בנכם המתבגר בן ה- 13 מסתגר בחדר עם החברה שלו? הבת שלכם נוטלת גלולות כבר מכיתה ח'? נא לא לקטר; מתברר שהגורם המשפיע ביותר על הגיל שבו מתחילים לקיים יחסי מין מלאים הוא הגנטי, ולא הסביבתי.
במחקר אמריקאי שנערך לאחרונה בדקו חוקרים מאוניברסיטת אורגון מה הם הגורמים המשפיעים ביותר על הגיל שבו מתחילים לקיים יחסי מין - האם מדובר בגורמים סביבתיים כמו מצב משפחתי וכלכלי, או שמא בגנטיקה.
תוצאות המחקר מעניינות: הדמיון בגיל תחילת קיום יחסי המין נמצא אצל המתבגרים בעלי הקרבה הגנטית ולאו דווקא אצל המתבגרים שגדלו במסגרות משפחתיות דומות, כלומר - ככל שהמטען הגנטי של הנבדקים היה דומה, כך נמצאה התאמה בגיל שבו התחילו לקיים יחסי מין.
המחקר פורסם בירחון להתפתחות הילד בארה"ב והתייחס לתיאוריות קודמות שמצאו קשר בין גורמים סביבתיים כמו היעדר דמות אבהית בבית, לבין תחילת קיום יחסי מין בגיל צעיר.
מודל זוגי לא יציב? אין קשר
החוקרים בחנו כ- 1400 מתבגרים בני 14 ומעלה, בעלי קשר משפחתי, שהגיעו משלושה סוגים של משפחות - משפחות בהן האב נעדר באופן חלקי, באופן מלא ומשפחות שבהן האב נוכח תמידית.
במהלך המחקר שהחל ב- 1979, רואיינו האמהות של הילדים מדי שנה או שנתיים, והילדים רואיינו כשהגיעו לגיל 14, ונשאלו בין השאר על הרגלי המין שלהם.
המחקר התבסס על מחקרי עבר שבהם נמצא כי ילדים שגדלים בסביבה נעדרת אב מתחילים לקיים יחסי מין בגיל צעיר יחסית. ההשערות היו שילדים אלו, הנתונים במסגרת משפחתית רוויית מתחים וללא מודל זוגי יציב, מגיעים להתנסות מינית בגיל צעיר יותר בגלל הסביבה המשפחתית שבה הם גדלים.
פרופ' ג'יין מנדל שעמדה בראש צוות המחקר אמרה כי: "הקישור בין היעדרו של האב לבין המיניות של הילד מוסבר באופן הטוב ביותר על ידי ההשפעה הגנטית ולא על ידי תיאוריות סביבתיות בלבד". יחד עם זאת, היא מודה שגורמים גנטיים וסביבתיים פועלים בהשפעה משותפת על הילד, וכי העברת תכונות על ידי הורים יכולה להתבצע גם במישור החברתי ולא רק במישור הגנטי.