מאות נשים וגברים הפגינו אמש בתל אביב ומחו נגד מה שכונה "תרבות האונס", המפגינים דרשו, בין השאר, לשים דגש דווקא על חינוך הילדים והגברים כדי שייקחו סוף סוף אחריות על מעשיהם. אבל ברור שכדי שבני הנוער יידעו לקחת אחריות, הם צריכים לדעת על מה. המודעות לנושא חייבת להתחיל בחינוך בבית ושיח פורה עם הילדים על נושאי מיניות ופגיעה מינית. וכשההורים של הנערים שהיו מעורבים על פי החשד באותו אונס קבוצתי שפורסם בשבוע שעבר אומרים, בין השאר, "הוא לא יודע לקיים יחסי מין" או "הוא אמר שהוא לא מעוניין, היא זו שרדפה אחריו", עולות הרבה שאלות בנוגע לסמכות ההורית במקרים אלו. עד כמה ההורים יכולים למנוע מקרים דומים והאם הם בכלל מחנכים את ילדיהם בנושא?
סקר של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית שהתפרסם בסוף השבוע שעבר ונערך בקרב 250 נערים בגילאי 14-18 העלה, כי 73 אחוז מהנערים מודים שאינם היו יודעים כיצד לנהוג לו היו נחשפים לנערה שמקיימת יחסי מין עם הרבה נערים. 20 אחוז אמרו שלא היו עושים דבר אם היו יודעים על מקרה כזה.
מרבית בני הנוער אינם מרבים לשוחח עם הוריהם על מיניות או פגיעה מינית, רק 36 אחוז מבני הנוער מרגישים בנוח לדבר עם הוריהם על אלימות מינית. 46 אחוז מהנערות הודו שהן מכירות באופן אישי נערה בת גילם שעברה פגיעה מינית.כ-86 אחוז מהנערים דיווחו כי הם צופים עם חבריהם בסרטים פורנוגרפיים או גולשים באתרי פורנו.
"הסמכות ההורית נפגעה בגלל חוסר פתיחות בין הורים וילדים"
ש', היא אימא לשני ילדים בני 12 ו-16, בשיחה עם mako היא מעידה על עצמה שהיא אמא מאוד מעורבת ומתעניינת, "אני שואלת את הילדים שלי כל הזמן שאלות על החברים שלהם ומה הם עושים בזמנם הפנוי. לאחרונה הסברתי לבתי בת ה-12 על הסכנות של השימוש בפייסבוק ומתחזים ברשת והיא אומרת שהיא נזהרת ואני מאמינה לה". לדבריה, היא מסיעה את בתה לחברים ולכל אירוע כיתתי ולכן סומכת על בתה שלא תתרועע עם אנשים זרים או תהיה חשופה לסכנות אחרות.
אבל גם היא היא מספרת שטרם ראתה לנכון לדבר עם בתה על מין, בשל גילה הצעיר לטענתה. עם זאת, היא מדגישה שהיא משתדלת להיות ערה לנושאים שבינו לבינה, "אני יודעת שהם משחקים 'אמת או חובה', אבל אני יודעת שמדובר רק בנשיקות, אז אני לא מודאגת".
בתך תרגיש בנוח לדבר איתך על החבר בבוא היום?
"אני מאמינה ומקווה שכן, הכל תלוי בפתיחות שקיימת בבית ואני משתדלת לדבר ולהתעניין כל הזמן, למרות שלפעמים זה יכול לעורר את התוצאה ההפוכה ואני מקווה שזה לא יקרה".
למרות זאת, היא מודה כי לא כולם מתמקדים בחינוך הילדים, "הסמכות ההורית היום נפגעה בגלל חוסר פתיחות בין הורים וילדיהם. הורים עסוקים בעבודה שלהם ואין להם זמן, הם מחכים ל'זמן איכות' עם הילד שלהם. אני לעומת זאת, משתדלת כל נסיעה וכל זמן שאנחנו ביחד לדבר איתם ולשאול, "איך היה בבית הספר? מה עשיתם? עם מי למדתם?", היא מספרת.
