אחרי שהוציאו ההורים לתלמידים אלפי שקלים על ספרי לימוד, הם מוציאים כעת אלפי שקלים נוספים על "תשלומי הורים" לבית הספר. עבור תלמיד תיכון מתיר החוק לגבות כמעט 3,000 שקל לשנה, עבור תלמיד חטיבת ביניים עומד הסכום המרבי על כ-2,500 שקל לשנה, תלמידי היסודי משלמים עד כ-1,500 שקל, ותלמידי הגנים העירוניים עד 940 שקלים.
כ-1,000 שקל מתוך הסכום הזה מהווים שיעורי העשרה (תל"ן - תוכנית לימודים נוספת) - סעיף שקפץ השנה, בהתאם לאישור משרד החינוך ב-55% לעומת השנה שעברה. לאור העובדה שברוב המשפחות יש יותר מתלמיד אחד, מדובר בהוצאה כבדה.
כך למשל, משפחה עם שני תלמידי יסודי נדרשת בימים אלה לשלם כ-1,300 שקל עבור תשלומים הכוללים טיולים שנתיים וכו', ומשפחה עם שני תיכוניסטים תשלם כפול ואפילו פי שלושה, בהתאם לדרישות בית הספר. רוב רובם של ההורים אינם יודעים כמה מותר לגבות מהם, ועל מה. "גלובס עושה סדר:
מה קובע החוק?
תשלומי ההורים מוגדרים בחוק. הם מהווים החזר על הוצאות נוספות של בתי הספר מטעם ספקי חוץ, כשהמחיר שקובע משרד החינוך כולל רווחיות הוגנת. הם מורכבים מתשלום חובה ומתשלומי רשות, שכשמם כן הם: ההורים לא מחויבים לשלם עבורם. תשלום החובה היחיד הוא עבור ביטוח תאונות אישיות של 49 שקל לתלמיד, סכום שעלה מ-34 שקל, הסיבה, כפי שמנמק משרד החינוך היא לא עלייה במספר תאונות תלמידים אלא עלייה במודעות של הורים לתבוע את הביטוח. ברשימת תשלומי הרשות נכלל סל תרבות, טיולים, מסיבות, שיעורי העשרה ו"הוצאות נוספות". בדרישת התשלום, בית הספר צריך לפרט את ההוצאות המחייבות אותו להעניק את הפעילויות המוזכרות בפירוט הזה בפועל במהלך השנה.
הרשימה כאמור מפורטת מדי שנה באתר משרד החינוך והיא קובעת את תקרת התשלומים. הסכום, המדורג מכיתה א', כמעט ומשלש את עצמו עד כיתה יב'.
יש בתי ספר שמפרים את הנחיית משרד החינוך: מנתוני משרד החינוך, 15% מבתי הספר גובים תשלומי יתר (שיפור ביחס לשנים קודמות). כאן להורים תפקיד חשוב. הם יכולים וצריכים לסרב לדרישות כאלה.
האם ניתן לוותר על תשלומי הרשות?
רוב ההורים מתלוננים ומשלמים. מעטים מתווכחים. כך למשל אם לתלמידת יסודי במודיעין, שהחליטה לעשות מעשה: "בשנה שעברה שילמנו על טיול שנתי שבוטל. במקום טיול שנתי, הכיתה יצאה לסיור קטן, אך לא דווח לנו היכן הכסף ששילמנו. לכן השנה החלטתי לשלם רק אחרי שבית הספר מיישם את הרשימה", הסבירה. כאן חשוב לזכור: לבית הספר אסור להפלות לרעה תלמיד שהוריו לא שילמו. התלמיד זכאי להשתתף בכל הפעילויות.
עבור אילו שירותים מותר לגבות?
בית הספר רשאי לגבות תשלום עבור שירות הניתן בפועל, למשל טיולים. עבור טיול שנתי שנמשך שלושה ימים בכיתות יב', רשאי בית הספר לגבות 616 שקל, (בתנאי שהטיול אכן מתקיים).
התקנות אוסרות גבייה על שירותים שהם בחזקת חומרים מתכלים, חשבונות או תיקונים שהמדינה או הרשות המקומיות צריכים לשאת בעלותם על-פי חוק.
ל"גלובס" הגיעו סיפורים מהורים שנדרשו לשלם על נייר טואלט או על תיקון מזגנים. הורים כאלה יכולים וצריכים להתלונן ולסרב לשלם. תלונות אפשר להפנות למפקח ולאגף לפניות התלונות במשרד החינוך.
