אדוני/גברתי שר/ת החינוך המיועד/ת,
אני כותבת לך כעת, בתקווה שכשתיקבע זהותך ותיכנס/י לתפקיד, קולי לא ייבלע: הייתי רוצה שבית הספר יאתגר אותי, שהלימודים ירתקו אותי. אבל למרבה הצער, בחווייתי כתלמידת חטיבת ביניים, זה לא קורה. גם רבים מהתלמידים הסובבים אותי אמרו לי שהם חשים שהיכולות שלהם אינן באות לידי ביטוי. אני יודעת שמערכת החינוך כבר מודעת לכך. אדוני/גברתי שר/ת החינוך המיועד/ת, המהפכה המיוחלת במערכת החינוך שלנו, תגיע לבסוף. לא יהיה ניתן לעצור אותה. האם אתם תהיו אלה שיובילו אותה או שתניחו לאחרים לעשות היסטוריה? האם זו תהיה השנה שבה הכול ישתנה או שהשנים היקרות שלנו ימשיכו להתבזבז לריק?
רוב חבריי בני גילי רוצים – בדיוק כמוני - ללמוד, להתקדם ולהצליח. אך יש לנו תהיות רבות אם דרך הלימוד הנוכחית אכן תסייע לנו להצליח בהמשך חיינו. בכיתה, המורה נכנסת, מתחילה לדבר ולכתוב על הלוח. אני משתדלת לעקוב ולכתוב במחברת, אבל מאבדת עניין במהירות ורק מחכה שיגיע הצלצול. כך נראים לא מעט מהשיעורים שלי, ואני לא היחידה.
חטיבת הביניים צריכה ויכולה להיות עבורנו פרק זמן לפיתוח כישורים אישיים והקניית יכולות למידה שישרתו אותנו בהמשך חיינו הבוגרים. לכן, זה בדיוק השלב שצריך להוביל את המהפך הלימודי. שנות הילדות שלנו כבר עברו, הבסיס הלימודי כבר הונח בבית הספר היסודי. שנייה לפני שהבגרויות קופצות עלינו בתיכון, יש פרק זמן של שלוש שנים שיכול להיות המצע לחשיבה מחוץ לקופסא, שיכול להעניק לנו ערכים, יכולות וחשיבה אחרת.
לכן, מפליא אותי מאוד שגם במאה ה- 21, אנחנו התלמידים, עדיין לומדים באותה צורה שבה למדו מאות שנים לפנינו. חשוב להבין - לא רק שהטכנולוגיה השתנתה, גם התלמידים השתנו! בדור בו אחוז בעלי הפרעות קשב וריכוז הולך וגדל, להכריח תלמידים לשבת במשך שעות בכיתה, זה מתכון לכישלון ידוע מראש. העמסה של המון מבחנים שדורשים שינון אינסופי, היא מאמץ מיותר אם החומר נשכח זמן קצר לאחר שהסתיים המבחן. למעשה, מה הטעם במבחנים הבודקים יכולות שינון, כשניתן למצוא היום באינטרנט כל מידע אפשרי בלחיצת כפתור? המבחן של הדור שלנו הוא לא בהשגת המידע, אלא במה שאנחנו עושים עם המידע הזה. מה שאתם מלמדים אותנו לעשות כרגע, הוא רק לשפוך אותו מחדש על הדף.
כל זה אולי נותן את הרושם שלא טוב לי בבית הספר, אבל זה לא נכון. כיף לי בהפסקות עם החברות, בחטיבה שלי משקיעים בנו עם פעילויות רבות שתורמות לאווירה החברתית, בשיעורים יש המון רגעים מצחיקים ומדי פעם ישנם תכנים שמועברים בצורה מעניינת. אבל "מדי פעם" זה לא מה שיגרום לי להצליח בסופו של דבר.
לדעתי, שיטת הלימוד והבחינות חייבות להתאים את עצמן לאתגרי התקופה שלנו: חשוב שילמדו אותנו מיומנויות וטכניקות למידה, שילמדו אותנו לחקור, לגלות מידע ולפתח אותו בכיוונים שונים. מטלות לימוד בהן נדרש להתנסות בכוחות עצמנו, ליזום ולפתח פרויקטים עם תרומה לקהילה יהפכו אותנו לשותפים פעילים בהליך הלמידה. סיעור מוחות של כל התלמידים במאמץ משותף לפתור בעיה מ"עולם המבוגרים", יכול להעניק לנו מוטיבציה ולתת לנו הרגשה שמה שאנחנו עושים חשוב, שאנחנו חלק מתהליך קבלת ההחלטות.
מתבקש גם להשתמש בכלים שהדור שלנו הכי מתחבר אליהם: יותר כיתות צריכות להפוך ל"כיתות חכמות", גם פיזית וגם בדרכי ההוראה. לימודים באמצעות מכשירים חכמים, יהפכו את מערכת החינוך לטובה ומעניינת יותר. הם גם יאפשרו לתלמידים להכיר דרכים נוספות להשתמש במכשירים הללו לטובתם, דבר שיעזור להם רבות בעתיד. מלבד זאת, מבנה הכיתה יוכל להפוך לחדשני ומעניין: הכנסת כסאות מסתובבים, פופים, ישיבה על כדורי פיזיו, סידור שולחנות בצורה שונה, יאפשרו תנאי לימוד נוחים יותר ולא פחות חשוב - ייצרו אווירה נעימה יותר למורים ולתלמידים.
אך יותר מכל, הכרחי שמערכת החינוך תקשיב לקולות התלמידים. הכרחי שהיא תשאל אותנו: מהם המקצועות החדשים שלדעתנו כדאי שנלמד? מה הקשיים שאנחנו חווים ובעיקר מהם הפתרונות שאנו מציעים? מערכת שתתנהל עמנו בדיאלוג ובשיתוף פעולה, תוביל אותנו להצלחה בלימודים ובעתיד כאנשים בוגרים.
אדוני/גברתי שר/ת החינוך המיועד/ת, יש לכם הזדמנות לשנות כיוון ולעשות את מה שלא עשו מספיק טוב לפניכם: להקשיב לקולות בני הנוער, לתלמידי חטיבות הביניים. יש לנו הרבה מה להגיד, ונשמח לעזור לך לעשות היסטוריה במערכת החינוך הישראלית.
הכותבת היא תלמידת כיתה ח' בחטיבת הביניים, אולפנת אורות מודיעין ומשתתפת בפרויקט "תנו לנו להצליח" במסגרתו תלמידי כיתות ז'-ט' מכל הארץ מתאגדים בכדי להשמיע את קולם ולהוביל שינוי בלימודים בחטיבות הביניים. במסגרת הפרויקט התלמידים פועלים לגיבוש מסמך המלצות מיוחד שיוגש לשר/ת החינוך הנכנס/ת