נוף הילדות השתנה מאוד בעשור האחרון, ובוודאי מאז שאנו ההורים היינו ילדים. מאחורי כל מסך תמים למראה, כל טלפון סלולרי, אייפד קטן, לפטופ או מסך מחשב נמצא עולם ומלואו בו התוכן לעולם אינו נגמר, הגישה חופשית, ונדמה ששם קורה הכל. מומחים שונים מזהירים כעת שיותר ויותר ילדים גדלים לתוך עולם וירטואלי זה, המחליף אט אט את החיים התלת מימדיים ומעכב את התפתחות המח ויצירת יכולות חברתיות בסיסיות.
העומדת בראש חזית המבקרים החמורים של התופעה היא פרופ' בארונס גרינפילד, חוקרת מאוניברסיטת אוקספורד, שיצאה באזהרה חמורה בנושא בעקבות לא מעט מחקרים מטרידים מהתקופה האחרונה שמצאו, בין היתר, כי שני שליש מהילדים מעל גיל 10 גולשים לפחות חצי שעה ביום ברשתות חברתיות. "הירידה החדה בכמות המגע האנושי הישיר של ילדים, והחשיפה המוגזמת שלהם למסכים וטכנולוגיה מגיל צעיר יוצרת כשלים של ממש ביכולות חברתיות, בהבעת רגש ויצירת קשר", היא מדגישה.
גרינפילד מבקרת גם את הרשתות החברתיות, בראשן טוויטר, ומאשימה אותן בכך שתחת המגננה הווירטואלית הילדים מרשים לעצמם להשתלח ולהתנהג בצורות שלא היו מתקיימות בעולם האמיתי. "יש בעניין גם אספקט נרקסיסטי חזק מאחר שהפופולריות של הילדים כמשתמשים ברשתות החברתיות נמדדת מיידית, וכך נבנית גם התמכרות לתשומת לב מיידית".
"הם לא יודעים להתמודד עם החיים האמיתיים"
ההצהרות של גרינפילד מגיעות רק כיממה לאחר פרסום מחקר שבדק כ-2,000 ילדים בכיתות לימוד שונות ברחבי בריטניה. במסגרת המחקר התלוננו כ-400 מורים על התקצרות משמעותית ביכולת הריכוז לטווח ארוך של הילדים, ושכ-75 אחוזים מהילדים סובלים מהתופעה. על פי החוקרים, הטכנולוגיה היא האשמה ביכולת הריכוז הרעועה הזו ובקלות ההסחה של הילדים. פרופ' גרינפילד עתידה לנאום על ממצאיה והמלצותיה בנושא בכנס בנושא חינוך ילדים בחודש הבא באוניברסיטת ווינצ'סטר הבריטית, ובכך לפתוח רשמית קמפיין בניהולה לרפורמות בחינוך ילדים בגיל צעיר.
"לרובנו, כשאנו מגיעים לגיל בגרות, יש כלים שאספנו המסייעים לנו לעבד ולהבין את העולם שסביבנו ואת עצמנו, את אישיותנו. החשש שלי הוא שפיתוח זהות וירטואלית בגיל צעיר, שבנויה רק על חיצוניות, ובהרבה על תגובות מיידיות, לייקים, וחסדי העולם, עשויה להיות מסוכנת", מזהירה גרינפילד. "הבעיה בעיניי היא חוסר הפרופורציות. לרבים מהילדים הללו אין את האיזון של עולם חיצוני אמיתי, וכך נוצר לו מח שנבנה בצורה שונה ואינו מתפתח כראוי מבחינות רבות. החזרתיות חשובה מאוד על מנת לפתח כלים בחיים, וכשיושבים מאחורי מסך אי אפשר להתמיד וללמוד יצירת קשר עם העיניים, קריאת שפת גוף ותגובות רגשיות מתאימות. מי שמבלה את מרבית זמנו מול המחשב פשוט יהיה פחות טוב בכל אלה".
"זה נושא שהוא מאוד מדובר", אומרת עדית רונן-סתר, יועצת חינוכית ומדריכת הורים. "הכניסה המסיבית של המחשב לבתים מייצרת במקרים רבים תחליף להסתובבות של הילד בחוץ שלוש שעות, והתמודדות עם החיים האמיתיים, ומדובר בתופעה מאוד מוכרת. חשוב לציין, כי לעתים רואים ילדים שמתקשים חברתית ונוטים להיות הרבה במחשב, אבל קשה לדעת מה קדם למה. ילד עם קשיים חברתיים שקשה לו ליזום ולהצטרף לאינטראקציה חברתית, הגיוני שימצא לו מפלט במחשב. במקרים בהם הוא יתקשה לאותת כי הוא זקוק לעזרה, הבעיה עלולה ללכת ולהחמיר.
"הכל תלוי במינון, והעבודה מול מחשב יכולה להיות גם חיובית. יש פורומים בית ספריים למשל, בהם המורים מעלים נושא ונוצר שיח כיתתי. זה לא רק מבודד אותך חברתית. השאלה היא רק איך שומרים על מינון נכון של השימוש של הילד במחשב".
רונן-סתר מציעה מספר דרכים שיעזרו להורים להתמודד עם הנושא:
1. אתם חייבים להראות נוכחות. עליכם לראות, להשגיח ולשים לב כמה זמן הילד באמת נמצא במחשב.
2. כדאי לנסות לנתב את הילד גם לפעילויות אחרות, אקטיביות. כבר מתחילת היסודי חייבים לשים לב שלילד יש עיסוקים שמפעילים את הגוף והמח, כמו לימוד כלי נגינה, מפגש עם חברים או ספורט.
3. שימו לב היכן הילד משוטט במחשב. עם הרצון לתת לו פרטיות צריך גם לשמור עליו, וצריך לעשות את זה בעדינות.
4. כדאי לדבר עם הילדים על הסיכונים ברשת. יש לא מעט מידע וכתבות בנושא וניתן לקרוא מהן יחד.
5. חשוב להחליט איפה מציבים את המחשב בבית, זה דבר שיכול להשפיע על מינון השימוש וגם על אופן השימוש.
>> הצטרפו לעמוד הפסייבוק "להיות הורים טובים"