כשההורים עומדים לצדו של ילדם המתוק שעומד לנשוף על נרות עוגת גיל השנתיים שלו, לרוב, לצד השמחה והגאווה, יתגנבו גם חששות מהעתיד לבוא: גיל שנתיים האיום, גיל ההתבגרות הראשון, שיכניס לחייהם את התקפי הזעם המוכרים גם בשמם האנגלי: ׳טנטרומים׳. הההתפרצויות הלא פוטוגניות הללו יאתגרו גם את ההורים השאנטיים ביותר, וישלחו אותם לחפש בכל פינה עצות ומעט אמפתיה. ליקטנו מספר טיפים יצירתיים שאמורים לעזור להורים ולילדים להנצל מהלופ האינסופי והמתסכל, שמתרחש ברוב הבתים בסיטואציות דומות, מועדות מראש לפיצוץ.
הפעוט לא מסכים להיחגר ברכב.
האם זה שווה את הריב? ללא ספק. היחגרות היא חוק ותציל ממוות במקרה של תאונה.
טקטיקות אפשריות: להפוך את זה למשחק. הילד שיושב הכי מהר בכיסא נחגר ראשון ומנצח. הסחות דעת בזמן הפעולה, כמו שירים או משחקים, ובעיקר להצחיק את הילדים, כך שלא ישימו לב, ולתת להם צעצועים מרצפת הרכב. תמיד יש שם משהו. אם זה לא עובד, עברו לשוחד. ממתק קטן או מדבקה. המטרה מקדשת את האמצעים.
ילדים מסבירים: זה מה שעובר עליי בשעת התקף זעם
הפעוט לא מסכים לנשק את סבתא.
האם זה שווה את הריב? לא ממש. ההתעקשות להוציא מהילד רגש לא אותנטי יכולה ללמד אותו דברים לא מוצלחים, ויוצרת אפשרות לסצינות מביכות במיוחד מול הסבתא.
טקטיקות אפשריות: להכין את הילד לקראת האירוע לכך שיבוא אדם (סבתא, דודה) שמאוד אוהב חיבוקים ונשיקות. לפני שנפתחת הדלת, לומר: ״היא תשמח לחיבוק, אבל אם לא בא לך, היא תשמח גם אם תברך אותה בחיוך גדול. דוגמה אישית חשובה פה מאוד, ואם הילד מתעקש, אפשר לומר: הוא לא אוהב נשיקות, אבל אני כן.
הפעוט לא מרשה שיצחצחו לו שיניים.
האם זה שווה את הריב? תלוי בילד. אם זה ילד שהצליח ללמוד לצחצח כמו שצריך, פחות. אם לא, כדאי להתעקש. רופאי השיניים ממליצים לעזור לילד פעמיים ביום.
טקטיקות אפשריות: להאשים מישהו אחר. להגיד שרופא השיניים אומר שהילד חייב לתת להורה לצחצח, ואלה החוקים. זה מוריד חלק מהאשמה. כדאי לא לבקש רשות אלא לקבוע עובדות. לא לשאול אם הילד מוכן לצחצח, אלא באיזו מברשת מצחצחים היום.
הילד לא מסכים לאכול ירקות.
האם זה שווה את הריב? במידה מסויימת. הסיכוי הסביר הוא שבמשך הזמן הילד יפתח לעולמות קולינריים מעבר לפסטה בלי כלום, ומצד שני כדאי להמשיך לנסות ולא לוותר, כדי בכל זאת להכניס כמה שיותר ויטמינים לגוף המתפתח.
טקטיקות אפשריות: רוב הילדים יעדיפו ירקות טריים על מבושלים, ויסכימו לטבול חתיכות ירק חתוך במטבלים אהובים עליהם. פירות אהובים יותר על הילגים, אז אפשר להתמקד בהם, ובכמה שיותר מגוונים. אם כלום לא עובד, אפשר פשוט לתת לילד מולטי-ויטמין, ולהוריד מעט מהלחץ סביב השידול.
הילד לא בא כשקוראים לו.
האם זה שווה את הריב? לא. אי אפשר לצפות מפעוט לחלק את הקשב שלו באופן מיידי ולציית. יותר מזה: מומחים מזהירים שכאשר קוראים לילד שוב ושוב בזמן שהוא עסוק, למעשה מלמדים אותו להתעלם מהקריאות.
טקטיקות אפשריות: כשקוראים לילד להתפנות ולבוא כדאי שישמע כאילו יש לכך סיבה טובה. אפשר להשתמש בקול נרגש ושמח, או בקול טפשי, או פשוט לקרוא בשירת אופרה. שיטת הספירה עובדת על חלק מהילדים, ויש ילדים שכשאומרים להם שיקראו להם שוב בעוד שתי דקות ואז עליהם להגיע, ישמחו לעסקה, והדרגתיות זו תקל עליהם.