תלמידי י"ב מציינים עוד מעט שנה עם סגרים חוזרים ונשנים, עם שיטות לימוד מתחלפות ועם פערים שהולכים וגדלים. עכשיו רבים מהם מבקשים: "תפסיקו לבזבז את זממנו ואת המשאבים שלנו, אין טעם בלחזור ללמוד בפברואר במקרה הטוב ולסיים את הלימודים עוד כחודשיים. רק תנו לנו לעשות בגרויות כמו שצריך".
ליר בוטי מרחובות מאוכזבת ומתוסכלת ממערכת החינוך, אף שהיא פעילה מאוד חברתית. לדבריה, קשה להתמודד עם צורות שמשתנות בהתאם להנחיות. "המעבר בין מקוון לפיזי הוא קשה. זה מצריך מין סוויץ' כזה במוח גם אצל המורים וגם אצל התלמידים. במצב שנוצר אין פתרון אחד שהוא בהכרח מתאים לכולם אבל מה שכן משותף לכל תלמידי שכבת י"ב הוא הצורך למזער נזקים כדי שלא נצטרך לשלם את המחיר מאוחר יותר. בעיני הלמידה בבית ספר היא קריטית למקצועות מסוימים אבל במקצועות אחרים היא ממש מיותרת. אחרי הכול יש לנו בגרות וזה המאני טיים שלנו כרגע כי לא תמיד יש הזדמנות שנייה. לא לכל אחד יש את היכולת ללמוד לבד והרבה תלמידים נופלים בין הכיסאות".
דניאל נעים מירושלים מתנגדת לחזרה אל בית הספר דווקא מסיבות בריאותיות. "בבתי הספר יש תחלואה הכי גדולה וגם קפסולות לא באמת עוזרות כי עדיין יש הדבקה. אף פעם אי אפשר לדעת מה רמת האכיפה והשמירה מצד המורים וגם התלמידים ואי אפשר לסמוך על זה ב-100 אחוזים.
"אני גם לא נתתי לזום צאנס כמו הרבה נערים ואמרתי שזאת שיטה גרועה ושאי אפשר ללמוד ככה אבל אם באמת רוצים מצליחים. ובאמת הוצאתי ציונים גבוהים".
נעים מציינת שתמיד תהיה קבוצת תלמידים שיקבלו אישור ללמוד מרחוק בגלל מצבי סיכון בריאותיים, כך שעדיף שכל התלמידים ילמדו מהבית, והסיכונים יופחתו. בניגוד לבוטי, היא מאמינה שכולם מסוגלים לאמץ את הלמידה העצמאית. "כל אחד יכול לסגל לעצמו למידה עצמאית ויעילה למרות הקושי והרצון לחזור ללמידה פרונטלית אך לא בכל מחיר, המטרה היא שכולנו נהיה בריאים. הדעה הגורפת היא לחזור רק לבגרויות ולא מתוך עצלנות אלא מתוך ההבנה שהמצב לא מאפשר זאת".
"אני מקווה שתהייה גמישות בתאריכים כדי שאחרי 12 שנים נצא עם בגרות ולא נצטרך לחזור ולהשלים אחרי הצבא. המורים מנסים לעזור, אבל עכשיו תור מערכת החינוך לשחרר אותנו ולעזור לנו לסיים הכול"
אוהד גורן מרחובות מודאג דווקא מהפן החברתי שנעלם כמעט לגמרי. "במקביל תנועות הנוער לדוגמא סגורות כבר כמעט שנה ולא יצאו טיולים ממרץ 2020. אני חושב שחשוב להחזיר אותנו לבית הספר אבל לעשות את זה בהגיון, למשל מה שקשה ללמוד בזום במיוחד למקצועות הראליים והמוגברים של כולם. אני מצפה שידאגו לנו ולא יחזירו אותנו סתם כדי לעשות וי. אני מקווה שביחד עם הקלות, הבגרויות המשמעותיות שלנו לא יפגעו. במקביל שיקצצו בהערכות החלופיות ויהפכו בגרויות הומאניות חובה לפנימיות. אני מקווה שתהייה גמישות בתאריכים כדי שאחרי 12 שנים נצא עם בגרות ולא נצטרך לחזור ולהשלים אחרי הצבא. המורים מנסים לעזור כמה שאפשר, אבל עכשיו תור מערכת החינוך לשחרר אותנו ולעזור לנו לסיים הכול".
הדס, מורה בתיכון במרכז הארץ אומרת שלפי דעתה לתלמידים שיודעים ללמוד עצמאית באמת יכול להתאים להגיע רק לבגרויות. "יש בזה היגיון. בכיתה י"ב רוב המורים כבר מכירים את התלמידים ויודעים מי יודע ללמוד עצמאית ומי לא. אפשר למצוא איזושהי דרך אמצע כמו מעקב של שעה בשבוע אחרי התלמידים. אפשר לתת להם הרבה עצמאות וצריך להיות יצירתיים איך לעשות את זה בצורה מבוקרת. למשל, בבגרות באזרחות, כל שבוע לשלוח להם סיכומים של פרק נוסף, לבחון שהם באמת למדו כמו שצריך את הפרקים הקודמים, ולשחרר אותם. מצד שני, בתור מישהי שבנוסף למורה בתיכון עושה המון שיעורים פרטיים צריך לבדוק אם תלמידים אומרים זאת כי מאוד קשה להם בלי יחס אישי ובלי מסגרת, ובסוף ההורים משלמים בגלל הקורונה מחיר כלכלי נוסף גם לשיעורים פרטיים רבים".