1. "כל אחד מקבל את מה שמתאים לו ולא את מה שיש לאחר"
חשוב מאוד שהילדים יפנימו אמירה זו מוקדם ככל האפשר, כדי שיפסיקו להשוות את מה שהם מקבלים למה שהאחר מקבל. למעשה, קודם כל חשוב יותר שההורים יפנימו מסר זה כדי שהילד יפנים אותו גם כן.
2. "עכשיו לדניאל יש משהו שלך אין. אתה יכול לחשוב על משהו שלך יש ולדניאל אין?"
גישה זו עוזרת לילד להבין שלכל אחד יש דברים אחרים ושלאף אחד אין את כל מה שיש לאחרים. זה אולי לא יקל על העצב הרגעי, אך זה בהחלט יכול לעזור לילד להתגבר על רגשות הקנאה והקיפוח. אם צריך, הזכירו לילד דבר או שניים שיש לו ואין לאחר.
3. "הפעם קניתי לעמית משהו שהוא רצה, בפעם אחרת אקנה לך"
חלק גדול מקנאה בין אחים בא לידי ביטוי במצבים שבהם ההורה קונה מתנות. במשפחה שבה רמת הקנאה גבוהה וההורה מקפיד להביא אותה מתנה לכל הילדים, עדיין אפשר לריב מי קיבל את הצבע הכי יפה או אפילו מי קיבל ראשון. כשאנחנו מבקשים להיות הכי שוויוניים כדי לא לעורר קנאה, אנחנו משיגים בדיוק את ההיפך. הילדים ערים לרגישות הזו ומחפשים בזכוכית מגדלת על מה אפשר להביע קנאה. משפט כזה משחרר מהמחויבות הזאת ומספק הזדמנויות לילד להכיל את הקנאה באחיו, הטבעית והמוכרת כל כך.
4. "אני מבינה שאתה מאוכזב כי לא קיבלת מה שרצית. מה יכול לעזור לך להתגבר על העצב?"
קנאה היא לגיטימית. הילד מרגיש רע. לפעמים אפשר למצוא משהו אחר שהילד רוצה או צריך כדי לעזור לו להרגיש טוב יותר עם החסך. כמובן שאין הדבר אומר שצריך לתת לו את מה שהאחר קיבל, אבל לפעמים הילדים יכולים להסתפק בחיבוק, בנשיקה, בפעילות אהובה כמו בילוי בגינת השעשועים. רצוי גם שהילד יציע את הפתרון בעצמו. אם הוא מתקשה בכך, הציעו לו שתי אפשרויות לבחור מהן.
5. "היית מוכן לוותר על משהו שיש לך כדי לקבל משהו אחר?"
על מה היית מוכן לוותר כדי לקבל את מה שיש לחבר שלך, או כדי שיהיה לך את הביטחון העצמי שיש לו, או כדי שתהיי יפה כמוה? ילדים, כמו מבוגרים, יודעים להביט היטב במה שיש לאחרים, אבל שוכחים להביט בסגולות שלהם. שאלות מסוג זה יזכירו להם באילו נכסים יקרים הם מחזיקים ויפחיתו תחושות קנאה.
6. "נכון, זה באמת מקסים"
לפעמים די באמפתיה כדי לחזק את הילד שמתמודד עם קנאה. כלומר, כאשר הילד רואה את ההורה נותן ביטוי להתרשמות שלו ממקור הקנאה על ידי מחשבה בקול רם, בלי להסס - הוא מבין שמקור הקנאה אינו מהווה איום עבורו, בוודאי לא מבחינת ההורים. לעמדה של ההורים, כאשר היא נתפסת כאותנטית, יש השפעה רבה על עמדתו של הילד.
7. "כולם רוצים שיהיה להם כזה/ להיות יפה כמוה/ להיות הכי מקובל"
אין ספק שעולמם של הילדים מאותגר במצבים חברתיים רבים שמעוררים קנאה. ילד שחש קנאה עשוי להתבודד במחשבות הקנאה שלו, מבלי להבחין בכך שהוא לגמרי לא לבד בהרגשה המעיקה. סביבו ישנם הרבה ילדים, אם לא כולם, שמרגישים בדיוק אותו הדבר, ואם נפנה את תשומת ליבו של הילד לכך, ההתמודדות תהיה קלה יותר.
8. "וואוו, איך אני מקנאה בך. גם אני רוצה לנסוע לטיול מחר"
גם אנחנו כהורים מקנאים, ומותר גם לנו לבטא את זה! כשהורה מבטא רגשות קנאה בספונטניות ובפשטות, הרגש הזה הופך להיות יותר פשוט וניתן לעיכול. יש לו מקום בבית, אפשר לדבר על זה, לבטא את התחושות הקשות, לקטר על זה, להתעצבן בקול רם ו"לנקז". אמירה כזו משמשת כמודל לילד - אם ההורה מבטא באופן כל כך טבעי קנאה, גם אני יכול. אפשר להגיד "כולם מקנאים" באופן כללי, אבל כאן יש דוגמה אישית בזמן אמת וזה הרבה יותר חזק.
9. "אני רואה שבזמן האחרון אתה מאוד מקנא באורי"
אמירה מסוג כזה נותנת לגיטימציה לקיומה של הקנאה, מנרמלת את הקנאה כרגש אנושי ולגיטימי.
כשהורה אומר לילדו משפט כזה, המסר שעובר הוא: אני רואה אותך, אני מבין מה אתה עובר, זה לגיטימי לקנא, זה חלק מהחיים. הילד מרגיש שההורה מבין לליבו ומקבל את התחושות הללו שלו, וזו כבר נחמה גדולה מאוד שיכולה להקל על תחושת הסבל שהקנאה גורמת למקנא.
10. "אין אף אחד שמצליח בכל"
תנו לילד מוסר מנוגד לעולם ההישגי והתחרותי שבו אנו חיים: הסבירו לו שלפעמים מבחוץ, חיים של מישהו אחר נראים מושלמים, אולם אין זה כך; שהדמויות בטלוויזיה לא לגמרי משקפות את המציאות; שלא חייבים להצטיין כל הזמן; שלכל אדם יש ערך וייחוד, גם ללא קשר להישגיו בתחום זה או אחר. דברו איתו על כך ששאיפות הן חשובות, אולם כל אחד נמדד ביחס לעצמו. שבחו על מאמץ יותר מאשר על תוצאה.
ייעוץ מקצועי:
* ד"ר אלי שגיא - פסיכותרפיסט העוסק בטיפול פרטני, זוגי ומשפחתי ובהדרכת הורים ומחבר הספר "ילדים זה שמחה" (הוצאת כנרת זמורה ביתן).
* דלית בלונדר רון - פסיכולוגית חינוכית וקלינית מומחית.
* אלי זוהר ניב - יועצת משפחתית ומנחת קבוצות הורים.
* דני גיל - מנהל הפורום באתר סופר-דדי ומאמן אישי להורים.
הכתבה התפרסמה במגזין הורים וילדים, פברואר 2011.
לקבלת גליון של הורים וילדים במתנה לחץ כאן