החגים הם זמן טוב לחשבון נפש הורי, בעיקר כי העובדה שכולנו שואפים לתקשורת אידיאלית עם המתבגרים שלנו אינה מונעת מאתנו לעשות טעויות, ולפעמים גם לחזור עליהן במהלך כל שנה. אבל זה לא חייב להיות כך: קבלו שמונה טעויות נפוצות, שהורים רבים עושים מכורח ההרגל, ואת הדרכים לתקן אותן – לטובת אווירה נעימה יותר בבית ותקשורת מוצלחת עם הילד. פותחים שנה ברגל ימין.
1. מבלבלים: כן-לא, שחור-לבן
סביר להניח, שבחופש הגדול גם המתבגר שלכם פנה אליכם יותר מפעם אחת עם שאלה כמו “אמא, אני יכול ללכת לקניון?”, ועכשיו עם יד על הלב, מה עניתם לו? אם התשובה שלכם השתנתה לפי מצב הרוח (וחשבון הבנק) בין “בטח, לך תעשה חיים”, לבין “מה נראה לך, שהכסף גדל על העצים?”, אל תתפלאו אם הילד שלכם יצא מבולבל. מהר מאוד הוא מבין שבכל פעם צפויה לו מכם תגובה אחרת, ולכן כדאי לו להמשיך לנסות ולבדוק עד כמה אפשר למתוח את הגבול – בכל עניין.
השינוי: מהיום עונים תשובות עקביות, ומתמידים בכך לאורך זמן!
2. מאיימים: "אם לא תכין שיעורים, אין טלוויזיה"
מי מאתנו לא משתמש מפעם לפעם במשפטי איום כדי לגרום לילד לבצע את המטלות שלו? זאת למרות שאנחנו יודעים שברוב המקרים האיום שלנו לא מוביל לעשייה מצד הילד, ובדרך כלל אנחנו גם לא מצליחים למממש את האיום. התוצאה היא שכל איום כזה שאנחנו ‘יורים’ לאוויר גורם לנו להתעצבן, ולילד – להבין שלמילה שלנו אין שום משמעות. נו, אתם כבר יודעים, ‘ערעור הסמכות ההורית’ וכל זה.
השינוי: הבטיחו לעצמכם שהשנה אתם נמנעים מאיומי סרק. אל תתחייבו לשום דבר שאתם יודעים מראש שלא תוכלו לעמוד בו.
3. מפצים: קונים להם עוד ועוד במקום להעניק תשומת לב
לפעמים נדמה לנו שהילדים רוצים כל הזמן שרק נקנה להם יותר ויותר. עוד מכשיר חדיש, עוד שמלה חדשה. ובדרך כלל אנחנו קונים, גם אם זה לא מוצא חן בעינינו, בעיקר כדי לספק את רצונם ולקוות שהם יהיו מאושרים.
השינוי: הפרס היקר והטוב ביותר עבור ילדכם הוא תשומת לב מלאה מצדכם. הקדישו למתבגר זמן איכות משמעותי – כזה שאינו נמדד בזמן אלא בתשומת הלב. שוחחו עמו לאחר שהוא חוזר מבית הספר, בלו עמו בהכנת משימה משותפת או יציאה לבילוי. תראו איך הדרישות החומריות הולכות ופוחתות.
4. משרתים: מקפיצים, מחזירים, מכינים, מביאים
לא סתם הילדים מעמיסים עלינו בקשות ודרישות, בנוסח: “אמא, את מכינה לי סנדוויץ’?”, “תסיעי אותי לחוג בארבע”, ואפילו “אמא, תביאי לי לשתות, אני רואה סרט” . פשוט אף פעם לא אמרנו להם “לא”, אז מה הפלא שהם בטוחים שהתפקיד שלנו בעולם הוא לשרת אותם?
