כבר אמצע החופש הגדול, וכמו רוב ההורים, גם אני מסתובב טרוד בשאלה הקיומית: איך מעבירים את שארית החופש במינימום נזקים כלכליים ותוך שמירה על שפיות הדעת. לכן, כשנתקלתי השבוע בקולגה בעבודה שנראתה מוטרדת מהרגיל, חשבתי להציע לה קופון 1 פלוס 1 שיסגור עבורה את הפינה לבילוי שבועי עם ילדיה הצעירים. מהר מאוד גיליתי שכנראה יש משהו באמירה: "ילדים קטנים צרות קטנות - ילדים גדולים צרות גדולות".
חברתי סיפרה לי שהיא לא ישנה כבר כמה ימים, מאז שהבכורה המתבגרת שלה הודיעה לה על "מסיבת החוקיות" שהיא מתכננת לעצמה, וביקשה ממנה לפנות את הבית בזמן המסיבה, וכמובן לעזור בכל ההתארגנות לקראת האירוע המרגש. אם תהיתם, מהי "מסיבת חוקיות"? ובכן, לא מדובר בציון הגעת המתבגר לגיל שבו הוא יכול להצביע בבחירות לכנסת, שמתקיימות אצלנו אחת לכמה חודשים, אלא בחגיגה לציון הגעת המתבגר לגיל שבו הוא יכול לשתות אלכוהול מבלי לבקש מהעוברים והשבים לקנות עבורו וודקה זולה בפיצוצייה השכונתית. ומה כוללות הקניות למסיבת החוקיות? רשימה ארוכה של משקאות אלכוהוליים, שלא הייתה מביישת רכישה חודשית של בר תל אביבי מצוי.
"איך אני יכולה לסרב לה?" תהתה חברתי בעיניים אדומות מחוסר שינה. "הרי היא תכף מתגייסת לקרבי, יהיה לה נשק מקוצר ואחריות גדולה, אני יכולה לומר לה מה לעשות? מצד שני, ברור לי שאלכוהול חופשי ומתבגרים יכול להיות מתכון לאסון. חוץ מזה, אני לא יודעת אם לאפשר לה לקיים מסיבה כזאת בבית שלי, כשאני יודעת בבירור שחלק מחברותיה כלל לא הגיעו לגיל 18. אף אחד לא יעמוד בדלת הכניסה ויבדוק תעודות זהות. מה אני עושה?"
מסיבות חוקיות הן טרנד חם ביותר, שמתגבר בזמן חופשת הקיץ. המתבגרים חשים שזה הזמן שלהם להתפרק, לשכוח לזמן קצר מתלאות היום-יום (בינינו, מה הם כבר עברו... הרי רק לפני רגע הינקנו אותם). במהלך שנת הלימודים יש לנו שפע של תירוצים למנוע מהמתבגרים לערוך מסיבות כאלה, ואנחנו כמעט משוכנעים בנכונתם: לא תקום מחר לבית ספר, עכשיו זה לא הזמן להתפרק, יש בגרויות.
בזמן חופשת הקיץ אנו עלולים למצוא את עצמנו חסרי טיעונים מנצחים, ולכן כדאי מאוד שנצטייד ברשימת הכנות משלנו, ההורים, לקראת המסיבה הצפויה:
הקשיבו לתחושות הבטן שלכם
בררו עם עצמכם: ממה אתם חוששים? למה הדבר מדיר שינה מעיניכם? לרוב תגלו כי יש בסיס לחלק מהחששות, אבל יש לא מעט חששות שנובעים מצפייה מרובה מדי בסרטי קולג' אמריקאיים. סמכו על עצמכם כי אתם מכירים את ילדכם ויודעים על סמך אירועי עבר עד כמה אפשר לסמוך עליו ולהפקיד את ביתכם בידיו, ושאתם מכירים את החברים שלו ואת השפעת הלחץ החברתי עליו.
