חלק מהשאלות שמטרידות בני נוער בימינו הן בדיוק אותן שאלות שהופיעו ב"על בנים ועל בנות" בשנות ה-90, כי יש דברים שלא משתנים בכלל. יחד עם זאת חלק מהשאלות רק קיבלו שמות חדשים כמו "איך לצאת מהפריינדזון?" זאת פשוט הגרסא החדשה של "איך לסמן לידידה שלי שאני רוצה יותר?" או "כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת?". בנוסף, מטבע הדברים יש גם שאלות חדשות לחלוטין, שאלות שמתאימות לגיל ההתבגרות בעולם דיגיטלי, כמו "איך מתחילים עם מישהו באינטסגרם?" או "איך יודעים אם אני מכור/ה לפורנו?".
ספר חדש לנוער בשם "כל השאלות נכונות – מיניות, זוגיות וגיל ההתבגרות" מנסה לעזור בדיוק עם הקושי הזה: לתת תשובות למתבגרים ומתבגרות בגילאי 14-20 ולעזור להורים להבין מה השאלות שמטרידות אותם ואילו מסרים אפשר לתת. בניגוד למה שהתרגלנו לשמוע בתיכון ובחטיבה, הספר הזה עוסק בצד החיובי: איך מדברים על זה? איך נהנים ביחד? לרגל ההשקה אספנו ארבע שאלות ותשובות שבטוח מעסיקות גם את המתבגר או המתבגרת שלכם:
בפעם הראשונה זה כואב?
סקס אמור להיות מהנה ונעים, גם בפעם הראשונה. אם זה כואב – אולי אנחנו עושות משהו מהר מדי, חזק מדי, לוחץ מדי, פיזית או רגשית.
יש מיתוס שהפעם הראשונה אמורה להיות כואבת בגלל הקריעה של קרום הבתולים, אבל הרבה אנשים לא באמת מבינים איך הקרום נראה ומתפקד. הקרום הוא שכבה רירית דקה וגמישה שמקיפה את פתח הנרתיק, אבל הוא לא מכסה או מהווה מחסום שסוגר את הפתח, אלא שכבת עור מסביב לפתח. בקרום יש חורים באופן טבעי, חורים גדולים מספיק כדי לאפשר יציאה של דם המחזור, הכנסת טמפון וגם הכנסת אצבעות ופין. כשאומרים שהקרום "נקרע" מתכוונים שנוצר בו חור נוסף או שחור קיים התגמש והתרחב. הקרום לא מחכה ליחסי מין כדי להיקרע – הוא יכול להיקרע גם שנים לפני כן בגלל פעילות ספורטיבית, מאמץ פיזי, החדרת טמפון, אוננות או כל סיבה אחרת. יש נשים שנולדות ללא קרום בתולים, יש נשים שנולדות עם קרום בתולים דק שהחורים בו מתרחבים בקלות וללא דימום ויש נשים שאצלן החורים הטבעיים בקרום גדולים מספיק כדי שהוא לא ייקרע בזמן סקס. הקרום לרוב "נעלם" לחלוטין רק לאחר לידה, אבל גם אז לא תמיד.
חוסר ההבנה לגבי קרום הבתולים מחזק את הציפייה שמשהו ייקרע או שיהיה דימום בפעם הראשונה ומעודד את המיתוס שהפעם הראשונה אמורה להיות כואבת. בפועל, יחסי מין הם חוויה חדשה ומבלבלת, מרגשת ומלחיצה ולא תמיד יודעים בדיוק מה לעשות. כאב בפעם הראשונה נגרם הרבה פעמים מכיווץ של שרירי הנרתיק, שנובע מלחץ. הנרתיק הוא שריר וכמו כל השרירים בגוף הוא מתכווץ בהשפעת מתח והתרגשות ומשתחרר ונהיה רפוי בהשפעת תחושות של נינוחות וביטחון. בפעמים הראשונות (או עם פרטנר חדש) טבעי שתחששי ותהיי לחוצה. התחושות האלו עשויות לגרום לשרירים להתכווץ, להקשות על חדירה ולהכאיב.
כאב בפעם הראשונה יכול להיגרם גם בטעות, כי הפרטנר שלך לא מנוסה, מתבייש לשאול ומתקדם מהר מדי וחזק מדי. כדי להימנע מהכאב הזה דרושה תקשורת פתוחה בין הצדדים, צריך להסביר זה לזה איך לגעת, באיזה קצב, מה נעים ומה לא. הסיבות לכאב לא קשורות בהכרח ל"פעם הראשונה", אלא ליחסים עם הפרטנר: עד כמה את מרגישה בטוחה איתו? עד כמה יש פתיחות ותקשורת? גם הפעם הראשונה יכולה להיות נעימה אם מתקדמים בקצב שנכון לך, עם בן זוג שדואג ומקשיב.