השינוי: החליטו שאתם הולכים לתקן את התפיסה המעוותת הזו, באמצעות הטלת תפקידים בבית. ברגע שלילד שלכם יהיו כמה דברים שהם באחריותו, הוא יבין שאנחנו זקוקים לו בדיוק כמו שהוא זקוק לנו.
5. צועקים במריבות: "נמאס לי כבר מהדרמות שלך"
כשאנחנו ממש מתרגזים, אפילו אנחנו ההורים עלולים להרים את הקול בזמן מריבה עם המתבגר, ואפילו להגיד דברים שלא באמת התכוונו להגיד. הילד מצדו רק מתחפר בעמדתו עוד יותר, ובטח שאינו פנוי להקשבה.
השינוי: עשו לכם בשנה הקרובה מנהג קבוע: אחת לשבוע שבו יחד, כל בני המשפחה (נוכחות חובה!), לשיחה על הימים שחלפו. בשיחה זו כל אחד ידבר בתורו ויגיד מה היה לו נעים השבוע ומה פחות. מעבר לכך שזהו זמן איכות, המעמד הזה מאפשר לכל אחד מבני המשפחה להציף דבר או שניים שהעיקו עליו במהלך השבוע ולשוחח עליהם. מבחינתנו זהו כמובן גם זמן לחזק את ילדינו ולהתקדם עוד צעד בחינוך שלהם.
6. לא ברורים: מתסכלים את הילד שוב ושוב
השינוי: במקום לפתוח כל פעם מחדש באותה הסאגה, הכינו את ילדכם מראש לקראת מצבים שאתם יודעים שמעוררים בו תסכול וכעס. אם לדוגמה, הקושי הקבוע הוא שהמתבגר לא עוזב את המחשב במשך שעות ארוכות, הגדירו לו ציפיות על ידי כך שתנקבו במספר מסוים של שעות גלישה. בנוסף, כדאי שתכינו אותו בכל פעם מספיק זמן מראש (נגיד, “בעוד חצי שעה מכבים את המחשב”) – כדי לסייע לו להתמודד עם הקושי ועם השינוי.
7. לא מקנים הרגלי שינה: מתישהו הוא כבר ילך לישון
אם אצלכם בבית הילד הולך לישון מתי שמתחשק לו, פשוט כי אין לכם כוח להתעמת איתו, כדאי שתשימו לזה סוף בשנה הקרובה. דעו לכם כי ילד שאינו מקבל את כמות השינה לה הוא זקוק, יהיה עצבני יותר במהלך היום וסף התסכול שלו נמוך יותר. הוא יתקשה להתרכז בלימודים, ומחקרים מצביעים אפילו על קשר בין חוסר שינה לבין הפרעות אכילה. ילד שישן פחות שעות ביום ירצה לאכול יותר – בעיקר דברים מתוקים שיגרמו לו לתחושת ערנות ואנרגיה.
השינוי: הקפידו שילדכם המתבגר ידע לכבות את מסך המחשב או הטלוויזיה בשעה מסוימת וללכת לישון, כדי שיקבל את השינה הנחוצה לו.
8. מהווים מודל שלילי: "לא עכשיו, אני חייב לבדוק מיילים"
אתם גולשים באייפון ללא הפסק, נכנסים לרשתות החברתיות וקוראים חדשות בכל דקה? אל תצפו שהילד שלכם יתנהג אחרת. ילדינו, במיוחד בגיל ההתבגרות, מעצבים את אישיותם בעיקר על ידי התבוננות בסביבה ולמידה ממנה (משפחה, חברים). לנו ההורים יש כמובן חלק חשוב בתהליך זה.
השינוי: הוו דוגמה אישית ראויה, ופשוט היו בעצמכם האנשים שאתם רוצים שהילדים שלכם יגדלו להיות.
הכתבת היא מנתחת התנהגות, מדריכת צוותי חינוך ומנחת הורים בכירה, בעלת "קסם של הורים - הדרכת הורים"
>> הכתבה התפרסמה ב"עשר פלוס"- מגזין אינטרנט שעוסק בגיל ההתבגרות