"אל תחכו עם השיחה"
בסקר שנערך לכבוד השקה של מוצר חדש של חברת R3, קונדומים בשם HERO במבנה מיוחד לצעירים, השתתפו 385 בני נוער. בין הממצאים עולה שכרבע מהם מקיימים יחסי מין, 13 אחוזים מאלה עושים זאת בתדירות גבוהה, 37 אחוזים העידו על תדירות בינונית, ואצל 8 אחוזים מדובר היה באירוע חד פעמי שטרם חזר על עצמו. בני הנוער אולי מרגישים מוכנים ליחסי המין, אך 15 אחוזים מהם העידו שאינם משתמשים כלל באמצעי מניעה.
עוד עולה מהסקר כי תל אביב היא עיר הסקס של בני הנוער, ו-31 אחוזים מבני הנוער התל אביביים העידו שהם מקיימים יחסי מין. 23 אחוזים מהנערים והנערות שגרים בירושלים העידו על כך, והדרום מסתמן כתמים יותר, עם 20 אחוזים בלבד שקיימו יחסי מין. הנערים גילו גם מה היה הגיל בו חוו את המגע המיני הראשון. 5 אחוזים קיימו יחסי מין לראשונה בגיל 12, 6 אחוזים בגיל 13, 21 אחוזים התחילו בגיל 15, 17 אחוזים בגיל 16, 22 אחוזים המתינו לגיל 17, ורק 5 אחוזים מהנערים הפעילים מינית בתיכון המתינו לגיל 18.
במסגרת השקת המוצר החדש חבר מותג הקונדומים לעמותת "דלת פתוחה" שלה מרכזי מידע, ייעוץ וטיפול לנוער, צעירים והוריהם בנושאים השונים של גיל ההתבגרות, ביניהם גם סוגיות מיניות. במסגרת שיתוף הפעולה, תתרום החברה אמצעי מניעה למרכזים השונים הפזורים ברחבי הארץ, תסייע בהנפקת חוברות הסבר למין בטוח ומוגן ותקיים כנסים בנושא מיניות בטוחה בגיל הנעורים.
עוד כתבות בערוץ בית ומשפחה:
מה בני הנוער בישראל באמת יודעים על סקס?
איך מדברים איתם על יחסי מין?
רוב ההורים בטוחים שהאינטרנט אינו מקום בטוח לילדיהם
"אחת השיחות היותר מביכות עבור הורים היא שיחת הסקס", אומרת הסקסולוגית והמטפלת המשפחתית שרה לידור. "הנתונים אינם מפתיעים, וגיל תחילת קיום יחסי המין תואם את מה שאנו מכירים מהמציאות. גם אחוז המשתמשים באמצעי הגנה אינו רע כלל. 85 אחוזים של בני נוער אחראיים זה דבר מרשים, ויש לקוות שמדובר בנתון אמיתי. בכל מקרה, כמה שתחכו יותר עם השיחה הזאת, כך היא תהיה יותר מביכה ופחות טבעית. אני מציעה להורים לפתוח את הנושא בבית, להשאיר לילדים חומר ומידע עליו במקומות שאפשר לגשת אליהם בקלות, ספרים, מאמרים, אפילו חלון פתוח 'במקרה' על ויקיפדיה במחשב. היום המידע נמצא בכל מקום. כדאי לדבר עם הילד על מין כבדרך אגב, בסיטואציה טבעית, כפי שאתם משוחחים על כל דבר אחר, ולא להושיב אותו פתאום לשיחה מלחיצה.
"כמו כן, אני מציעה להורים להשתדל ולא להטיף. לא לבוא מתוך הפחד שהילדה תכנס להריון, או שהילד יחלה במחלות, אלא לזכור שגם אתם הייתם פעם בגיל הזה, ולבוא משם. הילדים מבולבלים. אולי הם לא מעוניינים לדבר איתכם על הנושא הזה, אבל הם כן מעוניינים לחקור אותו. בכך אפשר להיות בטוחים. יש הורים שנוח להם יותר להגיע מהזווית הקלינית, ולבדוק האם הילד או הילדה זקוקים לאמצעי מניעה ולסיוע בהשגתם. גם כך אפשר לגשת לנושא, אבל חשוב לנסות להיות נגישים להם. לא ביקורתיים ולא מרוחקים".