משרד החינוך הורה לסגור עשרות כיתות לימוד בבתי ספר הציבוריים, בעיקר ביישובים מבוססים וברשויות מקומיות גדולות, והנחה את הרשויות המקומיות להיצמד לתקן שקבע - עד 40 תלמידים בכיתה. ההנחיה תיושם עד לתחילת שנת הלימודים הבאה. כיתות הלימוד בישראל הן הצפופות בעולם המערבי, וצפופות אף יותר מבכמה מדינות מתפתחות, והחלטת המשרד צפויה לדרדר את המצב עוד יותר. ההחלטה צפויה לפגוע בעיקר בבתי הספר ביישובים מבוססים וברשויות מקומיות גדולות, שבהם פועלות כיתות המתוקצבות על ידי הרשות המקומית, ולא על ידי משרד החינוך. כמו כן, המשרד הנחה שלא לאשר פתיחת כיתות כאלה בעתיד.
לפי עמדת המשרד, הכיתות הפועלות מעבר לתקן שהציב עלולות לפגוע בתנאי ההעסקה של המורים בהן, שמועסקים באופן פרטי ולא תחת ההסכמים הקיבוציים, ובעקרון השוויוניות במערכת.
כיום, על פי תקן המשרד, יש לפתוח כיתת לימוד נוספת רק אם מספר התלמידים בכיתות הקיימות הוא יותר מ–40. עם זאת, כמה רשויות מקומיות מבוססות מתקצבות כיתות נוספות, בעיקר בשכבות הגיל הצעירות בכיתות א'–ב', כדי להפחית את הצפיפות, לעתים תוך השתתפות כספית מצד ההורים. לכן, להוראה החדשה אין משמעות תקציבית על משרד החינוך.
ההוראה החדשה אמורה להשוות את תנאי הלימוד בבתי הספר בכל הארץ לצפיפות המירבית האפשרית. על פי הערכות במערכת החינוך, למעשה מדובר בסגירה של עשרות מתוך אלפי כיתות, הפועלות בעיקר באזור המרכז ובערים הגדולות, הסובלות במיוחד מצפיפות בכיתות הלימוד.
עם זאת, כיתות אלה נפתחו גם במועצות מקומיות קטנות ומבוססות במיוחד. בעבר נהגו מחוזות משרד החינוך לאשר פתיחת כיתות מעבר לתקן, אך בעקבות ההוראה החדשה - האישורים יבוטלו.
לפני כחודשיים העבירה מנכ"לית משרד החינוך, מיכל כהן, הוראה בנושא ובה נכתב "חל איסור לפתוח כיתות נוספות מעבר לתקן שקבע משרד החינוך לפי הנחיות המשרד (40 תלמידים בכיתה, ל"ד). לאור האמור, אבקשכם להבהיר ולהנחות את בתי הספר כי לא תאושר חריגה מעבר לתקן, וככל שבית הספר חורג מהתקן בשנת הלימודים הנוכחית יתאים עצמו לתקן לכל המאוחר עד לתחילת שנת הלימודים תשע"ו לפי ההנחיות של משרד החינוך".
כיתות קטנות - פגיעה בתנאי ההעסקה של המורים
ההנחיה החדשה ניתנה בעקבות עתירה שהגישה עיריית הוד השרון נגד משרד החינוך ושר החינוך, שי פירון. העירייה טענה כי המשרד סירב לאשר לה לפתוח כיתות א' נוספות מעבר לתקן. פסק הדין, שניתן במארס על ידי הרכב שופטים בראשות נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, תמך בעמדת משרד החינוך: "לא מצאנו כי יש מקום לאפשר לעותרת לממן מתקציבה פתיחה של כיתות א' נוספות ובדרך זו להקטין את מספר התלמידים בכיתות בתחומה. שוכנענו כי מהלך כזה עלול להביא לתקלות מתקלות שונות נוכח העובדה שהמורים מועסקים על ידי משרד החינוך".
בעתירה הציגה העירייה נתונים שלפיהם הצפיפות בבתי הספר הממלכתיים גבוהה, לעומת צפיפות נמוכה יותר בבתי הספר הפרטייים ואף מזו שבבתי הספר החרדיים.