מדוע התייקר הטיול שנתי?
התשלום העיקרי מבין רשימת תשלומי הרשות הוא עבור טיול שנתי בטווח שנע מ-100 שקל בכיתות הנמוכות ועד יותר מ-600 שקל לתלמידי יב', והורים מדווחים כי התשלום הזה התייקר משמעותית. זאת משום שמשרד החינוך החליט להפסיק את הסבסוד לטיולים השנתיים ולהעמיס את התשלום על כתפי ההורים. במקום זאת, החליט המשרד כמעט להכפיל את קרן המלגות למעוטי היכולת, לכמעט 100 מיליון שקל. לכאורה מדובר בהחלטה חברתית ראויה להערכה, אלא שהמשמעות שלה היא שכלל ההורים משלמים הרבה יותר, כדי לסבסד עבור הורים אחרים את תשלומי ההורים. בשורה התחתונה, אם בשנה שעברה שילמו הורים על טיול שנתי של כיתה ה' 140 שקל, השנה הם משלמים כמעט כפול.
האם מותרת גבייה נוספת לאורך השנה?
"אסור לגבות מעבר לתשלום הראשון", מחדדת ד"ר חגית מאיר, הממונה על תשלומי הורים במשרד החינוך. "גם בתי ספר שקבעו בתחילת השנה תקרת תשלומי הורים הנמוכה מהתקרה שמתיר משרד החינוך, לא יכולים לדרוש מההורים תשלומים נוספים במהלך השנה".
מדוע התייקרו שיעורי ההעשרה?
תכנית לימודים נוספת (תל"ן) עשויה לעלות 1,000 שקל ויותר בשנה לכל תלמיד, והיא מתייחסת לחומרי העשרה שמעניק ביה"ס לתלמידים בנושאים שהם מעבר לחומרי הלימוד. התקרה המותרת לגבייה מפורסמת באתר משרד החינוך, ונקבעת לפי שכר המורה המרבי לשעות נוספות לפי החוק, כך שהורים לתלמידים בכיתות א'-ב' למשל עשויים בקלות להוסיף 177 שקל לשעת תל"ן שבועית ועד 885 שקל עבור 5 שעות שבועיות. הסכומים עולים עם הכיתות: בחטיבות הביניים שען תל"ן מתוקצבת ב-212 שקל ובתיכון מדובר על 230 שקל לשעה, ובסך הכול ניתן לגבות עוד 1,150 שקל מכל תלמיד.
אם שעות ההעשרה ניתנות מעבר למערכת הלימודים ההורים כמובן יכולים לסרב. כאשר נערכים שיעורי ההעשרה במסגרת שעות הלימודים נדרש אישור של כל ההורים, אלא שתלמיד להורה שלא חתם, כך קבע בג"ץ, ייקח חלק בשיעורים הכיתתיים הללו גם אם התשלום לא בוצע. תשלום זה נזכיר הוא במסגרת תשלומי הרשות.
יצוין כי בבתי ספר שמשתייכים לקרן קרב, שממומנת על-ידי המדינה, אין פרסומים של תקרת התשלום משום שהיא נקבעת פרטנית לכל מוסד לימודי.
מהו סעיף "רכישת שירותים נוספים"?
סעיף פופולרי אחר ברשימת תשלומי ההורים מתייחס לרכישת שירותים נוספים. באופן תקין אותם שירותים צריכים להיות מפורטים ברשימה שמקבלים ההורים (אם לא, כדאי לדרוש את הפירוט הזה), בבית ספר יסודי בראשון-לציון, לדוגמה, רשימה זו הסתכמה בתוספת של 220 שקל עבור אירועים קהילתיים, פיתוח סביבה מתוקשבת, עיתונים וכדומה), ובתיכון בחולון אותו סעיף הסתכם ב-450 שקל לשנה, הסכומים, כפי שאישר משרד החינוך, נותרו זהים לסכום המרבי משנה שעברה - נזכיר כי גם כאן מדובר בסעיפי רשות.
מה קורה בעולם?
באירופה ובארה"ב מתנהלת מערכת פרטית במקביל. לרוב הממשלה מספקת את כל השירותים: טיולים לא תמיד קיימים, יש מקומות שכוללים ספרי לימוד ומכשירי כתיבה שהמדינה מתקצבת.
