ג׳סי אוסבורן אמנם צעיר, הוא רק בן 15, אבל מבחינת הקהילה שלו, ומבחינת מערכת המשפט, מדובר בצרה בגודל מלא, ובסכנה אמיתית לבריות, עד כדי כך ששופט בדרום קרוליינה החליט לשפוט אותו כבגיר, על מנת להמנע ממצב בו הוא מוחזק מאחורי סורגים עד גיל 21 ואז יוצא לחופשי.
אוסבורן היה בן 14 כאשר הואשם ברצח אביו בביתו, ובהמשך היום היה אחראי למותו של ילד בן שש. השופט אדגר לונג הצהיר כי אוסבורן עשוי וצריך לבלות עשורים ארוכים בכלא במידה ויורשע ברצח. עלו ובאו בפני השופט עדים רבים לפני שהחליט להעביר את המשפט הלאה, ביניהם מנהלת בית הספר ושני פסיכולוגים שסיפרו כי הנער לא מביע כל חרטה על מעשיו, ושהוא מסוכן ובהחלט עשוי לעשות מעשים נוספים מסוג זה. ״הנער נהנה מאוד מהמחשבה על רציחות אפשריות,״ סוברים המומחים.
על פי עדותו, אוסבורן טען את הרובה בתחמושת הלא נכונה, מה שגרם לרובה שלו להתקע לאחר כל ירייה. לאחר שירה באביו, הוא מספר, הלך לבית הספר כדי לירות בעוד אנשים, אבל הרובה נתקע שוב ושוב, והוא החליט שזהו מסר אישי אליו מהאל, שלא מעוניין שירצח עוד אנשים. בילד ג׳ייקוב הול הספיק אוסבורן לירות ברגלו, והוא מת מהדימום. עוד נפצע באירוע, אבל שרד, מורה בבית הספר, שנורה בכתפו.
בחקירתו סיפר אוסבורן מספר פעמים על חיי הבית הלא פשוטים שלו, על הריבים בין הוריו, ועל האלכוהול והזעם שהיו מעורבים בהם. על פי עדותו נהג לנעול את עצמו בחדרו בשעת הריבים, ללטף את ארנב המחמד שלו או להעלות פוסטים לרשת, כדי להרגע. אחת הפסיכולוגים הקליניים שהוצמדו למקרה, ד״ר דניאל אטקינסון, מסרה שהיא מאמינה שמדובר במקרה שניתן לשקם, אך אין דרך לדעת כמה זמן תהליך כזה יקח. ״הוא אמר שהוא מצטער על ההרג, אבל לא הראה כל סימן פיזי לחרטה,״ היא אומרת, ״ולא נראה שהוא מבין את חומרת מעשיו ואת משמעויות הירי.״
לאוסבורן היסטוריה של התפרעויות בבית הספר, כשבפעם אחרת הביא מצ׳טה וגרזן לבית הספר. בחדרו נמצאו המון חלקי אלקטרוניקה, קונסולות מפורקות של משחקי טלביזיה, ומשחקי ירי רבים. בין נושאי החיפוש שמצאו החוקרים בהיסטוריית הגלישה שלו נמצא: ״רוצח ההמונים הצעיר ביותר״, והרבה חיפושים על הירי במועדון הלילה באורלנדו, הירי בקונטיקט וזה בבית הספר קולומביין שבקולורדו. ״פשוט נמאס לי מהם,״ אמר בעדותו. ״אמרתי לעצמי: סבבה, אני לא יכול יותר עם השנאה הזאת, אז אמרתי כזה, כן, אולי כדאי שאני אהרוג את עצמי לפני שישימו אותי בכלא. אבל אני שמח שלא עשיתי את זה. לפחות יש לי חיים. אולי לא תהיה לי בחיים עבודה, אבל אני חי.״