חנונים יקרים, תקשיבו טוב. בפעם הבאה שהבריון של הכיתה יתקרב אליכם עם האגרוף מונף, תביטו לו עמוק לתוך העיניים המרושעות, ותגידו: "אז אתה מתגעגע לאבא, חמודי?". סביר שהאגרוף בכל זאת ימצא את דרכו אליכם, אבל תדעו שהפעם גם אתם השבתם מכה לנקודת התורפה הבריונית.
להכניס "זמן אבא" קבוע ביום
על פי מחקר שנערך באוניברסיטת ונדרבילט שבטנאסי, ארה"ב, לילדים יש סיכוי גבוה יותר להפוך לבריונים אם הם מרגישים שאינם מתראים מספיק עם אביהם או שאינם מקבלים ממנו תשומת לב. להיעדרות האם לעומת זאת, אין משקל בעניין. "בניגוד למה שמעודדים אותנו לחשוב, זה לא משנה אם האם עובדת עד מאוחר, או אם הילד מרגיש שהוא לא מבלה איתה מספיק, האדם שנפקדותו יוצרת את האלימות הוא האב", כך אומר פרופסור אנדרה כריסטי מיזל, שערך את המחקר אשר פורסם במגזין "נוער וחברה".
לפי המחקר, הילדים חשים בתמיכה האימהית הבסיסית, שכן ברוב הבתים היא המשענת היציבה ואחראית לרוב מטלות הבית, וזה לא משנה כמה שעות היא עובדת. לעומת זאת, אבות עובדים יצטרכו להקצות זמן איכות מיוחד לילדיהם, כך לפי המלצותיו של פרופסור מיזל. "ההורים צריכים לשתף את הילדים בתכנון מערכת השעות המשפחתית, שם יכניסו 'זמן אבא' קבוע. כמו כן, בבתי ספר בהם מטפלים בנושא הבריונות, חשוב שיערבו גם את האבות ולא יסתמכו רק על האמהות".
המחקר יוצא דופן בעיקר בכך שהוא מוריד מעט מהאחריות ורגשות האשמה מכתפיהן העמוסות של האמהות. "בשנות ה-60 וה-70 נשים התחילו להיכנס לכח העבודה והייתה היסטריה שלמה סביב נושא הילדים. מה יקרה להם? מה יקרה לקהילה? האם הילדים יהפכו לעבריינים? כל האצבעות המאשימות הופנו אל האמהות. היום, 30-40 שנה מאוחר יותר, אנחנו מוצאים שזו פשוט טעות".
לקרבנות בריונים יש סיכוי גבוה לצרוך סמים
נושא ההתעללות הבריונית נחקר רבות בשנים האחרונות מאחר שמקרים של התעללות מסוג זה הולכים ומתרבים בכל העולם. המחקר הנוכחי התבסס בנתוניו על מחקרים נוספים שפורסמו בנושא בשנה האחרונה. אחד מהם, שנערך באוניברסיטת ברונל בלונדון, בדק כיצד חשיפה למקרי בריונות משפיעה על ילדים ובני נוער. מסקנותיו היו, שלילדים שנחשפו למקרי בריונות יש סיכוי גבוה יותר לפתח חרדות, דיכאון וסימני דחק פיזיולוגיים, כמו גם לצרוך סמים ואלכוהול. דבר נוסף שעלה מהמחקר הוא, כי הטראומה הקשה שנגרמת לילד כזה, תמנע ממנו לעזור לחבר אחר שהופך לקרבן התעללות.
מחקר נוסף, שנערך באוניברסיטת בינגהמטון בניו יורק, מצא שנערות שסבלו מהתעללות בריונית קיימו יחסי מין מוקדם יותר ועם יותר פרטנרים מאשר אלו שלא. אצל בנים לעומת זאת התוצאה הייתה הפוכה: הנערים שסבלו התעללות היו האחרונים להתנסות מינית, והיו יותר דחויים חברתית. מחקר אחרון עליו התבסס המחקר הנוכחי, התקיים אוניברסיטת קליפורניה, והוא גורס כי להורים יש השפעה גדולה יותר מכפי שהם חושבים על התנהגות ילדיהם בחברה – השפעה מכרעת ממש כמו לחבריהם.
"אבות רוצים להיות חבר במקום לחנך"
"התעללות בריונית מתרחשת עכשיו במקומות נוספים. זה לא רק בין כותלי הכיתה, זה גם בעולם הוירטואלי, והתוצאות יכולות להיות קטלניות - בין פגיעה קבועה בערך העצמי ועד להתאבדות", מזכיר פרופסור מיזל. "ההורים, ובייחוד האבות, צריכים להתעורר ולקחת אחריות על התנהגות ילדיהם, ולפנות להם זמן איכות".
"זה נשמע הגיוני", אומרת נאוה סטולרו, מאמנת משפחתית, אישית וזוגית. "בריונות, שהיא מילה אחרת לאלימות, נוצרת מחוסר גדול או ממודל גרוע. דווקא תקופת גיל ההתבגרות, שבה יש התרחקות מצד הילדים, זוהי תקופה משמעותית בה הילד מתחיל להבין את העולם, והשפעת האב נעשית מאוד דומיננטית. זה לא רק האב מול הילד, הילד נושא עיניו אל התנהלות האב מול האם ומול העולם. גם נוכחות אבהית מוגזמת ודוחקת שמעמידה ציפיות גבוהות מדי, יכולה להיות להיות גורם מדכא שיוביל להתקוממות ואלימות.
"במשפחה המודרנית תפקידו של האב לא ברור. הוא איבד את הסמכות שהיתה לו, ודרכי החינוך אינן מוגדרות, כשאבות רבים רוצים להיות חברים של הילדים במקום לחנך אותם. הילדים מתבלבלים מזה, נכנסים לפחדים ולתחושת חוסר יציבות, ולפעמים פונים לבריונות ואלימות".