"הבן שלי בכיתה י'. לאחרונה סיפר לי שבמפגשים עם חברים לעיתים יש כאלה אשר מעשנים ג'וינט. לשאלתי האם גם הוא עישן? ענה שלא אבל הוא חושב לנסות. כל הטיעונים שלי שזה סם וזה מסוכן נתקלו בהתנגדות וזלזול. איך להסביר לא למה לא?".
אנו חיים בתרבות שוחרת גראס. הוא פופולרי בסדרות טלוויזיה (עספור, מטומטמת), 75% מהשירים האמריקאים עוסקים בו, נשיאי ארה"ב אובמה וקלינטון התרברבו בהתנסויות שלהם בתקופת הלימודים (אם כי קלינטון הדגיש שהוא לא לקחת לריאות), עוד ועוד מדינות ברחבי העולם המערבי הופכות אותו לחוקי וגם אצלנו, באחת ממערכות הבחירות האחרונות, נושא הליגליזציה כיכב בקמפיינים השונים ובינם המצע של מפלגת "זהות" ומשה פייגלין העומד בראשה. ובנוסף לזה קיים שיח ציבורי ערה בנושא הסגולות של המריחואנה הרפואית.
בקרב בני נוער יש ריבוי תפיסות מוטעה בנוגע למריחואנה. וכשמוסיפים לזה תחושת בדידות וריקנות המאפיינת את חייהם של מתבגרים רבים בעולם המסכים, הזמינות והקלות של השגת החומר לצד עומס לימודי בעולם הישגי - המריחואנה, אשר בעיקרה מרחיקה את המשתמש מהרגשות שלו, הופכת להיות מפתה אף יותר.
לצד זה קיימת לא מעט בורות ובלבול בקרב הורים ואנשי מקצוע לגבי הנזקים הייחודים שיש לסם על מוח מתפתח לעומת מוח של אדם מבוגר.
עקרונות ביצירת שיח אפקטיבי עם בני נוער בנושא מריחואנה
מה לא
- אל תדברו במונחים של אסור או מותר, טוב או רע - זה מייצר התנגדות.
- הביעו עמדה אישית אבל הימנעו מהטפות, שיפוטיות ופטרונות.
- הימנעו מהצגת תמונה חד ממדי, דרמתית ומגמתית. זה גם כן מייצר חשדנות והתנגדות.
- אתם לא חייבים לנדב מידע על עצמכם אבל אם תשאלו - ההמלצה שלי, אל תשקרו.
מה כן
- התפקיד שלכם הוא להסביר, לתווך את המידע, לשאול את השאלות ולהביע עמדה ברורה.
- הפרידו בין שימוש מבוגרים לשימוש מתבגרים. המוח ממשיך להתפתח עד סביבות גיל 24 ולכן הנזק שמריחואנה עושה למוח שעדיין לא סיים את התפתחותו שונה משמעותית מההשפעות שלה על מוח של אדם בוגר. לא סתם, גם במדינות אשר המריחואנה חוקית בהן, היא לעולם לא חוקית לבני נוער (וברוב מדינות העולם בני נוער מוגדרים עד גיל 21 ולא עד גיל 18 כמו בארץ בגלל הגיוס לצבא).
- הסבירו על ההבדל בין החומר הפעיל במריחואנה שבשימוש חברתי (THC) לבין החומר הפעיל במריחואנה רפואית (CBD). אלה שני חומרים שונים עם השפעות שונות. לכן הטיעון "אבל יש מריחואנה רפואית", הוא לא רלוונטי לגבי מעשנים חברתיים. הנתונים במאמר זה מתייחסים לשימוש ב – THC.
- הדגישו כי מטרתכם לתת מידע מבוסס מחקר על מנת לאפשר למתבגרים לעשות בחירות והחלטות מבוססות ידע. ספקו להם את המידע הרלוונטי.
- מעשני מריחואנה לפני גיל 18 מכפילים את הסיכון להתפרצות של התקפים פסיכוטיים ומחלות נפש כגון סכיזופרניה (בממוצע 2.5 אנשים ביום במדינת ישראל מתפרץ אצלם התקף פסיכוטי כתוצאה משימוש במריחואנה).
- מריחואנה יוצרת תלות פסיכולוגית (כמעט ולא פיזית). 1 מכל 11 מבוגרים מתמכר לעומת 1 מכל 6 בני נוער שעישן פעם בשבוע ו - 1 מכל 3 שעישן כל יום.
- עישון קבוע בגיל ההתבגרות פוגע בהתפתחות המוח ומביא לירידה של עד 8 נקודות ב-IQ לצמיתות (רוב האנשים לא רוצים להיות יותר טיפשים מבחירה). הפגיעה היא ביכולות למידה, זיכרון, שליפת מידע. ממוצע הציונים של מעשני מריחואנה נמוך ב- 10 נקודות משל בני נוער שלא מעשנים.
- מריחואנה בגיל ההתבגרות מעלה את הסיכוי לדיכאון בהמשך החיים ומורידה את שביעות הרצון הכללית מהחיים
- הסבירו שמדיניות אי הפללה לא הפכה את המריחואנה לחוקית אלא רואה בו עבירה מנהלתית-שיקומית ולא פלילית. עם זאת, בסמכותה של המשטרה להגיש כתב אישום פלילי לאחר 3 פעמים בהם נתפס קטין עם הסם.
- חישבו איתם בחלופות להתמודד עם מצבי חיים מורכבים, בדידות וריקנות וכיצד הם יכולים להתגבש כקבוצה אשר נמנעת משימוש (מתוך הבנה שליחיד הרבה יותר קשה להימנע כשסביבתו מעשנת).
- המשיכו ללמוד ולהתעדכן בנושא כדי להישאר רלוונטיים.
זכרו שלא מדובר בשיחה חד פעמית אלא בטפטוף איטי של שאלות, מידע ודעות אז עם הזמן מחלחל ומסייע בעיצוב אישיותם.
יש לכם גם שאלה? כתבו אל רן בראון
רן בראון הוא עובד סוציאלי, יועץ ארגוני, מנחה קבוצות ומנהל מכון "מתבגרים". מוזמנים לקבוצת הפייסבוק "הורות בימי קורונה – להיות הורה רלוונטי"