זה קורה לרוב בילד הראשון, וזה מתחיל כבר עם הלידה: ראית את החיוך הזה? הילד מחונן! איך היא מחזיקה את הראש! היא כל כך מתקדמת לגילה! נראה שמרגע ההזנקה, ההורים של היום ממהרים לצאת למירוץ הישגי בו הם מביטים מהצד ומעודדים את ילדיהם להתקדם מהר יותר ויותר. מחקר חדש מצא שהציפיות של ההורים לא ממש קשורות למציאות, ושכדאי לעצור רגע ולהתאפס.
המחקר, של חברה בשם ׳אפס עד שלוש׳, שסקר אלפי הורים ברחבי ארצות הברית במשך שנתיים, מצא שלהורים יש ציפיות לא ריאליסטיות כלפי הילדים ויכולותיהם ההתפתחותיות. "ציפיות תואמות מציאות בעבור הילד הן קריטיות כדי שתהיה בין ההורים לילדים מערכת יחסים בריאה עם מינימום סטרס", מסביר החוקר מת׳יו מלמד. "למשל, אם ההורה חושב שילדות בעל שליטה עצמית גדולה יותר מכפי שהוא מסוגל במציאות, זה יכול להוביל לתסכול מצד ההורה, ולנזיפות, במקרה בו צריך תגובה מעודדת ותומכת".
המחקר מצא אשליות שונות מצד ההורים. למשל:
56 אחוז מההורים מאמינים שלילדים יש יכולת לדחות סיפוקים לפני גיל שלוש.
43 אחוזים מההורים מאמינים שיש להם את היכולת הזו עוד לפני גיל שנתיים.
24 אחוזים מההורים חושבים שלילדים בני פחות משנה יש יכולת לשלוט ברגשותיהם.
42 אחוזים מההורים מאמינים שיש להם את היכולת הזו לפני גיל שנתיים.
ומה במציאות? איפוק ושליטה עצמית מתפתחים רק בין גיל שלוש וחצי לארבע, ורק אחרי כמה שנים היכולת הופכת לקבועה יחסית. שליטה רגשית מתפתחת גם היא סביב אותם גילאים. "השנים הראשונות הן המלמדות ביותר, וזה לא זמן לענישה", אומר מלמד. "כשלהורים יש ציפיות ריאליסטיות מיכולות הילדים, הם יכולים ללמד אותו ולהדריך אותו באופן רגיש ואפקטיבי. כשהציפיות מופרכות זה מצע לתסכול ומתח ובסיס לא טוב להורות".
>> החופשה הנפלאה והנוראית שלי: למה כדאי לכם לנסוע עם הילדים?