זה או-טו-טו קורה. אנו שולחים את ילדינו בחזרה אל החזית. בין אם מדובר בבית ספר חדש, בגן לא מוכר, או אפילו באותה מסגרת, שנה חדשה היא גם התחלה חדשה לכולם, והחלק החברתי אינו פחות חשוב מהחלק הלימודי. יש ילדים שתוך שני רגעים הופכים למסמר המסיבה ומוצאים להם שלל חברים, ויש כאלה שמוצאים את עצמם לבדם בפינה, משקיפים על היתר. רוב הילדים יהיו במקומות שונים של הסקאלה הזאת, אבל בדיוק כפי שהענקנו להם ילקוט ואת כל הדברים הדרושים לשנת הלימודים, אנו יכולים לצייד אותם גם במספר כלים שיעזרו להם להשתלב חברתית.
חברים לכל החיים
"אחד הפחדים העיקריים של כל ילד שמתחיל את שנת הלימודים הוא המפגש וההיכרות הראשונית עם ילדים חדשים", אומרת שושי גל, מומחית לנטוורקינג וסמולטוק, המציעה ייעוץ גם לילדים, הורים ובני נוער. "לנו, בתור הורים, חשוב שהילדים יצליחו להשתלב וייצרו את הקשרים הנכונים. פעמים רבות הילד רוצה לגשת על מנת להכיר חברים חדשים ומתבייש, כשכמובן, החשש הגדול ביותר שמרחף מעליו הוא דחייה. חברים - ובוודאי בגילאים צעירים - הם מערך הנכסים שלנו, ומי שמתרשת בגיל הזה ירכוש חברים שילוו אותו כל החיים. בעולם של היום אי אפשר בלי כישורים חברתיים, אבל כדי לרכוש כישורים כאלו צריך לצאת מ'פינת הנוחות', לא להתחבר רק לאלה שאנו כבר מכירים - ומצד שני לא לפחד לקבל סירוב או דחייה. מומלץ ללמוד 'לרקוד' עם הפחד הזה ולזכור תמיד שאחרי ה'לא' האחרון יבוא תמיד 'כן'".
אז איך תעזרו להם להשתלב נכון בסביבתם החדשה? הנה כמה טיפים:
1. גלו עניין בילדים אחרים. מחקרים הראו שאפשר לרכוש יותר חברים בחודשיים אם מגלים עניין באדם השני, מאשר בשנתיים אם מחכים שהאדם השני יתעניין בך. חשוב לשלוח את הילדים למסגרת החברתית עם הבנה שבין היתר זהו תפקידם להתעניין בילדים האחרים, ולא לעניין את האחרים בהם.
2. כולם פוחדים מסירוב. חשוב להבהיר לילד שהוא לא לבד עם הפחד החברתי שלו. מדובר בדבר מוכר המשותף למרבית האנשים. החשש החברתי הגדול ביותר הוא לעמוד מול קהל, והשני הוא לדבר עם אנשים ולקבל מהם סירוב. חשוב שהילד ידע שהוא לא לבד בזה, ולחזק אותו לנסות שוב ושוב. יהיו, לרוב, גם סירובים בדרך. ילדים יכולים להיות מאוד אכזריים וישירים, חשוב לא לתת לילד ליפול למצב רוח אם חווה סירוב, ולהזכיר שאחרי הלא - תמיד יבוא כן. כל חוויה חיובית שהילד יצבור בדרך תעודד אותו להמשיך ותחזק אותו עד שיצבור ביטחון. אלה כלים לכל החיים, לכן כדאי להתעקש.
3. תחום עניין משותף. ניתן לומר לילד שאם הוא מוצא ילד שמוצא חן בעיניו, שיתבונן בו היטב, יסתכל מה הוא עושה, ויעשה כמותו. זה יוצר סנכרון בין השניים. זה נקרא 'חוק המראה', ויהיה להם קל יותר ליצור כך אינטראקציה.
4. תלבשו חיוך. חיוך, וזה נחקר והוכח מדעית שוב ושוב, הוא גורם שמבטיח יצירת חברויות. אין גבול לכוחה המפתיע של הפעולה הפשוטה של הזזת שרירי הפנים, שתיצור אמון, קרבה ומערכת יחסים חיובית. אם הילד קם בבוקר זועף או חושש, כדאי לדרבן אותו לחייך ולהעביר מסר שלגן או לבית הספר הולכים לבושים בחיוך. חשוב ללמד את הילד לבוא תמיד עם מסרים חיוביים ולא עם קיטורים ובכיינות. חיוביות יוצרת כיף להיות בסביבתו של הילד. אף אחד לא נהנה להיות ליד ילד שלילי וזועף. גם בתקשורת שהילד יוצר בטלפון או בפייסבוק, כדאי ללמד אותו לסנן מסרים שליליים ולהתמקד בתקשורת מחוייכת.
5. למדו אותם להחמיא. כדי שהילד החושש ימצא בקלות דרך לפרוץ את המחסום החברתי הראשוני, אפשר ללמד אותו להביט בילדים שסביבו ולמצוא משהו שמוצא חן בעיניו אצל ילד אחר ולהחמיא לו. ניתן למצוא משהו נחמד בכל אחד. תספורת חדשה שהילד עשה בחופש, חולצה, צעצוע, כל דבר בעצם. כוחה של מחמאה הוא גדול מאוד, היא מעצימה את האדם שמולנו ויוצרת בקלות שיחה. ניתן גם לצייד את הילד במשהו ש'מרים להנחתה', כך שיהיה גם לו משהו לחלוק.
6. דוגמה אישית היא חשובה מאוד. מי שמגדל את ילדיו וקם בבוקר עם חיוך גדול, מציע מחמאות ומסרים חיוביים לסביבה ומגלה עניין בזולת יגדל מבלי משים ילדים שמתנהגים כך, אך חשוב שגם ההורים יזכרו: לעולם לא מאוחר לשנות את הדרך וללמוד.