איך עוזרים לילד להיות מקובל בחברה? מחקר בריטי חדש גילה שלאופן שבו אמהות מדברות עם הילדים שלהן בצעירותם יש השפעות ארוכות טווח על הכישורים החברתיים שלהם; אמהות ששוחחו עם ילדיהן על רגשות, לימדו אותם לפרש ולהבין יותר טוב מצבים חברתיים בשלבים מאוחרים בחיים, מה שהוביל למקובלות חברתית בהמשך.
רצוי ששיחות הנפש הללו יתחילו כמה שיותר מוקדם – בסביבות גיל שלוש, לפני שההשפעה של האם פוחתת והילדים מתחילים לספוג הרגלים מקבוצת בני גילם.
תחכום חברתי בגיל 12
המחקר, שנערך במימון ועדת המחקר החברתי והכלכלי בבריטניה, עקב אחרי ילדים מגיל שלוש עד גיל 12, ומדד את יכולתם לבצע משימות שנועדו למדוד את מידת ההבנה של מצבים חברתיים, בכללם תוך שימוש בקטעים מהסדרה הקומית "המשרד".
הפסיכולוגים בדקו איך אמהות דיברו עם ילדיהן בני השלוש בזמן שהתבוננו יחד בסדרת צילומים. הם גילו שילדים שהאמהות שלהם ציינו לעיתים קרובות מה מצבם הרגשי של האנשים בצילום (איך הם מרגישים, על מה הם חושבים ומה הם עומדים לעשות) – הצליחו הרבה יותר במבחני הבנת מצבים חברתיים.
ד"ר ניקולה יואיל מאוניברסיטת סאסקס, מעורכי המחקר, אמרה: "הדמות של ריקי גרבייס בסדרה הקומית 'המשרד', דיוויד ברנט, הוא דוגמה אופיינית לאדם מאוד לא רגיש שאינו יודע לקרוא מצבים חברתיים. לא נעים לנו להסתכל בו, בגלל שחוסר ההבנה החברתית המוחלט שלו מביך אותנו".
החל מגיל שמונה, הילדים שהשתתפו במחקר התחילו גם הם להרגיש מבוכה נוכח התנהגות הדמות, והם דירגו את הסצנות בהשתתפות של דיוויד ברנט כהרבה יותר מביכות מהשאר, וכך הפגינו הבנה בנוגע לטעויות בהתנהגות החברתית שלו.
בסוף המחקר הילדים הצליחו כמו האמהות שלהם במשימה הזאת ובמשימות נוספות שמדדו הבנה של מצבים חברתיים, מה שמראה שבגיל 12 ילדים מסוגלים לתחכום חברתי זהה לזה של מבוגרים.
הקשר בין שיחה מגיל צעיר על רגשות ומצבים נפשיים והתפתחות כישורי הבנה של מצבים חברתיים הייתה חזקה במיוחד בתקופת הילדות המוקדמת, ולא נמצא קשה בינה ובין מנת המשכל או מדד הפופולריות החברתית של האם.