פרויקט צילום אקוליליה - איליי על השולחן (צילום: טימותי ארצ'יבלד, צילום מסך)
חושבים ביחד על הצד האמנותי של הצילום. איליי בתמונה שגרתית יחסית | צילום: טימותי ארצ'יבלד, צילום מסך

בשנת 2001, כשבנו הבכור של הצלם טימותי ארצ'יבלד נולד, הוא, מן הסתם, צילם אותו לא מעט. כבר בהתחלה שם לב האב המסור שבנו שונה, שהוא רוקד למקצב משלו. לקראת הגיעו של הבן, איליי, לגיל חמש, החלו השניים לשתף פעולה וליצור להם יחד תמונות, כנסיון של האב להתקרב ולהבין את בנו טוב יותר. מעט לאחר שהפרוייקט הצילומי יצא לדרך, הגיעו חדשות לגבי איליי: הוא אובחן כאוטיסט. האבחון אמנם עזר לאב לדעת מול מה הוא מתמודד, אך הרצון להבין את נפשו של הבן רק גדל, ופרוייקט הצילומים המשיך, ויצר גשר רגשי בין אב לבנו. לאחרונה יצא ספר צילומים לחנויות, המתעד את התהליך.

"כמעט תמיד הוא יעשה משהו בלתי צפוי"

פרויקט צילום אקוליליה - איליי עם משפך (צילום: טימותי ארצ'יבלד, צילום מסך)
הוא בכיתה רגילה, יש לו ציונים טובים, אבל עדיין נמצא בערוץ אחר, משלו | צילום: טימותי ארצ'יבלד, צילום מסך

"אקוליליה" הוא שם הספר ושם עבודת הצילום, וזהו איות שונה למילה המוכרת מאוד להורי ילדים שנמצאים על הקשת האוטיסטית – אקולליה, משמעותה חזרה צלילית. נוהג מוכר אצל הסובלים מאוטיזם לחקות ולחזור על צלילים ששמעו שוב ושוב. "גם צילום, עבורי, הוא סוג של אקולליה", מסביר ארצ'יבלד. "גם ילדים הם אקולליה מסויימת של הוריהם, והאפשרות ליצור דימויים של בני ולשוב ולראותם נתן לי מבט טרי על עצמי ועל חיי".

פרויקט צילום אקוליליה - איליי בתוך פח (צילום: טימותי ארצ'יבלד, צילום מסך)
לפעמים אי אפשר לחדור לעולמו | צילום: טימותי ארצ'יבלד, צילום מסך
פרויקט צילום אקוליליה - איליי בכביש (צילום: טימותי ארצ'יבלד, צילום מסך)
תמיד הוא יעשה משהו שהאב לא חשב עליו | צילום: טימותי ארצ'יבלד, צילום מסך

"כשאנו משתפים פעולה, לפעמים אני מוביל ולפעמים איליי. אבל ברוב המקרים איליי יעשה משהו לא צפוי, משהו שאני לעולם לא הייתי חושב עליו בעצמי. אנחנו מצלמים בעזרת מצלמה דיגיטלית, ויחד חושבים על זוויות שונות, מנסים לשפר ולשנות תוך כדי התהליך. אני אוהב את התחושה של העברת המושכות האמנותיות לילד, בעוד אני רק מפעיל את המצלמה".

 

פרויקט צילום אקוליליה - איליי מחזיק פסל (צילום: טימותי ארצ'יבלד, צילום מסך)
תמונות של מערכת יחסים המורכבת משלושה חלקים: הבן, האב ומה שביניהם | צילום: טימותי ארצ'יבלד, צילום מסך
פרויקט צילום אקוליליה - איליי עם משפך (צילום: טימותי ארצ'יבלד, צילום מסך)
לחיים שלו יש מקצב משלהם | צילום: טימותי ארצ'יבלד, צילום מסך

"בכל פעם שאנו נתקלים בדלת אוטומטית, איליי יחזור עשרות פעמים על המשפט: 'הדלתות עומדות להסגר, בבקשה הזהרו מהדלתות'. אם זה בספריה, באוטובוס או בסופרמרקט. זה מגיע עמוק מתוכו ולא ניתן לעצור או לחדור את זה. הוא חוזר על זה בטון מכני, עד שהדברים מאבדים כל משמעות. זוהי אקולליה קלאסית. איליי לא סובל מאוטיזם קלאסי. יש לו אוצר מילים עצום, הוא משתלב בכיתה רגילה, ואפילו יש לו ציונים נהדרים, ועדיין, הוא נמצא כל הזמן בערוץ אחר, משלו".

פרויקט צילום אקוליליה - איליי בתוך גיגית (צילום: טימותי ארצ'יבלד, צילום מסך)
כשגילה שהמיכל מכיל אותו, הוא לא רצה לצאת ממנו | צילום: טימותי ארצ'יבלד, צילום מסך

"היה לנו קונטיינר פלסטי גדול בבית, ואיליי מיד נכנס לתוכו. שאלתי אם הוא רוצה להצטלם ככה. הוא ניסה כל מיני תנוחות. התחבא מאחוריו, עמד בו, ישב, אבל כשהוא גילה שהמיכל מכיל אותו, כמו ביצה, הוא לא רצה לצאת משם".


פרויקט צילום אקוליליה - איליי עם משפך (צילום: טימותי ארצ'יבלד, צילום מסך)
דרך התמונות הצליח האב גם לקבל מבט על עולמו שלו | צילום: טימותי ארצ'יבלד, צילום מסך
פרויקט צילום אקוליליה - איליי בחצר (צילום: טימותי ארצ'יבלד, צילום מסך)
כשגילה שבנו אוטיסט רצה האב לעשות משהו שיגרום לו להבין אותו | צילום: טימותי ארצ'יבלד, צילום מסך

"עבורי, אלה בכלל לא תמונות שלו. הן תמונות של מערכת יחסים. אני חושב על היחסים האלה כבעלי שלושה חלקים: הוא, אני, והדברים שבינינו, שהם בלתי ניתנים להגדרה, אבל נוכחים. הרגש שעולה בנו כשאנחנו מביטים יחד בתמונות שיצרנו, ערוץ שלם שמגדיר את הפרוייקט כולו. זו האקוליליה הזאת".

>> חוקרים: בדיקה פשוטה תאפשר אבחון אוטיזם כבר בגיל שנתיים