שוחחו עם המתבגר ושתפו אותו בחששות שלכם
לאחר שביררתם עם עצמכם וניפתם את תסריטי האימה, שתפו את המתבגר בחששות המציאותיים שמדאיגים אתכם. שאלו אותו על אודות תכנון המסיבה, מי מגיע, מה בתוכנית, האם מוזמנים גם קטינים, מהן שעות המסיבה ועוד.
הציבו גבולות ריאליים
"גבולות" אינה מילת גנאי. אל תהססו להציב גבולות שמתאימים לעמדתכם. סופר לגיטימי להצהיר שאינכם מתכוונים להשתתף ברכישת המשקאות, אם ידוע לכם שיהיו קטינים במסיבה. האם ההצהרה הזאת תגרום למתבגר לשנות את תפריט השתייה לקולה וספרייט - סביר להניח שלא. אבל הנחת הגבולות תאפשר לכם לקבוע אילו מעשים אינכם מוכנים שייעשו בביתכם. לאחר שהצבתם את הגבולות, אפשרו למתבגר להחליט אם לקיים את המסיבה בבית או במקום אחר. האם מתן האפשרות הזאת היא כטמינת הראש בחול? לא.
חשוב לזכור שהמתבגר כבר מזמן מקבל החלטות בעצמו ונושא במחירן. הרי תכף תפקידו אותו בבק"ום, ואם עד עכשיו לא עשיתם זאת, מהר מאוד תיאלצו להתרגל לרעיון שהשליטה שלכם במעשיו ובהתנהגותו מוגבלת עד מאוד.
תוכנית מגירה
עזרו למתבגר לחשוב על תרחישים אפשריים ועל תגובות שונות להם, על מנת שברגע האמת, בעודו תחת השפעת אלכוהול, יוכל לקבל החלטות מושכלות יותר. אל חשש - לא תכניסו לו רעיונות לראש, אלא תתעלו את ההתארגנות למסיבה כהזדמנות פז להעלות נושאים חשובים כמו: הסכמה ביחסי מין, הסכנות בערבוב אלכוהול מסוגים שונים, הרעלת אלכוהול, התנהלות בשכרות, ההכרח למנות חבר תורן ועוד.
שחררו
הביאו בחשבון שעל אף ההכנות שעשיתם, השיחות שלכם וההנחות שהנחתם, ייתכן שיקרו דברים במסיבה שאינם לרוחכם. בהתייעצות עם המתבגר, מנו מבוגר אחראי (אתם או אדם אחר שאתם והמתבגר סומכים עליו) שיוכל להיות זמין בשעות שבהן מתקיימת המסיבה להתייעצויות ולכל עזרה במידת הצורך. וזהו. צאו מהבית, לא לפני שתאפסנו את הסרוויס שירשתם מסבתא רבתא ואת שאר חפצי הערך שאתם חוששים שלא יעמדו בחיבור של חבורת מתבגרים ואלכוהול. (כוס יין תוכל אולי לסייע לכם בשלב זה...)
לסיכום
מסיבות כאלו יתקיימו בין שתכירו בכך ובין שלא. האם אתם מעדיפים לא לדעת - להישאר מחוץ למעגל ההשפעה, או להכיר את תרבות הפנאי של ילדיכם? אי אפשר להבטיח שהמידע שתיחשפו אליו לא יהיה מבהיל, אבל מעורבות שלכם ודאי תעלה את הסיכוי שתהיו הורים משמעותיים ושקולכם ייזכר ויושמע בראשו של המתבגר ברגע האמת. ובכל מקרה, מה שלא יהיה, זכרו שלכל שבת יש מוצאי שבת, לכל מסיבה יש את הבוקר שאחרי, ולכל חופש גדול יש את הראשון בספטמבר.
הכותב הוא יהודה לימן - מומחה למתבגרים, מרצה בחוג לחינוך בקריה האקדמית אונו