"שלום למייעצים, לצערי הרב, כמו כל עם ישראל, גם בני בן ה-7 נחשף לפרשת החטיפה והרצח המזעזעת", כתבה באתר. "אתמול לפני שהלך לישון הוא שאל אותי: 'אמא, ומה אם יחטפו אותי? את תצילי אותי? תבואי לקחת אותי? השאלה הזאת פשוט גמרה עליי. לא ידעתי מה לענות לו. אמרתי לו 'ברור חמוד' ושינקה את המחשבות הרעות מראשו. הבוקר הוא שוב התחיל לשאול שאלות על החטיפה, כמו מה בדיוק עשו להם, איפה הייתה המשטרה, ובאמת שלא ידעתי מה לענות לו. מה אני אמורה להגיד לו? את האמת? או לייפות את הדברים? אני קצת חוששת שהוא חושב על זה כל כך הרבה, מה לעשות?".
עוד בערוץ בית ומשפחה:
"לא להתחמק מהמציאות, אבל לעדן אותה"
93 גולשים הגיבו לסקר שלה. 61 מהם חושבים שצריך לספר הכל לפרטי פרטים כי זו המציאות. 7 גולשים חושבים שצריך לספר לו רק שיגדל. מספר דומה, 6 אנשים, חושבים שאסור לספר כלום, ויש להדחיק ולהתחמק מתשובות. עשרה אנשים חושבים שיש דרך אחרת.
"אי אפשר להתחמק מהמציאות, אבל אפשר לעדן אותה קצת, בעיקר לגילו", כתב הגולשת ליאת, בת 43. "מה עושים? קודם כל עונים רק לשאלות שהוא שואל באופן קצר ופשוט. לא מרחיבים יתר על המידה והכל אמור להיות מאוד פשוט. למה נחטפו? כי עלו על טרמפ, שזה אסור. מי חטף? אנשים רעים, אין לנו כאלה באזור. מה עשו להם? עדיין לא יודעים, גם כשידעו לא יספרו. את חייבת לספק תשובות, גם אם זה מריחה. אבל אל תרחיבי יותר מדי, כי זה יכול להכניס אותו למחשבות לא טובות בכלל. מבינה את המצב, עצוב מאוד!".
גולש צעיר, בן 16, ניסה לענות מנקודת מבטו של ילד מתבגר. "בגדול, במוקדם או במאוחר זה יתגלה לנגד עיניו כל הנושא של החטיפה, בין אם עכשיו או בעוד כמה שנים טובות. אין טעם להשלות את הילד שהכל טוב ויפה, אפשר לספר לו, אבל לא בצורה אכזרית כמו שזה קרה. בתור אמא אני בטוח שאת יודעת מה הבן שלך צריך לדעת ומה לא. תצייני שאת תשמרי עליו מכל משמר בכל דבר כי את אמא שלו ושאת אוהבת אותו הכי בעולם. ושוב פעם, לדעתי יש לספר לו, מכיוון שבכל מקרה הוא ישמע את זה, בין אם זה מחברים/הורים/מורים או כל גורם אחר. עדיף שישמע את זה ממך מאשר מישהו שאין לו קרבה אליו או שהוא יכול להרגיש ולדבר פתוח - לדוגמה איתך".
"תשובה שתיתן לו ביטחון"
כדי לקבל תשובה מוסמכת יותר בנושא שמטריד הורים רבים, פנינו למיכל דליות. לדבריה, הדבר החשוב ביותר זה לענות תשובה שתגרום לו להרגיש בטוח ומוגן. "התשובה שצריך לענות לו היא שלא יחטפו אותך כי אנחנו גרים במקום בטוח, ולא יחטפו אותך כי כאן אין אויבים. אנחנו גרים בשכונה בטוחה ושקטה, שהחיילים מגנים עלינו וזה לא משהו שקורה לילדים קטנים. שמת לב שלא חוטפים ילדים קטנים? זה רק יכול לקרות לאנשים גדולים, ולך זה לא יכול לקרות.
"אם הוא מתעקש, אז להתעקש שלך זה לא יכול לקרות. הילד צריך תשובה שנוסקת בו ביטחון. גם אם ההורה מרגיש שהוא ישקר, שישקר בנחישות, שזה לא יכול לקרות - גם לא לו וגם לא לאחים שלו. ואם הוא יחשוש ממה יהיה כשיגדל? תענו לו שעד שיהיה גדול אולי בכלל יהיה כבר שלום ונלמד אותך איך להתמודד, וחוץ מזה זה לא יקרה אף פעם. התשובה חייבת להיות משהו חיובי וכזו שמתאימה לגיל הילד. לומר לו שראש הממשלה עובד על זה קשה והכל יהיה בסדר. ואם זה יקרה לאחי? זה לא. כי הוא ירביץ להם כאלו מכות שהם יעזבו אותו והוא יברח. צריכים לענות באופן שמתאים לילד, ולדאוג שירגיש בטוח בכל מחיר. תחזרו על זה שוב ושוב".