ילדים וכלבים גונבים את ההצגה. תוסיפו למשוואה הידועה הזאת גם סוס וקיבלתם את חשבון האינסטגרם המקסים והפופולרי של סטשה בקר, צלמת במקצועה, ואם לג׳וליאן בן השבע, שנהנה להצטלם לצד שני כלבי הניופאונלנד הענקיים שלו, ברוס ומקס, ועם הסוס וייזון.
סטשה מצלמת את ג׳וליאן גדל עם חיות המחמד כבר זמן רב. מהרגע שנולד, כשהיה קטן יותר מהכלב ברוס. השנים חלפו, ג'וליאן גדל, עקף את ברוס בגובה ואז גם קיבל גם את מקס למשפחה. וייזון היה האחרון להצטרף לשבט, ונראה שהאהבה וההרמוניה מנצחות. האם מודה שמעולם לא היה בכוונתה ליצור פרוייקט צילומי שכזה, אבל יום אחד, כשהיה ג׳וליאן בן חמש, החלה לצלם אותו עם הכלבים יום יום, בלי לדלג על ימים, וזה הפך לפרוייקט משותף של אמא ובן. הדבר שהם עושים יחד. ״זה התחיל כשהייתי מבקשת ממנו לעמוד ליד דלת החניה ולהצטלם כדי שנשלח תמונה לאבא שלו״, היא נזכרת, ״בסופו של דבר מדובר בתמונות מאוד טבעיות. עם הזמן נעשה יותר קשה לגרום לבן שלי לעמוד בלי לזוז מאשר לכלבים. הכלבים יושבים כשמבקשים מהם".
סטשה ובעלה, מסיאטל, אימצו את כלבם הראשון כשהיתה בתחילת ההריון עם ג׳וליאן, במטרה שיכין אותם להורות. ״ממנו למדתי על סבלנות ואהבה, לא ידעתי שיש בי את הדברים האלה", היא אומרת. ״והוא גם גרם לי לראות את בעלי באור חדש. למדנו מה זה להיות הורים ולשים את צרכיו של האחר לפני אלה שלנו״.
סטשה מודה על ההצלחה האינטרנטית שלה, בזכותה היא עסוקה מאי פעם. ״אני נהנית לחלוק את התמונות באינסטגרם, זה מאפשר לי ליצור מיד, בקצות האצבעות, במיוחד כאמא שאין לה הרבה פנאי. זה גם בונה מערכות יחסים מסוג שונה, עם קולגות, אמנים אחרים, אני יכולה לפרסם את עבודותי, להשתתף בתחרויות, כל זה באווירה קלילה ולא תחרותית. אינסטגרם שינה את חיי ובתוכם את הצילום שלי. פעם הייתי פרפקציוניסטית. היום אני אפילו לא מדפיסה את התמונות. אני מצלמת רק באייפון היום ולעולם לא עורכת תמונה יותר מכמה דקות. גיליתי שאנשים אוהבים את העבודה שלי בזכות הרגש שהיא מעוררת בהם ולא בגלל כמות הפיקסלים. יש לי גם עבודות מקצועיות לאנשים אחרים, עליהן אני שוקדת בעריכה קפדנית על המחשב, אבל העבודות באינסטגרם מאפשרות לי לשחרר. מצאתי את עצמי שנית".
ג׳וליאן הפך כבר למומחה של המשפחה בנושא הצילומים ומארגן את כולם לפני הצילום. ״ג׳וליאן הוא המנהיג שלהם״, היא מסבירה. ״יש להם קשר מיוחד שמבוגרים לא מסוגלים לייצר. זה משהו שנבנה. אני מצלמת את התמונות בעיקר בשביל עצמי, בשביל הבן שלי ולמשפחה. זה נפלא. אני זוכה לבלות איתם זמן רב ויקר וזאת העבודה שלי בעצם. אני מקווה שג׳וליאן יוכל להביט לאחור בילדותו ולשמוח. רבים הצטרפו אלינו למסע הזה עם השנים, בעזרת הרשתות החברתיות, ויצרנו קשרים משמעותיים. אנו מנסים לפזר את האושר שלנו בעולם, ונראה שזה מצליח!״