תמונות סקסיות – למי כדאי לשלוח ולמי לא?
כשחושבים על שליחה של תמונות סקסיות, הרבה פעמים מתייחסים לזה כאל מעשה פחות אינטימי מלהיות עירומים מול בן אדם אחר. אולי כי אנחנו רגילים לצלם ולשלוח תמונות ואנחנו לא רגילים להתפשט מול אחרים.
כשאנחנו מתפשטים מול אדם אחר במציאות, יש לנו שליטה על העירום שלנו, מי נחשף אליו, מתי וכמה. אנחנו יכולים "לקחת אותו בחזרה": להתלבש או לצאת מהחדר. כשאנחנו אומרים משהו מיני, אנחנו יכולים להפסיק לדבר, אבל כשאנחנו שולחים תמונה או הודעה מינית, אנחנו מוותרים לתמיד על השליטה בעירום שלנו. תמונות והודעות לא נעלמות, העירום שלנו נשאר אצל מישהו אחר ומעכשיו יש לו שליטה מלאה עליו. גם אם נפרדנו, גם אם לא בא לנו יותר שהתמונה שלנו תהיה אצלו. התמונה יכולה לעבור הלאה, לקבוצה או לאדם אחר, ולא נוכל לעצור את זה. החוק אוסר הפצה של תמונות עירום בלי אישור אבל זה בכל זאת קורה שוב ושוב ואם הפיצו תמונה שלנו, המשטרה לא באמת תוכל "לאסוף" אותה בחזרה. כדאי לחשוב על שליחת תמונות סקסיות כמעשה אינטימי לא פחות מעירום פנים-אל-פנים, ואולי אפילו יותר.
אז מתי כדאי לשלוח תמונת עירום? לתת למישהו תמונה סקסית שלנו זה כמו להגיד: "אני כל כך סומכת עליך, אני מכירה אותך כל כך טוב שאני יודעת שלא תשתף את התמונה שלי עם אף אחד ושתמחק אותה אם אני אבקש, גם אם נפרדנו. אני סומכת עליך עם הגוף שלי לחלוטין". אם אתם מרגישים ככה לגבי מישהו או מישהי, אולי מתאים לכם לשלוח להם תמונה חשופה.
ולמי לא כדאי לשלוח? לכל אדם אחר. תכלס, יש מעט מאוד מצבים ומעט מאוד אנשים שכדאי לשלוח להם תמונה כזאת. הרבה פעמים הלחץ לשלוח תמונה או סרטון מיני מגיע מאנשים שאנחנו מכירים – ידידים או סטוצים או סתם מישהו שמפלרטט איתנו. מאנשים זרים באינטרנט אפשר בדרך כלל להתעלם בקלות, אבל להגיד "לא" למישהו שאנחנו בקטע שלו זה קצת יותר קשה. לפעמים נרגיש מחויבות לשלוח תמונה בגלל הציפיות של הצד השני וגם בגלל הרצון לגרות אותו ולהרגיש סקסיים. קשה להתגבר על כל הלחצים האלו, אבל כדאי לזכור שאם יפסיקו לפלרטט איתך רק כי לא שלחת תמונה, כנראה לא באמת התעניינו בך. עדיף שיאשימו אותך בשמרנות מאשר לגלות שנתת שליטה על העירום שלך לאדם הלא-נכון. אם החלטת לשלוח – כדאי להקפיד על כמה אמצעי זהירות: בלי פנים ובלי סימנים מזהים (קעקועים, תכשיטים מיוחדים, רקע שאפשר לזהות כמו החדר שלך). כמו כן מומלץ לשלוח רק לאדם אחד ולא לקבוצה, עדיף דרך סנאפצ'אט או טלגרם ולא בוואטסאפ וחשוב לבדוק שהצד השני בכלל רוצה לקבל תמונת עירום שלך עכשיו (הפתעה! לא כולם מתעניינים בעירום שלך).
מה לעשות אם גמרתי מהר מדי?