במשרד החינוך טענו מנגד כי לא ניתן לפתוח כיתות מעבר לתקן שקבע, כדי לא לפגוע בתנאי העסקת המורים. משרד החינוך הוא המעסיק של המורים בבתי הספר, אך מכיוון שאינו מתקצב כיתות מעבר לתקן, בכל פעם שרשות מקומית פותחת כיתה כזאת היא נאלצת להעסיק בעצמה את המורים בכיתה. המשרד טען כי זו הפרה של הסכמי העבודה בין המדינה למורים, וייתכן כי המהלך פוגע בתנאי העסקת המורים ויקשה על הפיקוח בכיתות הלימוד.
על פי משרד החינוך, מדובר בכיתות שאינן תקניות. בנוסף, לרשויות מקומיות אסור להשתמש בתשלומי ההורים כדי להקטין את כיתות הלימוד, אך בחלק מהמקרים הן עושות זאת.
"מדיניות משרד החינוך, אשר נובעת כביכול מתוך השאיפה לשוויון, תפגע בכלל התלמידים - הן של הרשויות החזקות והן של הרשויות החלשות", אומרת אודליה גוטל מאלפי מנשה, שבנה יעלה בשנה הקרובה לכיתה א' בת 36 תלמידים. “איך שלא מסתכלים על זה, הנפגעים הישירים הם הילדים, שנאלצים ללמוד בכיתות צפופות של 35 תלמידים ואף יותר. הקברניטים שמנווטים את מערכת החינוך חייבים להנהיג תקצוב דיפרנציאלי במטרה להפחית באופן גורף את מספר התלמידים בכיתות. תקצוב שייתן יותר למי שאין ביכולתם לממן תנאי לימוד ראויים במקום לאלה שיכולים לשלם בעצמם".
לדבריה, "הפער באיכות הלימוד בין האוכלוסיות החזקות למוחלשות מונצח בצורה משמעותית אפילו יותר, מכיוון שהורים בעלי יכולת כלכלית יממנו לילדים שיעורים פרטיים, ואלה שאין להם ייאלצו להסתפק ב'למידה המשמעותית' שהם מקבלים במסגרת צפופה בבתי הספר".
1.22 מ"ר לתלמיד
על פי ה–OECD, הכיתות בבתי הספר הציבוריים בישראל צפופות יותר מאלה שבאינדונזיה, בטורקיה ובדרום קוריאה. רק בצ'ילה ובסין הכיתות צפופות יותר מבישראל. על פי נתוני משרד החינוך ל–2013, הציבור שסובל מצפיפות גבוהה במיוחד בכיתות הוא התלמידים בבתי הספר היהודיים ממלכתיים - זרם הלימוד המרכזי בישראל.
נתוני המשרד מראים כי מספר התלמידים הממוצע בכיתות בבתי ספר אלה הוא 37. לעומת זאת, בזרם הממלכתי־דתי לומדים 32.6 תלמידים בממוצע בכיתה. בבתי הספר הממלכתיים הערביים לומדים בממוצע 30.7 תלמידים בכיתה, אך בסך הכל בכל בתי הספר הערביים, כולל הפרטיים, לומדים 37.5 תלמידים בכיתה. בבתי הספר החרדיים לומדים בממוצע בין 33.4 תלמידים ברשתות החינוך הפרטיות, ל–24.4 תלמידים בכיתה במוסדות הפטור הפרטיים, שמתוקצבים באופן חלקי על ידי משרד החינוך.
תקני משרד החינוך קובעים עוד כי גודלה של כיתה בבית ספר הוא 49 מ"ר (1.22 מ"ר לתלמיד, על פי תקן של 40 תלמידים), ו-53 מ"ר בכיתות שנבנו לאחר 2008 (1.32 מ"ר לתלמיד).
למשרד החינוך יש תוכנית אב להקטנת הכיתות ליעד של 32 תלמידים בכיתה, שהוצב על ידי הממשלה ב–2008 ולא הושג עד כה. בינתיים התוכנית יושמה רק בכיתות ג', ז', ט, ו–י'. גם אם המדינה תצליח להגיע ליעד, הכיתות יישארו מהצפופות במדינות OECD.
הכתבה פורסמה באתר TheMarker
כתבות נוספות באתר:
