במדינת ישראל כיום פועלים 7 מרכזי הגנה המיועדים לסייע לילדים נפגעי עבירות ותקיפות מיניות, בכל הנוגע לטיפול ראשוני, חקירה וטיפול ראשוני בקטין שנפגע – אף לא אחד מהם באזור המרכז ובאזור הדרום והערבה. משמעות הדבר היא שילדים שנפגעו ומתגוררים במרכז או בדרום הארץ נאלצים לנסוע שעות ארוכות למרכזי ההגנה המרוחקים גיאוגרפית בכדי לקבל את הטיפול המגיע להם.
למעשה, בסוף 2019 הודיעו במרכז ההגנה אשר פעל בבית החולים שיבא-תה"ש, והיה מרכז ההגנה היחיד שפעל באזור גוש דן והמרכז, על סגירתו של המרכז. בחודש מרץ האחרון התחייבו במשרד הרווחה לצאת במכרז חדש להקמת מרכז חדש, אשר יחליף את זה שנסגר וימשיך לשרת את הילדים באזור גוש דן. המכרז היה אמור להסתיים עד יוני 2020 – אלא שעד היום, חודשיים לאחר שהיה אמור להסתיים, הוא עדיין לא נפתח ואיתו, לא נפתח מרכז הגנה חדש לילדים במרכז הארץ.
הדברים התגלו במסגרת נתונים שהוגשו לוועדה לזכויות הילד לקראת דיון שיתקיים היום (ג') בדבר מענים לילדים נפגעי עבירות מין. עוד עולה מהנתונים שהוגשו לוועדה כי לא קיים נוהל עבודה אחיד ומוסדר במרכזי ההגנה כך שכל מרכז פועל על פי ראות עיניו. בנוסף, למרות החלטת ממשלה מאוגוסט 2011 – אין בכל אחד ממרכזי ההגנה הפועלים בישראל תקן ייעודי לחוקרי ילדים, זאת למרות שכבר לפני 9 שנים נקבע באופן חד משמעי כי כל המשרדים הרלוונטיים יקצו תקנים לתפעול מרכזי ההגנה.
מחדל חמור נוסף שעלה מהדיווחים לוועדה הוא היעדר מדיניות ברורה ונהלים בכל הנוגע לטיפול בפגיעות מיניות בקטינים בגיל הרך (0-3). מרכזי ההגנה מיועדים לטיפול בילדים החל מגילאים בהם קיימת תקשורת ורבלית מועטת אך לא לגילאים צעירים יותר. מבדיקות שנערכו עולה כי ישנה נטייה שלא להפנות ילדים עד גיל 3 לטיפול בחדרים אקוטיים, שכן אינם מותאמים לילדים, כך נוצר מצב שבתיקים קשים כאלה לא נדגמות ראיות ולא נחקרים הקורבנות.
"תשע שנים עברו מאז החלטת הממשלה על הקמת מרכזי סיוע והגנה לקטינים נפגעי עבירות מין, ועדיין יש פער מדאיג בין הבטחות ליישום בשטח: מסגרות חסרות במרכז ובדרום הארץ, תקנים ונהלים שלא קיימים ושירותים שאינם מוגשים לאוכלוסיות ייחודיות" אמר ח"כ יוסף ג'בארין, יו"ר הוועדה לזכויות הילד, "אפעל לכך שהילדים והילדות, הנפגעים והנפגעות, יזכו לקבל את ההגנה המובטחת להם״
"הנתונים שהגשנו לחברי הועדה המיוחדת לזכויות הילד מצביעים על מציאות עגומה, שבה התחום הזה נופל בין הכיסאות. שטח הפקר על חשבון ביטחונם של ילדי ישראל" אמרה ל-mako גליה אנג'ל, סגנית מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית, "לא מתקבל על הדעת, שאין מענה לילדים נפגעי אלימות מינית בכל אזור אילת והערבה ומשפחות נאלצות לנסוע 3 שעות למרכז הקרוב בבאר שבע. מרכז ההגנה היחיד באזור המרכז אינו פעיל כבר מעל שנה בלי שאף אחד יודע ואין אזכור לכך באתר משרד הרווחה.
צריך להבין, מחסור במענים מוביל ישירות לכך שיותר עברייני מין פדופילים לא יורשעו וימשיכו לפגוע בילדים. לא ייתכן שכאשר ילדה בת פחות מ-3 נפגעת בנתניה, היא תקבל טיפול אחר מאשר ילד בן פחות מ-3 שנפגע בחיפה - זו המשמעות של היעדר נוהל אחיד שמסדיר את הטיפול הראשוני בגיל הרך. איש כישר בעיניו יעשה".
"האם הגיוני בעיניי מישהו ממקבלי ההחלטות שילדים מסויימים יקבלו חקירת ילדים, כי הם חיים ברשות מקומית חזקה, וילדים אחרים לא - כי ברשות המקומית שלהם אין תקציב לתקנים לחוקרות ילדים? שילד דובר עברית יוכל לקבל טיפול ב-6 מתוך שבעת המרכזים הפעילים וילדה דוברת ערבית תוכל לקבל טיפול בשפת אמה רק במרכז בנצרת ובאופן חלקי בלבד בירושלים? זו אפליה חמורה בין ילד לילד" היא מוסיפה, "הטיפול הראשוני בילדים וילדות נפגעי אלימות מינית צריך להיות ראוי, נגיש שוויוני לכל ילדי ישראל. רק ככה נפסיק להיות "גן עדן לפדופילים".