ארז עבדו בן השש נשלח עם אחיותיו הבוגרות ואחותו התאומה לגן השעשועים בישוב בו הוא גר. את מה שהתרחש לאחר מכן, שיתפה אמו בפוסט מטלטל ומרגש שזכה למאות שיתופים ותגובות ברשת החברתית.
בפוסט פנתה רוני, אמו של ארז, אל אותה אישה שקראה לבנה ״הילד הלא בסדר, המופרע״ וחשפה את תחושותיו של ארז, שמתקשה להתבטא בעצמו. אתם מבינים, ארז עבדו הצעיר סובל מתסמונת ויליאמס: תסמונת גנטית נדירה שנגרמת מפגיעה כרומוזומלית ומתבטאת בעיכוב התפתחותי וקוגניטיבי. לאנשים עם תסמונת ויליאמס כמו ארז יש בעיות רפואיות רבות שכוללות מחלות קרדיו-וסקולריות, עיכובים התפתחותיים וליקויי למידה לצד יכולות מילוליות גבוהות.
לצד כל אלה, בעלי תסמונת ויליאמס מאופיינים בחברותיות יתר ובעניין גובר באנשים ובמערכות יחסים. הם בעלי יכולת טובה לזהות את מצבו הרגשי של האחר, אמפתיים לזולת ונוטים לשתף אחרים בחוויותיהם ולתאר באופן דרמטי את רגשותיהם. למרות הצורך הגדול בקשרים חברתיים, מרבית הלוקים בתסמונת בודדים ומתקשים ליצור קשרים בינאישיים עמוקים ומתמשכים.
וכך כתבה אמו בפוסט המרגש שמבקש לגרום לכולנו להפסיק לשפוט ולנסות להבין מעבר למה העין רואה. "שלום לך אמא, כן את שמגיעה עם הילדים שלך לגן שעשועים בישוב שלנו.
שלום גם לכם, אבות, ילדים, אחים, סבים, סבתות, דודים ודודות.
אני ארז, הילד שאתם פוגשים שם מדי פעם ואולי מדי יום. אני הילד הקטן שנראה בן ארבע ומתנהג כמו בן שנתיים וחצי. הילד עם השיער הקצוץ והפנים הקצת אחרות, הילד שבעיני אמי הכי יפה בעולם. אני שמתנהג כמו בן שנתיים וחצי אך בעצם חוגג שש בעוד כשבוע. אני הילד שרץ וצועק וצוחק לכולם, מנפנף בידיו וניגש לילדים כדי לשאול אם הם חברים שלי.
אני שאוהב לקחת בימבות ואופניים לא שלי ולשחק במשחקים שמתגלגלים מעגלת התינוק שלך. לפעמים אני מאוד בולט בשונות שלי ולפעמים אני נראה כמו כולם. אני הילד שמוריד חולצה בגן השעשועים כשאחיותיי לוקחות אותי אליו לפעמים (כי אמא צריכה ללמוד למבחנים או להקפיץ את אחותי התאומה לחוגים או סתם לנשום אוויר).
והיום הבן שלך ביקש להוריד את חולצתו כמוני - היום זה קרה. אחותי התקשרה לאמי לספר לה שאמרת לבן שלך שלא יוריד חולצה 'כמו הילד הלא בסדר הזה' ולאחר מכן הוספת שאתם, בניגוד אליי, 'מהנורמלים ולא מהמופרעים'.
רק רציתי לומר לך שכשאת מציגה אותי כך את מעליבה אותי, את אמי ואחיותיי שמאוד אוהבות ולרגע לא מתביישות בי. באופן בו את מתבטאת את לוקחת חלק בהדרה שלי מהחברה, חלק במסר שאומר שאין לי מקום מאחר ואני שונה ומתנהג אחרת, בגלל המראה וההתנהגות שלי. בגלל אנשים כמוך, צוחקים על ילדים כמוני וקוראים לנו 'מפגרים', 'קופים' ו'מוזרים'. את מגדלת את הילד שלך באופן שלא יוכל להכיל את השונה וינהג בו ברשעות. מגיל צעיר את מעבירה את המסר שאני לא בסדר ושכדאי שלא יפגוש אותי או ילדים כמוני - עדיף שיתרחק ולא יבלה בקרבתנו.
אני מכריח את אמי לקחת אותי מדי יום לגן השעשועים בכדי לפגוש את איתי ע. ואיתי ג. - אחד מהם הוא ילד רגיל. בכל יום אני מגיע ומחפש את איתי ולא תמיד הוא שם, ואני כל כך רוצה לשחק איתו ועם חברים אחרים, אך לעתים ילדים בורחים ממני ולא ממש רוצים לשחק עימי. אגב את הלב של אמי זה שובר לרסיסים אך אנחנו ממשיכים להגיע לגן השעשועים בתקווה שאפגוש שם את אחד משני החברים.
היום זה נגמר פחות טוב אך מחר יגיע יום חדש. אני מקווה מאוד שאימהות כמוך לא יפנו אליי בכינויים מעליבים, כינויים שמרחיקים ממני את הילדים הרגילים. אחותי ביקשה למסור לך שכשאת קוראת לי 'לא בסדר', כנראה שאת בעצמך לא בסדר ובפעם הבאה שנפגש היא דורשת שתתנצלי. וקחי בחשבון שאם זה יקרה שוב, אמא שלי תבוא ותכעס עלייך, כי אני הדבר הכי יקר לה בעולם!
בידיים רועדות ולב כואב, אני, אמא של ארז, מעבירה לך את המסר כאילו אמר זאת בעצמו. בשמו, בשמי ובשם אחיותיו, קבלי זאת כשיעור לחיים. שלך, ארז".
נכון לכתיבת שורות אלו, הפוסט המטלטל והעוצמתי הזה זכה ל-583 שיתופים, מעל 1500 לייקים, ותגובות נרגשות ופוקחות עיניים.