הלחץ להביא יותר מילד אחד לעולם אינו תופעה מקומית בלבד. בכל העולם מאמינים שאח הוא מתנה ענקית לילד ולמשפחה, עד לרמה שהבחירה להביא ילד יחיד נחשבת בחוגים מסויימים לבחירה אנוכית. טארה מנדרנו האמריקנית החליטה ללכת נגד הזרם ולהגיד בקול ברור ושלם כי הבחירה הזו הופכת אותה, חד משמעית, לאם טובה יותר לבתה.
"לפני שהחלטתי שבתי האחת תהיה האחרונה חשבתי במשך שנים על תגובות הסביבה להחלטה," היא מספרת בטור אישי שזוכה לתפוצה רבה בתקשורת העולמית. "האם הם יקראו לי אנוכית? לא אכפתית? פחדתי שלא אשרוד את זה. בשנות העשרים שלי סבלתי מבעיות גניקולוגיות והרופא שלי אמר שאני עשויה לא להרות לעולם. נגד כל הסיכויים נקלטתי אחרי חמישה חודשים. בעלי ואני היינו מאושרים, ובמקביל הייתי מבועתת שאפיל את ההריון הזה. כשבתי נולדה לפני חמש וחצי שנים, חוויתי אושר רגעי ואז נפילה לתהום של דיכאון אחרי לידה. כשלבסוף התחלתי לקבל טיפול תרופתי, המצב השתפר, ועדיין לא היה לי מושג איך אתמודד עם שארית חיי.
כשבתי הגיעה לגיל שנה, נראה היה שכל חברותי בהריון שני. ברגע שהן יצאו מערפל התינוק הראשון, הן כבר היו מוכנות לצלול לתוך חווייה נוספת של עייפות מתישה ואתגרים פיזיים ומנטליים. האם הן סובלות מאבדן זיכרון? איך יכול להיות שהן כבר מוכנות לחזור להניק? הרגשתי מבולבלת ולא נורמלית. הבנתי שאני לא מסוגלת להביא עוד ילד. אחרי המון טיפול ושיחות קשות עם בעלי הודיתי בפני עצמי שלמרות שבתיאוריה אני רוצה עוד ילד, מישהו שבתי תגדל לצדו, מישהו נוסף להעניק לו אהבת אם, מהכיוון הרגשי סיימתי כבר עם הילודה. הבחירה היתה בין שפיות לבין ילד נוסף."
מנדרנו מונה את יתרונות הילד האחד, והם רבים: יותר משאבים כלכליים, יותר משאבים של זמן, אין צורך לעשות ׳הפרד ומשול׳ בין ההורים, אין ריבי אחים, אפשר לסדר בייביסיטר בקלות, יש לה ולבעלה יותר זמן לעצמם, והרשימה מתארכת. "לא יכולנו לחיות חיים כאלה עם תינוק נוסף," היא אומרת בפסקנות. "לא רציתי לחוות שוב דיכאון אחרי לידה וחרדות, גם לא את ההתשה הגופנית והמונוטוניות שבגידול תינוק. אבל לא קל לוותר על משאלות עבר מבוססות, על חלומות על משפחה גדולה."
"ילד שני או שלישי מגיע עם אתגרים ודרישות ומתחים," מסבירה ד"ר קארה בראון, פסיכיאטרית ניו יורקית המתמחה בנשים. "כל אישה ולה עבר של אתגרים נפשיים צריכה לשקול היטב הבאת ילד נוסף כי יש בכך סיכון וטריגר. העניין עלול להשפיע ולהחמיר כל מחלת נפש וגם להשפיע על רווחתו של הילד הקיים. בריאות הנפש של ההורה משפיעה על יציבות הכל."
הפסיכולוגית לייזה וייזר מאונטריו מסכימה עם הדברים. "אישה אינה כשלון אם היא מחליטה להסתפק בילד אחד," היא אומרת. "גידול ילד יחיד גם זה לא דבר פשוט וקל. זה טוב שאדם מכיר בגבולות וביכולות שלו. ילד אחד משמע יותר משאבים ויותר זמן עבור האם להשקיע ולטפל בעצמה. גם המדע תומך בכך ומחקר חדש מגלה שהילד השני והשלישי לא באמת מעצימים את אושרו של ההורה."
"העניין לא היה חתום וסגור באמת עד לשנה שעברה, בה החלטתי לעבור כריתת רחם מסיבות רפואיות שונות," מסכמת מנדרנו. "אז ההחלטה הפכה לבלתי הפיכה. אי אפשר יותר להתחרט או לחזור הזמן. אבל זה הביא לי שלווה עמוקה. אני לא צריכה עוד ילדים כדי שמשפחתי תהיה שלמה. אני אמא אמיתית שגאה בבת שלה ומלאת הוקרה על נוכחותה בחיי."