לפני חודשים בודדים הציג משרד החינוך את אחוזי הזכאות לבגרות בערים ברחבי המדינה וחשף פערים עצומים ומביכים. בעוד שביישובים כמו שהם, קריית אונו הוד השרון ורעננה, עמד אחוז בעלי הזכאות לבגרות על יותר מ-80%, ביישובים העניים יותר כמו ג'סר א-זרקא, כפר קאסם, בני ברק ובית"ר עילית נאלצו להסתפק בלא יותר מ-30% - פער של חמישים אחוזים ויותר. אחת הסיבות הבולטות לאותם פערים נעוצה בסכום לא מבוטל של כמיליארד שקלים שמוציאים הורים לתלמידים מדי שנה – בעיקר בקרב המעמדות הגבוהים יותר. איך מונעים את ההוצאות המטורפות של הורים על שיעורים פרטיים? נאווה לוי (43), אשת הייטק מתל אביב ואם לשלושה ילדים, נתקלה בבעיה במלוא עוצמתה כשהתנדבה ללמד בארגון המסייע לילדים באוכלוסיות חלשות. רק אז היא הבינה שאולי בכל זאת אפשר להביא לפתרון.
"החזון הוא ליצור תחליף חינמי לשיעורים פרטיים לילדים אונליין", היא מסבירה, "כמו שוויקיפדיה החליפה את בריטניקה ואנציקלופדית אביב, והפכה את הידע לזמין וחינמי לכל אחד, גם השיעורים הפרטיים ברשת יועלו על ידי אנשים בהתנדבות ולהיות מבוקרים על ידם. היום כל אחד יכול להקים אתר באמצעות WIX או להעלות סרטון וידאו ליוטיוב. באותו האופן, באמצעות האתר שלנו 'לרגו', כל אחד יוכל להעלות שיעור אינטראקטיבי משלו המלווה בסרטון וידאו או באנימציה. למעשה צפויים להיות שלושה סוגי בקרה על החומרים שעולים: כללים שיוגדרו מראש מלמעלה – של מה מותר ומה אסור להעלות ומה שלא עומד בקריטריונים ירד מיד, כמו בוויקיפדיה. משוב של המשתמשים – שיוכלו לסמן 'לייק', או להגדיר את השיעור כ'מועדף' וכך המשתמשים יוכלו לזהות מה הם השיעורים האהובים והטובים יותר. בנוסף, יהיו עורכים מקצועיים שיעבדו בהתנדבות מטעם האתר ויעברו על התכנים. בעתיד, אולי נוסיף 'סרטיפיקיישן' – סימון הסמכה מטעם האתר. כמו ש-WIX עשו לאתרי האינטרנט ויוטיוב לסרטוני הווידאו, כך אנחנו מקווים שלרגו תוכל להנגיש את השיעורים הפרטיים לכולם, מה שאמור לעזור לצמצם את הפערים החברתיים".
ואולי העשירים בכל זאת יעדיפו את השיעורים הפרטיים הפרונטליים ובכל זאת הפער יתקבע? לוי מסבירה שהמטרה היא שלא יהיה עוד צורך בכך. "אם מישהו יחלק עכשיו אנציקלופדית בריטניקה בחינם ברחוב, זה לא יגרום לאנשים שרוצים לקבל מידע על משהו לקרוא באנציקלופדיה במקום בוויקיפדיה. גם כאן, בעתיד, כשיהיו אפשרויות שונות וטובות לשיעורים חינמיים שנגישים על המחשב שלך, אין סיבה שאנשים יעדיפו שיעורים פרטיים. בעוד שקשה מאוד להורה לדעת עד כמה המורה הפרטי מועיל לתלמיד שלו באמת - לרגו אמור להציג דוח התקדמות אובייקטיבי. אחרי שנגייס את המימון הדרוש, נהפוך את השיעורים לאינטראקטיביים, כך שבכל שבתום כל שיעור, יוגש דוח להורה או למורה ובו פירוט של סטטוס הלמידה של התלמיד: מה בדיוק הוא עשה, כמה זמן לקח לו לפתור כל תרגיל לעומת הזמן הממוצע, כמה תרגילים הוא פתר נכון ובנוסף יוצעו לו שיעורים נוספים שיכולים להתאים לו. בין כל הסוגים השיעורים שיועלו לאתר, נדע עם הזמן להמליץ לתלמיד על סוג השיעור המתאים ביותר עבורו".