יש פנטזיה כזאת שאנחנו אמורים להגיע לאורגזמה בדיוק באותו רגע כמו הפרטנר שלנו. הרבה גברים לחוצים מ"לגמור מהר" או "לגמור קודם" והם מנסים לתזמן את הסקס כאילו זה מסדר צבאי. יש גם גברים שמנסים לשלוט בגמירה והורסים לעצמם את ההנאה, כי במקום להתמקד בכיף ובמי שאיתם, הם עושים ההפך – חושבים על דברים לא מגרים. אנשים שונים מתחרמנים בקצב שונה, כל גוף מגיב אחרת, וכל אחד וכל אחת מגיעים לאורגזמה ברגע שמתאים להם. הזמן שלוקח לפין להגיע לשיא הגירוי שונה מהזמן שדרוש לדגדגן. אז זה ממש בסדר – המטרה היא לא לגמור ביחד, זה לא מדד לסקס טוב או גרוע. לגמור קודם רק אומר שממש נהנת. כדי לשחרר את הלחץ של "לגמור מהר" או "לגמור מוקדם" כדאי לאמץ כלל אחד פשוט: סקס לא נגמר כשאנחנו גומרים. סקס נגמר כשלאחד מאיתנו לא בא יותר. אם גמרת קודם, אפשר לשאול את בן או בת הזוג אם עדיין נעים להם. אפשר להציע להמשיך לגרות אותם עם אצבעות או לשון, אפשר להציע ללטף ולנשק אותם בזמן שהם מאוננים. לא חייבים להפסיק אם עדיין כיף – פשוט מחליפים סגנון וממשיכים.
על מה כדאי לחשוב בסטוץ?
סטוצים יכולים להוביל לכל מיני מצבים מביכים, כמו לעמוד מול אדם זר ללא בגדים, שאדם זר ייגע בנו ואנחנו בו, או להתחרט ולרצות לבטל למרות שכבר התכתבנו, הסכמנו לסטוץ והם באו אלינו ועלו לדירה. כדי להתמודד עם כל הסיטואציות האלו בצורה טובה, נצטרך להרגיש בנוח עם הגוף שלנו ועם מפגשים מיניים. מומלץ לצבור ניסיון מיני ותחושת ביטחון לפני שמחליטים לנסות סטוצים. הם יעזרו לנו להבין מה מתאים לנו ומה לא, ולהגיד את זה בישירות.
שווה לדעת שהחוויה של סקס בסטוץ עשויה להיות שונה מסקס במסגרת של קשר או יזיזות. לא יותר טובה או פחות טובה – פשוט שונה, כי הרגשות שלנו משפיעים מאוד על התחושה שלנו ביחסי מין: חלק גדול מההנאה ממין לא נובע מהחוויה הפיזית, אלא מהחיבור עם האדם שמולנו. לפעמים נבחר לסטוץ פרטנר נחמד שיש לנו תקשורת טובה איתו או איתה, אבל לפעמים נטעה ונבחר פרטנר לא מוצלח – ונרגיש שהמפגש מרוחק. לפעמים נרגיש מנוצלים או שהאדם מולנו אדיש וקר. יש כל מיני סוגים של סטוצים, לפעמים זה טוב ולפעמים זה לא נעים.
אם החלטת ללכת על סטוץ, כדאי לחשוב על ארבעה דברים:
- פרטנר נכון – שיהיה לך נחמד איתו או איתה. גם בסקס חד פעמי אנחנו נכנסים למצב אינטימי ועדיף להיות עם מישהו שנעים לנו איתו, עם מישהי שאפשר לסמוך עליה. גם במפגש שהמטרה שלו היא סקס, יהיה לנו נעים יותר עם מישהו שמתייחס אלינו יפה לפני שנכנסים למיטה ואחרי שגומרים.
- תיאום ציפיות – לוודא שהצד השני מבין שזה סטוץ ולא יותר מזה.
- קונדום – אנחנו לא תמיד מכירים את הצד השני, ולא יודעים עם מי הוא היה לפנינו או מה בדיוק הניסיון המיני שלה. קונדום הוא אמצעי המניעה היחיד שמגן עלינו מהיריון וממחלות.
- למה בא לי – לפעמים אנחנו רוצים סטוץ כי אנחנו חרמנים וזאת אחלה סיבה. אבל לפעמים אנחנו רוצים סטוץ כי אנחנו מרגישים חסרי ביטחון. המון אנשים מחפשים סטוצים דווקא אחרי פרידה מקשר ארוך, כי הם מרגישים פגועים, בודדים או דחויים. בדרך כלל זה לא עובד, סטוץ לא באמת משפר את ההרגשה שלנו, כי הוא מפגש שכולו פיזי והכאב הוא בלב. אם אתה עצוב, אם את מרגישה חסרת ביטחון – עדיף להיפגש עם חבר או חברה לשיחה במקום לחפש סטוץ.
סטוצים לא מתאימים לכולם, ולא מתאימים בכל גיל. אם את מרגישה שזה נכון בשבילך – תהני. אם אתה מרגיש שזה לא בשבילך עדיין – אין מה למהר. אפשר לחכות, אולי זה יתאים לך בעתיד.
רוצים לקרוא עוד? ניתן להציץ ולקרוא עוד מהספר של "כל השאלות נכונות" או להזמין אותו בלחיצה כאן.