציע קשר עם אנשים כמו משחקי הקופסה", מסבירה שירלי נחום ברקוביץ', מטפלת זוגית ומשפחתית. "המשחק המשותף תורם לילדים בכמה מישורים: זמן איכות משותף עם ההורים, הוא מלמד אותם על תחרות ותחרותיות, להצליח לדעת להפסיד בכבוד, להתחשב בתור של האחר ועוד".
למרות המחשבה כי החיילים הדוממים יתקשו להתחרות במחשב ובטלוויזיה, ישנן דרכים למשוך אותם אל לוח המשחק. "אל תביאו לילדים משחק ותגידו להם 'קחו שחקו', אלא ספרו להם סיפור שיכניס אותם לעולם של המשחק", מסבירה ליאת שדה, מייסדת מרכז 'בראש חושב', מרכז העשרה לילדים באמצעות משחקי חשיבה וקופסה. "ילדים ומבוגרים אוהבים לשמוע סיפורים. הסיפור מרתק אותם ואז הם רוצים לקחת חלק במשחק. וזו המטרה בעצם, לגרום להם להתאהב במשחק ולעשות משהו שונה ממה שהם עושים בדרך כלל".
"זה רק בראש שלנו, ההורים, שהם לא יתלהבו מזה. אנחנו צריכים להראות להם את ההתלהבות מהעניין, בעזרת משפטים כמו 'אני כבר מחכה לשחק איתך' או 'בוא תראה מה אני שיחקתי שהייתי קטן'. ילדים צמאים לזמן המשותף הזה", מוסיפה שדה, אלופת ישראל לשעבר בשחמט. "אני מאמינה שדרך משחקים אפשר ללמוד הרבה דברים והלמידה היא הרבה יותר אפקטיבית. במרכז שלנו, למשל, אנחנו מגישים לילדים את השחמט בדרך כיפית. אנחנו הופכים אותו ממשהו אפור, משעמם, מורכב וקשה, למשהו קליל שנלמד בגני ילדים באמצעות סיפור אגדה שמעשיר את עולם הדמיון של הילדים. חשוב לזכור שעל מנת שנצליח ללמד ולשחק עם הילדים צריך סביבה ללא מחשבים. זה לא הולך ביחד וצריך להראות להם מה הם יכולים להרוויח ממשחקי הקופסא והחשיבה".
לנצח ולהפסיד בכבוד
אז איך נהפוך את הזמן המשותף לזמן איכות? שאלת השאלות של הורים רבים היא האם לתת לילדים לנצח או לא, התשובה משתנה עם הגיל. "בגילאים שלוש עד חמש כדאי לתת להם לנצח כדי שיצעו בתחושה של יכולת וניצחון", ברקוביץ' ממליצה. "אחרי כמה משחקים כאלה ההורה ינצח איזה משחק או שניים, באופן יחסי, כדי שיבינו שלא תמיד מנצחים. היכולת להיות בתחרות נמדדת גם על סמך תחושת היכולת של הילד, כלומר, ככל שהוא ירגיש שהיכולת שלו טובה יותר ככה הוא יוכל לספוג גם את הכישלון. בסביבות גיל חמש-שש אפשר לשחק בצורה יותר הדדית ותחרותית, אבל חשוב לא לשבור את רוחו של הילד. בסביבות גילאי היסודי ילדים אמורים להיות כבר בשלב שהם בשלים להתמודד עם הפסד".
ימי החורף הקרבים הם זמן מצויין למשוך את הילדים למשחקים רגועים ומשותפים בבית. "חשוב לתכנן את זמן הבילוי עם הילדים בבית", ממליצה שדה. "אם מתכננים מראש לנו יהיה יותר כיף וגם לילדים. אפשר לשחק בלי הוצאות מיותרות, וגם דף וצבעים יכולים לעשות את העבודה. פשוט לשחק, להפוך את זה למשהו כיפי ולא לשלוח את הילד לשחק במחשב או לראות טלוויזיה".
ויש לה עוד כמה טיפים:
1. הכינו את עצמכם ואת הילד מראש שהולכים לשחק. כך למשל, אמרו לו: "מחר, כשתחזור מהגן, נשחק במשחק החדש". חזרו על כך גם למחרת בבוקר.
2. לימדו את חוקי המשחק לפני שאתם מתחילים לשחק ולא בנוכחות הילד (זה לוקח זמן ומשעמם אותו). תוך כדי משחק אל תתעכבו על הפרטים הקטנים של החוקים כי זה מעייף אותם, והשתדלו ללמוד אותם תוך כדי תנועה. בגילאי 8 ומעלה אפשר ללמוד את החוקים ביחד.
3. חישבו על סיפור רקע מעניין שקשור למשחק. לעיתים כתוב בהוראות המשחק דבר מה בנושא. ניתן גם לקרוא על המשחק באינטרנט, אולי תגלו שם פרטים מעניינים על המצאתו. הסיפור צריך להיות קצר ורצוי שיהיה קשור לעולם התוכן של הילד.
4. הכניסו את הילד בהתלהבות למשחק והראו שאתם נלהבים ומתרגשים לשחק עמו. שחקו בהתלהבות ובריכוז (אל תחשבו תוך כדי על ארוחת הערב או על המקלחות), והיו כל כולכם איתו במשחק.
5. החמיאו לילד רבות על מהלכים יפים ותכנון.
6. זכרו: הניצחון הוא ממש לא העיקר, מה שהכי חשוב זו ההנאה.
7. אל תסיימו בפתאומיות את המשחק, הכינו את הילד לכך שעוד זמן מסוים מסיימים את המשחק להיום. אמרו לו: "עוד 10 דקות נסיים את המשחק", אחר כך עוד 5 דקות, עוד דקה ואז נגמר.
8. במידה ונגמר זמן המשחק ולא סיימתם בהכרעה ניתן להסכים על תיקו (אף אחד לא ניצח ואף אחד לא הפסיד), או לצלם את המצב ולומר שתמשיכו (מחר או בשבת) מאותו המצב.
9. לחצו את היד באהבה, אמרו תודה, סדרו את המשחק ביחד חזרה לקופסה והחזירו אותו למקום.