לוי היא אמנם אם לשלושה אבל את ההבנה של הבעיה בחינוך בישראל שמרחיבה את הפערים היא זיהתה באופן מהותי יותר רק כשניסתה בעצמה לשמש כמורה. "עזבתי את העבודה שלי פחות או יותר בקיץ 2012, כי רציתי לעשות את הדבר הבא ובמקביל התחלתי להתנדב עבור אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי מוחלש. הצטרפתי לעמותה שמציעה שיעורים פרטיים לאותם ילדים שלא יכולים להרשות לעצמם לשלם עליהם. זיהיתי אצל התלמידים שלימדתי בעיות קשות באיות, בעברית ובאנגלית. בעוד בארה"ב יש דגש מאוד גדול על נושא האיות, גיליתי שבארץ זה פשוט לא קיים. חיפשתי תוכנות מחשב שיאפשרו לתלמידים לתרגל את הנושא וללמוד לכתוב ללא טעויות, אבל גיליתי שלא קיים מאגר מילים נפוצות בעברית כלל, שכל מורה בוחרת אם, מתי ועל מה לערוך הכתבות, ושכל תוכנות הלימוד שמאפשרות ללמוד איות הן בתשלום. החלטתי להכין משהו כזה בעצמי ובסוף שנת 2012 הבנתי שצריך להפוך את הרעיון הקטן לרעיון גדול יותר. שלא יתמקד רק באיות, אלא גם באלגברה, גיאומטריה, ביולוגיה ובמקצועות נוספים".
מהר מאוד לוי הבינה שלא תוכל להגשים את החזון לבדה. "כשחיפשתי מימון גיליתי שקשה להשיג מימון של גופים וקרנות למיזם כזה", היא מספרת, "קרנות הון סיכון לא משקיעות בגופים ללא מטרות רווח וקרנות המענקות תמיכה כספית לעמותות ככלל, לא משקיעות במיזמים טכנולוגיים שמסייעים בעקיפין, אלא רק בהשקעה ישירה פר אדם. רק אז הבנתי את מה שנראה עכשיו כמובן מאליו, שהקמפיין שאמור לשרת את הקהילה, אמור להיות ממומן על ידי הקהילה. במקביל, התחלתי לחשוב על מי יכול להידלק על הרעיון ופניתי ללשכת הנשיא, שמעון פרס. נפגשתי עם מנכ"לית הלשכה והיא אמרה שתנסה לתאם פגישה גם עם הנשיא. בדרך חזרה לרכב, התקשרו אליי מהלשכה ואמרו שסיפרו לפרס על המיזם ושהוא רוצה להיפגש כבר עכשיו. במשך חצי שעה סיפרתי לו על המיזם והוא מאוד התלהב. הפגישה שהייתה מאוד מרגשת מבחינתי, היא אחד הדברים שדוחפים אותי ברגעים הקשים יותר. עכשיו כשאני רואה שהוא גם מלמד אזרחות - אציע לו להעביר גם שיעור באתר".
פרס הוא לא היחיד שנרתם למיזם מיד כששמע עליו. מאז לידת הרעיון מקבלת לוי פניות מאנשי חינוך, מנכ"לי חברות, אנשי הייטק, מעצבי אתרים ועוד, ועד כה התגייסו עשרות אנשים מתחומים שונים לטובת המיזם. בין המתנדבים שכבר הספיקו לתכנן מערך שיעור לדוגמא נמנה גם חתן פרס ישראל לכלכלה, הפרופ' אריאל רובינשטיין. "לרגו לא מייתרת את המחנך והמורה הטוב", כתב התומך פרופ' רובינשטיין עבור אתר החברה, "אבל יש המון אנשים טובים שמאוד רוצים לתרום מזמנם וכשרונם לשיפור החינוך באמצעים מקוונים. לרגו מציעה להיות ה'וויקיפדיה' החיננית והחינמית לשיעורים מקוונים, שתנתב את הרצון הטוב הזה לטובת ילדי העולם".
ובכל זאת, למרות הרצון הטוב של רבים, מסבירה לוי כי כרגע עומדים בינה ובין הגשמת החזון כ-30 אלף דולר. עד כה היא גייסה באמצעות פלטפורמת גיוס הכספים אינדיגוגו 20 אלף דולר מתוך 50 אלף שנדרשים כדי להעלות את המיזם לאוויר. "למעשה מה שאנחנו צריכים כרגע כדי להגשים את חזון, זה שעוד אלפיים הורים בערך, שנמאס להם לשלם כל כך הרבה כסף לשיעורים פרטיים , יתרמו בממוצע עשרה דולר כל אחד - שזה עלות של שליש שיעור פרטי ומחיר קפה ועוגה בבית קפה", היא מדגישה, "הסכום הזה לא נועד כדי לשלם לי משכורת. אני עדיין אמשיך לעבוד בהתנדבות. אלא יאפשר ליצור אינטראקטיביות לשיעורים ולהתחיל להפעיל את האתר".
רוצים לתרום לפרוייקט? היכנסו לאתר