רבקה בויד רצתה לקחת את בתה בת ה-12 לסרט "סינדרלה". זה היה מיד לאחר שבעלה של בויד איבד את עבודתו, ובויד ידעה שזה הסרט האחרון שיוכלו ללכת אליו בתקופה הקרובה. היא קיוותה להעביר עם בתה ערב שישי שקט ונחמד, אבל שתי הילדות שהתיישבו בדיוק מאחוריהן לא אפשרו להן חוויה כזאת. המתבגרות, שהלכו עם אחיהן לקולנוע, התחילו להפריע מרגע שהתיישבו. ״הן התחילו לצחקק, דיברו מאוד חזק ובעטו לנו בכסאות״, מספרת בויד. ״הסתובבתי וביקשתי מהן שיפסיקו, אמרתי להן ששילמנו כרטיס בדיוק כמותן, אבל הן רק צחקקו והמשיכו בשלהן. לאחר הסרט ניגשתי אליהן מחוץ לאולם ואמרתי להן שהן מוכרחות להבין שההתנהגות שלהן משפיעה על אחרים ושהן לעולם לא יכולות לדעת מה עובר האדם שלידן״. בויד סיפרה לבנות על פיטורי בעלה, ושהן הרסו לה את הסרט האחרון עם בתה. היא לא האשימה את ההורים של הבנות. ״ילדים זה ילדים״, היא אומרת. ״הן לא ילדות רעות, רק עשו בחירות לא טובות״.
מי שכן לקחה את העניין קשה הייתה אמא של הבנות, ששמעה את הסיפור מהן ומאחיהן כשחזרו הביתה. האם, קישה סמית ווד, כתבה עוד באותו הלילה את הפוסט, לאחר שהסיפור לא הניח לה. ״זה סיכוי קלוש, אבל אני מחפשת אישה שהייתה בקולנוע טנהיל פרמייר הערב בסרט סינדרלה בשעה שבע״, כתבה. ״אם את האישה המדוברת, בבקשה כתבי לי הודעה. אני יכולה להבטיח לך שהילדות האלה ייענשו בהתאם. ההתנהגות החצופה, חסרת הכבוד והאיומה הזאת בלתי מקובלת עלי, והן חייבות לך התנצלות. בעלי ואני גרמנו להן לכתוב לך מכתבי התנצלות הערב ואנחנו רוצים לשלם לך על כרטיס לסרט נוסף וחטיפים, מכספי דמי הכיס שלהן. אנא שלחי לי הודעה אם זו את. אני מתנצלת מעומק הלב על חוסר הכבוד שלהן".
כאמור, הציבור שיתף את הפוסט בשמחה, והוא שותף מעל חמישים אלף פעם וקיבל כמעט עשרת אלפים תגובות ו-250 אלף לייקים. התגובות היו מקסימות ותומכות באם המחפשת לעשות צדק ולחנך את בנותיה. ״היא אמא טובה באמת", כתבה משתמשת אחת. ״זו הורות טובה להיות מסוגל להודות בכך שהילדים שלך עשו משהו רע, ולעשות משהו בעניין. הורים שמחפשים תירוצים לילדים שלהם הורסים את החברה״; ״העולם הזה זקוק לעוד אמהות כאלה", הצטרפה אם אחרת למקהלה התומכת. ״אם כל ההורים היו נוהגים ככה העולם שלנו היה טוב יותר".
הפוסט הגיע לבסוף גם לבויד. ״הפוסט של קישה מאוד נגע ללבי, שמחתי שהיא לא נפגעה מכך שניגשתי אל הבנות והתעמתתי איתן. המכתב האדיב שלה העלה דמעות בעיני״. בויד מיד כתבה לווד הודעה, והשתיים התחברו. ״הודיתי לה על כך שחינכה את בנותיי בהיעדרי ושמה אותן במקומן״, ווד מספרת. ״רוב הזמן אנשים לא נוהגים להגיד דברים כאלה לילדים זרים. אני מאמינה שצריך כפר כדי לגדל ילד, ושהקהילה צריכה לדעת שיש פה הורים שמאמינים בעולם הישן.״ בינתיים בנותיה של ווד הן אלה שספגו את רוב האש. ״הן מתביישות״, מספרת ווד. ״הן מרגישות מושפלות, אבל זה בסדר. אמרתי להן: יודעות מה, את זה אתן בטוח לא תעשו שוב".