״בין גיל 3 ל-6 מפתחים ילדים את הגישה שלהם כלפי קבוצות חברתיות שונות״, מצטטת רודריגז מקרובי ממחקרה של דברה א. ביירן. ״אלה גם הגילאים בהם יתחילו הילדים לזהות אפליה. בין גיל 6-10 הם כבר יתחילו להשתמש בה ולהפלות אחרים. הדעות שלהם מתבססות בעיקר על דעותיהם של המבוגרים בהם הם בוטחים. עד גיל שבע יש למבוגרים הכי הרבה השפעה על ילדיהם, ומגיל עשר יתחילו הילדים להסתמך יותר על הנסיון האישי שלהם. הבן שלי הראה לי לאחרונה משפחה של דובים שיצר: אבא דוב, אמא דובה ושני דובים קטנים. שאלתי אם יוכלו להיות לדובי הקטן שני אבות דובים, והוא השיב נחרצות שלא. 'רק אמא ואבא'. כשהבנתי שהתחמקתי מהנושא הזה עם שני בניי הצעירים, פניתי לעזרה מקצועית ושאלתי את דיינה רודולף, מומחית להורות להט״בית, מה אמא סטרייטית כמוני צריכה לעשות כדי להבטיח שילדיי יבינו שמשפחות מגיעות בכל הצורות והמינים. את העצות של דיינה, יחד עם עצות נוספות שקיבצתי ממאמרים מקצועיים שונים אני שמחה לחלוק עכשיו״.
בין הדברים הרבים שלמדה רודריגז מקרובי, אותם היא פורטת במאמר ארוך ששותף לא מעט ברשת, ניתן למנות כמה:
התאימו את השיחה לגיל הילד. ״נושא ההורות הגאה מביך גם הורים בעלי כוונות טובות. חלקם לא מבינים שאין צורך להסביר לילד שום דבר על מין כדי לדבר על משפחות מגוונות.
השתמשו בצעצועים. ״ילדים מבינים את העולם דרך משחק. כדאי שהצעצועים שקונים להם ישקפו ייצוג מגוון של העולם. אם קונים בית בובות, כדאי לקנות עוד בובות כדי שתוכלו ליצור עם הילד משפחה של שני אבות או שתי אמהות. משחק יוצר אמפתיה והוא כלי חשוב לכישורים הסוציאליים של הילד״.
>> שונות בקושי: שתי אחיות, האחת מאומצת מאתיופיה, השנייה ביולוגית מארה"ב