למורים בארה"ב נמאס כבר להאשים את התלמידים על כך שהם מאחרים לכיתה, לא מכינים שיעורים ומוציאים תוצאות לא טובות במבחנים. בעיקר נמאס להם שכשהם מנסים לפנות להורים, שיעשו משהו בנידון, הם מקבלים התעלמות מוחלטת, והסרת אחריות. מתוך התסכול הזה, עברו לאחרונה חוקים שונים בשתי מדינות בארה"ב, ועוד אחת בדרך - באלסקה, פלורידה וקליפורניה - במסגרתם המשטר מוריד את האחריות מהמורים והילדים ומחזיר אותה אל ההורים, ומאיים לקנוס אותם על כשלון של ילדיהם בלימודים.
לא תגיעו לאסיפת הורים – הילד יקבל ציון נכשל
"התרגלנו להאשים את המורים בכך שהם נותנים לילדים להישמט מאחור. כל בעיה אקדמית שמתעוררת מיד מופנית אל המורים", אומרת נציגת מדינת פלורידה הרפובליקנית, קלי סטארגל. "המורים מרגישים שידיהם כבולות, ושאין להם יותר מה לעשות בנידון במסגרת שעות הלימודים. אין להם שליטה על מה שמתרחש מחוץ לכותלי הכיתה".
לפי הצעת החוק שהגישה סטארגל, על המורים לתת להורים ציונים על סמך מעורבותם בחינוך הילדים, ושהציון הזה יהיה חלק מהתעודה של הילדים. אם ההורים לא מגיעים לאסיפות הורים, למשל, הם יקבלו ציון נכשל. אם הם שולחים את הילד בלבוש הולם, כשיש לו מזון וציוד, הציון יהיה טוב. אם ההורים לא יעברו על שיעורי הבית, הציון יהיה טעון שיפור.
הצעת החוק עומדת בינתיים בפני התנגדות חזקה של ועד ההורים של פלורידה. "אנו מרגישים שהחוק יגרום לקרע בין הורים לילדים, ובין ההורים לבין מערכת החינוך", אמרה סינדי גרהארד, נשיאת הוועד. ההצבעה על החוק נקבעה לסתיו, תחילת שנת הלימודים הבאה, ומעוררת בינתיים סערה גדולה.
אפשר אפילו לשלוח אותם לשיעורי הורות
במדינת אלסקה ישנו כבר חוק שמטיל קנסות על הורי תלמידים שנעדרים מהלימודים, ובקליפורניה, אם ההשתמטות של הילד מהלימודים היא בוטה במיוחד, אפשר לשפוט את ההורה בעוון עברה קלה. קליפורניה היא גם המדינה הראשונה שמאפשרת לשופטים לשלוח את ההורים לשיעורי הורות.
"מטרת החוק", כך על פי האדם שחוקק אותו, טוני מנדוזה, דמוקרט מבית המחוקקים, "היא לעזור להורים עם שדה המוקשים המכונה גיל ההתבגרות. חשוב שהורים יבינו שאפשר ללמוד הורות. זהו כישרון נרכש, וזו לא בושה לבקש עזרה. במקרים הקיצוניים אמנם נכריח את ההורים לקבל את העזרה הזאת, אך עם הזמן, העניין יעשה יותר מקובל".
"הורים רבים לא מגיעים לאסיפות הורים"
"אני מתנגדת לעניין הקנסות לחלוטין, אבל כן חושבת שהאחריות על ההורה צריכה להיות גדולה יותר", אומרת תמי זייף, מאמנת להורים ומתבגרים. "שימשתי כיועצת חינוכית במשך שנים רבות, ונתקלתי במקרים רבים בהם ההורים לא הגיעו לאסיפות הורים. לרוב היה מדובר בהורים קרייריסטים, והם לא עשו זאת כי לא אכפת להם, אלא כי הם לא הבינו את המשמעות. בית הספר אמור לחנך תלמידים, לא הורים, ומורים לרוב לא יודעים לחנך, אלא ללמד מקצוע, לכן חשוב מאוד שהמערך הייעוצי וההנהלה יתפקדו יחד, ויהיו חזקים מול ההורים.
"אני לא יודעת איך זה בארה"ב, אבל מנסיוני, רוב האמהות היהודיות מעוניינות שילדיהן יצליחו בלימודים. היה לי לאחרונה מקרה של ילדה שאמה מנהלת אולם אירועים, ועסוקה בכל שעות היום. האם לא הגיעה לאף פגישה איתי, והילדה הרגישה שלאם פשוט לא אכפת ממנה. באתי אל האם מהכיוון הרגשי, וביקשתי שתראה לבתה שאכפת לה. היא הגיעה, היה בכי גדול וגרמתי לתקשורת ביניהן. לא צריך להיות תוקפני להורים, זה לא יעזור. צריך לבוא מהכיוון הרגשי, האכפתי, וכך להניע לפעולה".