"החברה נהייתה יותר מתירנית וההורים שעובדים יותר מרבים לפצות את הילד בקניות מאשר להעיר להם ולחנך אותם", מסבירה ש' את דעתה לגבי הסמכות ההורית שהתקלקלה. "הרדיפה אחר הקריירה והכסף משכיחה לעיתים את הרצון לחנך לערכים ועזרה לזולת", היא מסבירה.
אמא לבת 15: "המסרים ההתנהגותיים יותר חזקים ממילים"
"הורים מגוננים על הילדים שלהם וזה מאוד לא נכון, אני המומה מאיך שההורים מתנהגים בפרשת האונס הזאת ודומות לה ומצדיקים את התנהגות הילד הפוגע. אם הבן שלי היה עושה את זה, הייתי מתביישת במעשה וחושבת כיצד להסביר לו כמה זה לא נכון", אומרת ר', אם לשלושה ילדים.
"היום בני בן 22, אבל אני זוכרת שהייתה לו חברה בפעם הראשונה, דיברתי איתו והסברתי לו שהוא צריך להתייחס אליה בכבוד, כמו שהוא היה רוצה שיתייחסו לאחותו הקטנה". ר' מודה שדווקא עם בתה בת ה-15 היא אינה מרבה לדבר על נושאים של מיניות, "המסרים ההתנהגותיים בבית הם הרבה יותר חזקים ממילים ואני חושבת שאנחנו ההורים משמשים דוגמה. אני שומעת איך היא מדברת ומבינה שהיא מודעת לכך ויודעת שהיא צריכה להתנהג בכבוד ולשמור על עצמה".
לעומת זאת, בכיתה של בתה דווקא מדברים על נושאים של תקיפה מינית ואונס, "אני יודעת שהמורה מדברת על הנושאים הללו, חשוב לתת במה ולהשמיע דעות מנוגדות, גם את אלו שמאשימים את הילדה באונס ולא רק להגיד 'אסור', ככל שהשיח יהיה פתוח, המסר בנושא יעבור".
"האחריות ההורית נפגעה, סדר העדיפויות הוא שונה והיום מערכת היחסים בין אמא לבת השתנתה, היום הרבה אימהות רוצות לחקות את הבנות שלהן ולובשות מכנס סקיני וחולצת בטן, החשיבות של המראה החיצוני היא גדולה", היא טוענת.
הסיבה לפגיעה בסמכות ההורית והרצון לגונן על הילד נובעת לטענתה מהמסרים שמעוברים בטלוויזיה, "תכניות רבות נותנות לגיטימציה לדרוך ולרמוס אחרים. קודם כל אספק את הצרכים שלי מבלי להתחשב במחיר של הפגיעה באחר", היא אומרת. הפתרון לדבריה אינו טמון רק במערכת החינוך, "יש צורך בטיפול מערכתי שאינו מתחיל רק בבית הספר ההורים צריכים לראות מה הילדים שלהם עושים", היא מסבירה. "יש צורך לפתח גם סדנאות להורים ולהפוך אותם להיות הורה סמכותי וערני שמציב גבולות לילד ולא מפחד", היא אומרת.
נערה בת 17: "לא הייתי משתפת את ההורים בפגיעה מינית"
נ'' בת 17 אומרת ל-mako שהיא אינה מכירה בנות שחוו פגיעה מינית אך מודה בכנות, כי במידה והייתה צריכה לשתף את הוריה בחוויה טראומתית שכזו לא הייתה עושה זאת, "הייתי מספרת לאחיות שלי והן היו מספרות להורים". היא אינה יודעת להסביר מדוע הייתה מסתירה מהוריה למרות יחסה הקרוב איתם אך מדגישה כי לא הייתה מספרת להם זאת באופן אישי, "לא הייתי מרגישה בנוח אבל אני בטוחה שהמידע היה מגיע אליהם מהר", היא מציינת.
