אף הורה לא אוהב לראות את הילד שלו סובל מהצקות או ריבים מתמשכים בבית הספר. אבל מאמר שהתפרסם לאחרונה ב"ניו יורק טיימס" מציע להורים המודאגים נקודות חדשות למחשבה: מספר מחקרים שנעשו לאחרונה מעלים את האפשרות שדווקא יחסים עוינים מחזקים את ההתפתחות החברתית והרגשית של הילד. עם זאת, לא נכללים תחת ההשערה הזו יחסי שנאה והתעללות קיצוניים, שמשאירים אצל ילדים צלקות ובמקרים קשים אף מובילים לפגיעה עצמית.
הפסיכולוגית מריסה אבקסיס, שהתראיינה לכתבה, הסבירה שכשם שיחסי חברות מספקים קרקע להתפתחות של הילד, כך גם מערכות יחסים שליליות: "יש לצפות ששני הסוגים של מערכות היחסים, שונים ככל שיהיו, יציגו הזדמנויות לצמיחה".
למרות שמחקרים מראים שיחסים עוינים בין ילדים הם בהחלט תופעה נרחבת, רוב הילדים שאינם סובלים מדחייה מוחלטת, מתפקדים בצורה נורמלית ומסתדרים גם בחיים הבוגרים. הפסיכולוג נואל א. קארד, שערך סקירה מקיפה של מחקרים בנושא, אמר שלמעט מקרים של דחייה חברתית, ההשפעה השלילית של יחסי יריבות בין ילדים על יכולת ההסתגלות שלהם, היא קטנה.
הכל תלוי בתגובה
בניסוי שערכה קבוצת פסיכולוגים מאוניברסיטת קליפורניה, מורים ותלמידים התבקשו לדרג את הכישורים החברתיים של תלמידים אחרים שסבלו מגילויי עוינות והחליטו להתמודד. הניסוי מצא שבנות שהגיבו לעוינות זכו לפופולריות גדולה ואפילו להערצה. לעומת זאת, בנים שהגיבו לעוינות זכו להערכה גבוהה מצד המורים.
מליסה וויטקו, הפסיכולוגית שהובילה את המחקר, אמרה שברגע שאתה מודע לכך שחבריך אינם מסמפטים אותך, יש בידיך שתי אופציות - להוריד ראש או להתמודד. "אתה יכול להשתדל להיות נחמד בצורה יוצאת דופן. זה עשוי לעבוד אבל גם עלול להסתיים באכזבה".
לדבריה, יתכן שדווקא תגובת נגד להתגרות עשויה להיות יעילה, משום שאנשים מצפים לסוג של סימטריה ביחסים ולאיזון בין התוקפנות שהם מפגינים ליחס שהם מקבלים בחזרה. לטענת המחקר, התמודדות מול גורם עוין עשויה לשפר את תהליך בניית הזהות העצמית של הילד. בנוסף, התמודדות עם מערכת יחסים כזו עשויה לספק לילד הכנה ראויה למערכות יחסים עתידיות, ולמנוע ממנו להיכנס למערכות יחסים שליליות.
גם ד"ר ארז מילר, פסיכולוג חינוכי מומחה, סבור שהתמודדות מול גורם חברתי כזה עשויה לספק מנוף התפתחותי לילד: "לפעמים הצורך להתמודד ולהסתדר עם מציאות מסוימת גורם לילד לסגל כישורים חברתיים שהוא לא היה רוכש אחרת. כמובן שהיה נחמד אם היינו יכולים לספק לילדים שלנו סביבה חמימה ותומכת שתקיף אותם רק באהבה, אבל זו לא המציאות. השאלה היא כיצד ילד מתמודד עם המציאות הזו - האם היא עוזרת לו לעלות מעל סף התסכול, לפתור סכסוכים בדרכי שלום ולהסתדר גם עם מישהו שלא ממש אוהב אותו".
כל ילד מסוגל לעשות את זה?
"זה תלוי מאוד בגיל של הילד וכמובן באישיות שלו. לילדים צעירים בגילאי גן זו תהיה משימה קשה מאוד, אבל בכיתות ה' או ו' ובחטיבת ביניים, מרבית הילדים יוכלו, בעזרת תיווך מתאים, להתמודד עם מצבים כאלה, כל עוד הם לא קיצוניים. המטרה היא לא להפוך לחברים הכי טובים של הילדים התוקפניים, אלא להתמודד עם עצם קיומם. תפקידם של ההורים, של המורים ואנשי המקצוע הוא לא להגיד לילד 'זה מה יש, תסתדר עם המצב', אלא לסייע לו לראות מה הוא יכול לעשות בפועל כדי להסתדר עם אותם ילדים".
>> איך מחברים בין הכלב הותיק לתינוק החדש?
איך מתמודדים עם ביישנות מינית?
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד:
שלחו את המילה "מבזק" למספר 5000 ותתחילו להתעדכן