מבצע "צוק איתן", שהחל בתחילת החופש הגדול, הזכיר לכולנו עד כמה הרשתות החברתיות משמעותיות בחיינו, אבל גם הפך למבצע הראשון שיצר קבוצות תמיכה קטנות באפליקציית הווטסאפ של כל ילד או בן נוער בישראל (לפחות כל ילד שהוריו קנו לו סמארטפון שכזה). בכל מקלט אזורי תוכלו למצוא ילד, ילדה, נערה או נערה מתקתקים על מקלדת הסמארטפון שלהם במרץ - מרגיעים את החברים, מצחיקים אותם או מספרים להם את אשר על ליבם.
>> לעמוד פייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?
אדם ליבל, תלמיד כיתה י' בן 15 מנתניה הקים גם הוא קבוצה כזאת. "ביום הראשון למבצע, כשכל התקשורת החלה לסקר את מה שקורה, ראיתי שהחברים שלי לכיתה התחילו להילחץ מאוד", הוא אומר. "אנחנו אמנם די רחוקים מהדרום, אבל כמעט וחווינו על בשרינו מטח קאסמים בעמוד ענן, וגם עכשיו היו אצלנו כמה אזעקות. החלום שלי הוא להיות עיתונאי, ובגלל זה, כשראיתי שהמצב מתחיל להתפתח, החלטתי לפתוח את הקבוצה ולסקר בשביל החברים מהכיתה את מה שקורה. מצד אחד לעדכן אחד את השני מה קורה, ומצד שני לתת להם הזדמנות להיפתח ולדבר על המצב. במקום לכתוב 'אמאל'ה אזעקה', כתבתי למשל 'יש אזעקה בגוש דן כרגע. אל תילחצו. אם אתם רואים שזה מגיע גם לאזור השרון פשוט תכנסו למרחבים המוגנים'. חוץ מזה, כשחברים מהכיתה נוסעים למרכז או לאזור הדרום, אנחנו שומרים אחד על השני. אנחנו מבקשים מהם לעדכן אותנו מה קורה ואומרים להם שאנחנו פה אם הם צריכים משהו".
עוד כתבות בערוץ בית ומשפחה:
- החופש הגדול: 10 טריקים שיעסיקו את הילדים
- מקסים: בן הארבע מנחם את הילדה ביום הראשון בגן
- האם זה האבא הגרוע או הטוב של השנה?
ליבל מסביר שבעצם כולם מרוויחים מהקבוצה – גם החברים וגם הוא באופן אישי. "זה נותן לי סוג של במה ראשונה כעיתונאי להעביר מסרים שהם כמה שיותר נכונים וכמה שיותר מרגיעים", הוא מסביר. "כשאני מסתכל ביום שישי בערב על הדיווחים של דני קושמרו בערוץ 2, אני אומר לעצמי שלמרות ההבדל הגדול בקנה המידה, גם אני עושה את זה מול חברים שלי בכיתה. הם אשכרה סומכים על הדברים שאני מדווח ואומרים לי 'תודה, הרגעת אותי', וזה עושה לי הרגשה ממש טובה. מעבר לזה, זה גם מאפשר סוג של מפלט והזדמנות להיות ביחד גם בחופש הגדול, במקום לשבת לבד בפאניקה מול הטלוויזיה בבית".
"מחזקים אחד את השני"
גם לילדים בדרום, אשר ניתן לומר כי הם חווים את המתח בימים האחרונים יותר מילדי המרכז, יש קבוצה כזו. אחת מהן נקראת בשם שמסמל את הדבר שהם מייחלים לו: הפסקת אש. "הקבוצה שלנו נפתחה שלשום, כשהתחילו לדבר על האפשרות של הפסקת אש", אומרת קורל מלמד, בת 11 וחצי מבאר שבע, עולה לכיתה ז'. "מאז אנחנו מחזקים אחד את השני, מקווים ביחד שתגיע כבר הפסקת אש ונותנים אחד לשני כוח ותקווה ש'מחר תהיה הפסקת אש'. אני מרגישה שהקבוצה ממש מחזקת אותי. כרגע, הקבוצה שינתה את השם ל'אין הפסקת אש'. מחר שתי חברות מאוד טובות שלי אמורות לחגוג יום הולדת. הן מאוד רוצות לחגוג, אבל מפחדות בגלל המצב. אנחנו מקווים ביחד שזה ייגמר כי זה החופש הגדול וכדי שהן יוכלו לחגוג יום הולדת".
קבוצת ווטסאפ נוספת מוודאת שכולם מגיעים למרחב מוגן כמו שצריך, אבל גם עוזרת לחברים בה לבדר אחד את השני בדרך טרנדית. "לקבוצה קוראים 'סלפי באזעקה' וחברים בה בערך 20-25 ילדים מהשכבה", מספר מקים הקבוצה אוהד אייזיק, תושב תל אביב שעולה לכיתה ט'. "כשיש אזעקה, מיד כשמגיעים לממ"ד, כולם מצלמים סלפי ושולחים. הרעיון הוא לעודד ולהצחיק אחד את השני ובעיקר להעביר את הזמן בממ"ד בכיף ובצחוקים".