פאני, מחנכת כתה ו' בצפון הארץ מספרת כי בבית ספרה ישנם שיעורים בחינוך מיני, "אני לא מוותרת על דיבור בנושאים האלה כבר מגיל צעיר בכתות ה'-ו', התלמידים צריכים לקבל את המידע הזה", היא מדגישה. "חייבת להיות הדרכה בבתי הספר באותה מידה ששיעורי חשבון ואנגלית הם שיעורי חובה".
למרות זאת, היא אכן מטילה את אחריות החינוך על ההורים ואומרת כי הם צריכים להיות ערניים, "הורה לא יכול להגן על בנו במידה ותקף מינית, זה נובע מהראייה החברתית של "האני הוא החשוב ולא מעניין אותי מהאחר, זה נובע מחוסר רגישות ואגואיזם, כל אחד שקוע בעצמו", היא מוסיפה.
"הסמכות ההורית ירדה בגלל ששמים את הילד במרכז"
"הסמכות ההורית ירדה עם השנים היות ושמים את הילד במרכז, יש חשש לפגוע בילד ולפעמים הילדים מקבלים תפקיד מרכזי יותר מההורים", מסבירה ד"ר מיכל אופיר ויזל, פסיכולוגית קלינית במרכז ד"ר טל את השינוי בתפיסת החינוך בשנים האחרונות.
"ההורים צריכים לזכור שהם לא החברים של הילדים ותפקידם הוא להציב גבולות ולחנך את הילד", היא אומרת. "הם עושים זאת על מנת להטיב עם הילד, ישנם הורים שעובדים שעות רבות ולכן כשהם מגיעים הם מעדיפים להשקיע ב'זמן איכות' עם הילד", היא מדגישה.
לטענתה, ברגע שמתעוררות בעיות עם הילד, ההורה מחליט להציב גבולות, "ילדים חשופים למגוון נושאים ומכאן עולה החשיבות של ההורים לשוחח עם ילדיהם", היא מציינת. "צריכים ללמד את הילד מה מותר ומה אסור ולחנך אותו לפתיחות ושיתוף, ילד שמשתף את ההורים מגיל צעיר ישתף אותם גם בגיל 17 וההורים צריכים להקדיש יותר זמן לכך, זו אחריות משותפת של ההורים והילדים", היא מסכמת.
"הורים לא רוצים להתעסק בנושא של פגיעות מיניות, הם מפחדים"
כיצד הגענו למצב בו ההורים מגוננים על בנם שפגע מינית במקום לחנך אותם לא להתנהג כך? "זה מטריד, אם ילד בן 15 מקיים באופן קבוע יחסי מין בשירותים והאבא לא מבין מה לא בסדר, אנחנו בבעיה", היא מזהירה. "אני מבינה שהאינסטינקט הראשוני של ההורים הוא להגן על בנם גם אם עשה פשע נוראי אך אני מצפה מהורים שיראו את כל התמונה ויבינו שהילד לא בסדר ויפנו לעזרה", היא מדגישה.
"הורים צריכים להתעורר לא רק עבריינים ופושעים מתנהגים כך אלא לפעמים גם ילדים נורמטיביים עושים עברות מין. הציבור לא מבין את החוק מה זו הטרדה מינית ומה זה אונס ולכן גם ההורים לא תמיד יודעים כיצד לחנך את ילדיהם".
מיכאלי מציירת תמונת מצב קשה וטוענת כי מדובר ב"מגפה". "אני מתכוונת לזה באופן נואש", היא מודה. "בשנת 2012 היו לנו 40,000 פניות והשנה אנחנו לא עומדים בעומס. אנחנו שומעות על פגיעות מיניות בכל מקום, בכל מגזר ובכל גיל", היא מדגישה.
בימים אלה מתקיים מבצע התרמה למרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ברשת סופר פארם, ניתן לרכוש מארזי ברכה ב 10 שח בכל סניפי הרשת תרומה למרכזי הסיוע. קווי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית: לנשים 1202 לגברים 1203