אתם מנסים לשכנע (או שלא), ויוצאים מהבית עם התחפושת בשקית, שמא אולי משהו יקרה בדרך, תפוח ייפול משמים, ברק יכה ויכניס קצת היגיון בילד הלא מחופש. זה כמובן לא קורה. בעוד שיש הורים שמקבלים זאת בנחת רוח, רבים הם הנסערים שלא מוצאים מנוח. אז מה עושים כשהילד מתעקש שלא להתחפש? או נכון יותר: כיצד אנחנו ההורים צריכים להתנהג כשזה קורה?
"לפני הכל חשוב לדעת שלרוב, רק מגיל שנתיים וקצת ילדים מבינים שיש דבר כזה שנקרא תחפושת. לפני כן התחפשות היא בעיקר עבורנו ההורים", אומרת לנו שלי פורפר-רוזן, עו"ס MA מדריכת הורים בגישת אדלר ויועצת זוגית.
"התחפשות למעשה מאפשרת לנו להיות מישהו אחר ליום אחד. לעתים המישהו הזה יהיה דמות שהילד מאוד רוצה להזדהות איתה, לעתים היא תהיה דווקא דמות הפוכה באופיה והילד יבקש להתחפש אליה מפאת סקרנות, ולפעמים הדמות גם יכולה להיות משהו שהוא מפחד ממנה והרצון להתחפש אליה עשוי לעזור לו להתמודד עם הפחד, מבלי שהוא אפילו מודע לכך. ויש גם לא מעט ילדים שלא ירצו להתחפש בכלל. לרוב אלו הילדים הביישנים והמופנמים שמרגישים לא בנוח לשנות את זהותם, אפילו אם זה ליום אחד"
ובכל זאת, נותרו לנו עוד כמה ימי חג שמחים, כולל חופש כמובן ועדלאידע למכביר. אם אתם רוצים לנסות ולגרום לילד להתחפש, הנה כמה דברים שאפשר לעשות. אם לא יעבוד עד מחר-מחרתיים, נסו את זה לשנה הבאה:
1. למרות שלא כל יום פורים, אני ממליצה שיהיה לכם סל עם תחפושות בחדר הילדים כדי לעודד את ילדכם למשחקי דימיון ומשחקי תפקידים (משחק מומלץ גם ללא קשר לחג).
2. הציעו לילד לשים רק פריט אחד מהתחפושת (כובע, שרביט, חולצה) או רק להתאפר וכולי. כמובן שהכי חשוב שהילדים יתחפשו למה שהם רוצים. הם הבוחרים. תנו להם את הזכות לבחור ולהרגיש בנוח עם מה שבחרו.
3. אם הם עדיין לא רוצים להתחפש, עלינו כמובן לכבד אותם ולהשלים עם זה שלא תהיה לנו תמונה לשלו.
עוד במשפחה:
>> 6 מספרות לילדים
>> למה התחפושת שהזמנתם לא מגיעה?
>> חרם חברתי: אף אחד לא משחק איתי אף פעם